יורם יאיר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים |
הוספת מקור |
||
שורה 35:
ייה נולד בקיבוץ [[עין הנציב]], גדל ב[[תל אביב]] ולמד בתיכון עירוני ד' בעיר, היה חבר בתנועת [[הנוער העובד והלומד]]. הוא התגייס לצה"ל באוגוסט 1963 במסגרת [[גרעין נח"ל]]. בסיום הטירונות, נשלח למורת רוחו לקורס מכים ב[[שבטה]], אותו סיים כחניך מצטיין פלוגתי ואף נשאר כמדריך בבסיס. בסיומו של קורס הקצינים, חזר לשמש כמפקד מחלקה בבית הספר למכים, וכאשר התבקש לחתום ל[[שירות קבע]], ביקש ואף התנה זאת במעבר ל[[חטיבת הצנחנים]]. דרישתו למעבר, התקבלה והוא שירת כמפקד מחלקה וסגן מפקד פלוגה ב[[גדוד]] הנח"ל המוצנח, [[גדוד 50]] ובחלוף שמונה חודשים התמנה למפקד [[פלוגה]].
ב[[מלחמת ששת הימים]], שימש ייה כמפקד פלוגת החוד {{הערה|[https://www.haaretz.co.il/misc/1.1134599 אלופים במיל' לחלוץ: צה"ל לא הפגין דבקות במשימה], באתר הארץ}} הפורצת ראשונה למתחי [[רפיח]], בראש גדוד 50 אשר הוביל את חטיבת הצנחנים, בפיקודו של [[רפול]]. ייה, לחם בראש פלוגתו והצליח עם זחלם בודד ועליו עשרה חיילים, לפרוץ כקילומטר וחצי ללב המתחם, כשהם לוחמים במאות חיילי אויב. התקדמותם נעצרה, כאשר, הזחלם נפגע ומתפוצץ ושלושה מעשרת החיילים, נהרגים והשאר נפצעים, ייה נפצע באורח קשה מאוד אך נלחם יחד עם חייליו בחיילים המצרים המסתערים עליהם. חילוצו מ[[שדה קרב|שדה הקרב]] התרחש כעבור שעות רבות.
בשנת 1968, החל את לימודיו האקדמאיים ובוחר במסלול [[פסיכולוגיה]]. בשנת 1971, סיים את לימודי התואר הראשון והחל את לימודי התואר השני. באותה השנה, חזר לשירות פעיל והיה מדריך ב[[בה"ד 1]]. במסגרת תפקיד זה, זיהה את הבעיה המרכזית של בית הספר לקצינים והיא נפל של מעל 50% מה[[צוער]]ים בבית הספר ובחר לשמש כפסיכולוג בית הספר לקצינים. כפסיכולוג בית הספר, המציא ופיתח את שיטת ה[[גיבוש (צה"ל)|גיבוש]]ים למיונם של הצוערים בכניסה לבה"ד 1. בשלב מאוחר יותר, שיטתו הועברה לחטיבת הצנחנים ולסיירות השונות. מאז ועד היום, שיטתו של ייה משמשת כמערכת המיון הצהלית לקבלה ל[[יחידות מובחרות בצה"ל|יחידות מובחרות]] {{הערה|[https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/361/931.html בה"ד 1 מי יודע: כך מכשיר צה"ל את קציניו], באתר NRG}}.
בשנת 1972, חזר ייה לחטיבת הצנחנים והתמנה לסגן מפקד גדוד הנח"ל המוצנח עד לחודש אוגוסט 1973 ויצא ל[[פו"מ]].
שורה 51:
עם שובו מארה"ב מועלה ייה לדרגת [[אל"מ]] ומשמש כראש תורת לחימה במפקדת קצין [[חי"ר]] וצנחנים ראשי. ב[[מבצע ליטאני]], פיקד ייה על צוות קרב חטיבתי משולב של שני גדודי בית ספר למכ"ים: גדוד 906 ו-17 וגדוד שריון 53, תחת אוגדת הקצח"ר, תא"ל [[אורי שמחוני]]. הכוחות בפיקודו של ייה, כבשו את תל שעלבון, תל 850 וצומת צ'אף - אל הווא, והרגו כ- 55 [[מחבל|מחבלים]]. לאחר מכן, הקים ייה את חטיבת הנ"ט, עוצבת חצי האש והתמנה למפקד בית הספר לקצינים.
בשנת 1981, מונה ייה למפקד חטיבת הצנחנים {{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3715715,00.html לשם ובחזרה], באתר ויינט}}. באותה שנה, כמח"ט הצנחנים {{הערה|[https://www.haaretz.co.il/misc/1.742583 מלחמות ישראל], באתר הארץ}}, הוביל ייה שני מבצעי פשיטה בעומק [[לבנון]] ,כתגובה ל[[ירי ארטילרי|ירי הארטילרי]] בין [[אש"ף]] לצה"ל. ייה פיקד על [[מבצע צלצל|מבצע "צלצל"]] {{הערה|[https://web.archive.org/web/20140530012547/http://www.satzah.co.il/web/8888/nsf/ARCLookup.taf?_function=details&_ID=132415&PF=20&did=5027&G=10722&lang=HE&SM=10722&_UserReference=21C1E62926CD05A84E56B4BB מבצע "צלצל"], באתר סיירת צנחנים}} יותר מארבעים ק"מ בעומק לבנון. במבצע זה, כוחו של ייה ספג הרוג ושבעה פצועים, ותחת אש עזה, מכל הגבעות והמבנים מסביב מצליח ייה ,לאחר סיומה של המשימה, לחלץ את הכוח בעזרת שני [[מסוק יסעור|מסוקי יסעור]], השבים ארצה מנוקבי כדורים.
ב[[מלחמת לבנון הראשונה]], שימש ייה כמפקד חטיבת הצנחנים {{הערה|[https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/282/434.html כך הושקעו 10 מיליארד שקל ב"מונית לחיילים"], באתר NRG}}. בהתאם להצעתו של ייה, ביצעה חטיבת הצנחנים [[איגוף]] אנכי - נחיתה אמפיבית מן הים מצפון לצידון בעומק שטח לבנון, כ- 70 ק"מ מהגבול ,החטיבה המשיכה והובילה את כוחות צה"ל עד [[פרבר]]י ביירות. בשלושת הימים הראשונים, התקדמה ולחמה החטיבה כשהיא מבודדת משאר כוחות צה"ל, הנעים מכיוון הגבול ישראל צפונה. עם החבירה לאוגדות השריון, ,בחר ייה להוביל את חטיבת הצנחנים, בציר ההררי הקשה, העולה לקאבר שמעון ומשם לפאתי ביירות. למרות שלכאורה, הבחירה בציר ההררי - 70 ק"מ אורכו, הייתה אמורה לעכב את כוחות החטיבה, לעומת כוחות צה"ל המתקדמים בציר החוף הקצר, 12 ק"מ בלבד לכיוון ביירות, הרי שבמבחן התוצאה, החלטתו של ייה הייתה נכונה, והצנחנים היו לכוח הראשון הגיע לביירות ולחבר לכוחות הנוצרים בציר ביירות-[[דמשק]]. במהלך הקרבות נפצע ייה באורח קל.
לאחר [[טבח סברה ושתילה]]{{הערה|[https://www.haaretz.co.il/misc/1.1558580 איזה אביב, איפה הנעורים], באתר הארץ}}, שביצעו הפלאנגות הנוצריות, נכנס ייה בראש קבוצת חיילים למחנה הפליטים, כדי להרגיע את תושביו המבועתים. בעקבות הרוחות הסוערות בקרב לוחמיו, שהיו עדים לאירועי סברה ושתילה, דרש ייה להיפגש עם [[ראש הממשלה]] [[מנחם בגין]], תחת זאת נפגש עם [[שר הביטחון]] [[אריק שרון]]. ממנו דרש ייה ,לקחת אחריות על ההתרחשויות בביירות, כדי שהאשמה לא תיפול על כתפי [[לוחם|לוחמי צה"ל]].
לאחר המלחמה מתמנה ייה ל[[מפקד אוגדה|מפקד האוגדה]], והוא בונה ומבסס את [[אוגדה 98]] המוטסת. לאחר שעבר הסבה לשריון פיקד על אוגדת שריון במילואים, עוצבת עמוד האש ועל קורס מג"דים. בתקופה זו חזר לספסל הלימודים במטרה להשלים את התואר השני בפסיכולוגיה ב[[אוניברסיטת בר אילן]], ובמקביל למד לתואר שני במנהל עסקים MBA, ב[[אוניברסיטת תל אביב]].
| |||