אליהו אשתור – הבדלי גרסאות

ב[[שנות החמישים]] כיהן כראש מחלקת מדעי המזרח בבית הספרים הלאומי. בשנת [[1955]], החל גם ללמד באוניברסיטה העברית, ושימש שם כמרצה להיסטוריה של [[העולם המוסלמי]] ותרבות האסלאם.{{הערה|שם=כריכה|ראו הפרטים על הכריכה האחורית של ספרו "A social and economic history of the Near East in the Middle Ages".}} בשנת [[1964]] קוּדם לדרגת [[פרופסור חבר]], לתולדות העמים המוסלמיים.{{הערה|1={{דבר||מינויים באוניברסיטה|1964/01/02|00602|הודעת האוניברסיטה העברית על העלאה בדרגה של אשתור לדרגת פרופסור חבר}}.}} בשנים [[1967]]–[[1968]] לימד ב[[אקול פראטיק דה אוטז אטיד]] (ב[[בית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה|מחלקה למדעי הכלכלה והחברה]]), ב[[פריז]]; בשנים 1968 - [[1969]] לימד ב[[אוניברסיטת הרווארד]], ב[[בוסטון]]; ובשנים [[1972]]–[[1973]] לימד ב[[אוניברסיטת ציריך]].{{הערה|שם=כריכה}}

 

 

==מחקריו ועבודתו==

'''הכרך השני''' עוסק בתקופה המתחילה ממות המצביא אל-מנצור, בשנת 1002, ועד לכיבוש טולידו על ידי הנוצרים, בשנת [[1085]]. מתוארת התפוררות הח'ליפות הספרדית והסיבות שהביאו לכך, והקמתן של הנסיכויות המוסלמיות במקום הח'ליפות המרכזית; עלייתו לגדולה של [[שמואל הנגיד]] ושל בנו, [[יהוסף הנגיד]] וגורלו הטראגי, ב[[ממלכת גרנדה|ממלכת גרנאדה]]; כמו כן מתוארות הקהילות היהודיות במאה האחת עשרה, ו[[תור הזהב בספרד|הפריחה התרבותית והספרותית של היהודים תחת השלטון המוסלמי בתקופה זו]]. בין היתר מתואר פועלם של המדקדק [[יונה אבן ג'נאח]], המשורר [[שלמה אבן גבירול]] והפילוסוף [[בחיי אבן פקודה]]; נאמן לסגנון כתיבתו המיוחד, כולל אשתור בספר יומן של אישיות יהודית מדומה, סוחר בדים יקרים ומשי, עשיר ומכובד, בשם אבו יעקוב יוסף, ודרכה הוא מתאר את חיי היום יום בטולידו, מנקודת מבטו האישית. הספר מסתיים בתיאור קורותיה של ספרד בתקופה שלפני [[רקונקיסטה|הכיבושים הנוצריים]]. לכרך השני צורפה חוברת של 14 מפות וציורים של שכונות היהודים ב[[פורטוגל]] ([[ליסבון]]) ובספרד, תחת שלטון המוסלמים.

 

 

בנוסף, כתב אשתור מספר רב של מאמרים בנושאים אלה, בין היתר על המסחר שהתנהל במזרח בימי הביניים, על ההיסטוריה החברתית והכלכלית של האזור, על חלקם של היהודים בחיי המסחר והכלכלה, וכן על הקשרים הכלכליים בין המזרח והמערב, בתקופה זו. חלק ממאמריו בנושא זה הקדיש לארץ ישראל. החשובים מבין מאמריו קובצו בחמישה כרכים, בהתאם לנושאים עליהם נכתבו (לפרטים נוספים ראו בפרק: "[[אליהו אשתור#קובצי מאמרים|קובצי מאמרים]]").