הוספיטלרים – הבדלי גרסאות

====קרקקראק דה שבלייה====

{{ערך מורחב|קרקקראק דה שבלייה}}

[[קובץ:KrakDesChevaliers.jpg|שמאל|ממוזער|200px|קרקקראק דה שבלייה, כיום [[אתר מורשת עולמי]].]]

'''קראק דה שבלייה''' ([[ערבית]] '''قلعة الحصن'''; [[צרפתית]] '''Krak des Chevaliers''') הוא [[מבצר צלבני]] במערב [[סוריה]]. זה היה אחד המבצרים העיקריים של האבירים ההוספיטלרים בסוריה במהלך [[מסעות הצלב]] מ-[[1144]] ועד [[1271]]. הוא שוכן על צוק בגובה 650 מטר החולש על הדרך היחידה מ[[אנטקיה]] ל[[ביירות]], ליד העיר [[חומס]], מצפון ובסמוך לגבול עם [[לבנון]]. [[רמון השני מטריפולי]], שליטה של [[רוזנות טריפולי]] שבתחומה נמצא המבצר, העניקו למסדר ההוספיטלרי בשנת 1144. ההוספיטלרים בנו את המבצר מחדש והרחיבו אותו עד שהפך למצודה הגדולה ביותר ב[[ארץ הקודש]], מבצר קונצנטרי, שבו חומה היקפית ובמרכזו [[מגדל עוז (ביצור)|מגדל עוז]]. ב[[המאה ה-12|מאה ה-12]], היה המבצר מוקף ב[[חפיר]] שעליו נמתח גשר מתרומם, וכניסתו הראשית נקבעה בצידו המזרחי. בין החומה החיצונית לפנימית הייתה חצר שהובילה לבניינים הפנימיים שנבנו על ידי ההוספיטלרים בסגנון ה[[אדריכלות גותית|אדריכלות הגותית]]. בניינים אלה כללו אולם פגישות ו[[מנזר]] המהווה בן לוויה סגנוני מושלם לביצורים המאסיביים. כתובת לטינית קצרה חקוקה על אחת הקשתות: 'היה עשיר, היה חכם ויפה אבל הזהר מהגאווה המשחיתה כל דבר עמו היא באה במגע'. ההערכה היא שההוספיטלרים יכלו להחזיק מעמד תחת [[מצור]] משך חמש שנים. בשנת [[1190]] סיימו ההוספיטלרים לשדרג את המבצר, אך חלקים מסוימים נבנו מחדש לאחר מספר [[רעידת אדמה|רעידות אדמה]] בין 1190 ל-[[1200]] ובשלב הבא והאחרון עד 1271. בתוך המבצר יכלו לחיות כ-50–60 הוספיטלרים ועוד כ-2,000 לוחמי [[חיל רגלים]]. המבצר מהווה עדות לעושרו האגדי של המסדר ההוספיטלרי ולתושיה של האדריכלות הצבאית הצלבנית. [[לורנס איש ערב|תומאס אדוארד לורנס (לורנס איש ערב)]], שהיה בין ראשוני החוקרים המערביים של אדריכלות צלבנית, תיאר את קרקקראק דה שבלייה כ"המבצר המדהים ביותר בעולם". החוקר הישראלי, דוקטור אדריאן בועז, קובע בספרו "אדריכלות של המסדרים הצבאיים" כי "הבחירה האינטליגנטית של המיקום, הגאונות של התכנון והמשאבים האדירים שהושקעו בהקמת המבצר חוברים להעיד על הכשרון בבניית ביצורים של ההוספיטלרים שהמבצר היה – ללא עוררין – יצירת המופת שלהם". ההיסטוריון הבריטי [[יו קנדי]] (Hugh N. Kennedy) מציין בספרו "מבצרי הצלבנים" כי ביצורי קרקקראק דה שבלייה היא "מערכת לחימה המתוכנת באופן מבריק ובנויה לתפארה".{{הערה|Hugh Kennedy. Crusader castles. Cambridge University Press, 2001. page 154|שמאל=כן}}

'''מבצר מרגט''' הידוע גם בשם הערבי '''קלעת מרקב''' (قلعة المرقب), הוא [[מבצר צלבני]] גדול שנבנה על ידי [[מסדר צבאי נוצרי|מסדר]] ההוספיטלרים והשתמר במצב טוב יחסית. המבצר שוכן על גבעה [[הר געש|געשית]] המתנשאת לגובה של 360 מטרים וצופה ממרחק של 2 קילומטרים על [[הים התיכון]] ועל העיר הסורית [[בניאס (סוריה)|בניאס]], על הדרך בין [[טריפולי (לבנון)|טריפולי]] שבלבנון ועיר הנמל הסורית [[לטקיה]]. בשנת [[1186]] נמכר למסדר ההוספיטלרים שבנו את המבצר מחדש והפכו אותו למפקדת המסדר ב[[סוריה]]. מבחנו הראשון של המבצר הגיע בשנת [[1188]] - לאחר [[קרב קרני חיטין]] צרו עליו צבאות מוסלמיים אך לא הצליחו לכבשו. לאחר [[מסע הצלב השלישי]] המבצר הורחב וחוזק עד שהפך לשני בגודלו ובתפארתו רק ל[[קרקקראק דה שבלייה]]. מרגט הוא מבצר ענק השייך למבצרי ההרים הצלבניים ונבנה כ"[[מבצר צלבני#קסטרום|מבצר כפול]]", כלומר מבצר פנימי עצמאי בעל מערכת חומות ומגדלים החולשים על מערכת ביצורים חיצונית המקיפה אותו. האלמנט המרשים ביותר במבצר מרגט הוא מגדל עגול גדול מידות ששימש כ[[מגדל עוז|מגדל העוז]] של ה[[טירה (מבצר)|טירה]] הבנוי באבן [[בזלת]] שחורה ל[[בנייה באבן]] בזלת היה גם יתרון חזותי. לקירות השחורים של מבצר מרגט הייתה השפעה מרתיעה שנוצלה במלואה על ידי הצלבנים. יש יסוד להנחה כי האדריכלים הצלבניים השתמשו ביסוד פסיכולוגי ובהופעה התיאטרלית בבניית חומות גבוהות ומגדלים מאסיביים המקרינים עוצמה.{{הערה|1=Adrian Boas. Archaeology of the Military Orders (Routledge 2006) page 183|שמאל=כן}} השפעה זו ניכרת בהחלטתו של [[צלאח א-דין]] שלא לצור על מבצרים אלו במהלך מסע הכיבוש של שנת 1188. מראם האימתני "הבטיח" את התשת הצרים והפחית את אומץ לבם. בשיפולי המבצר התפתחה עיר שנהנתה מההגנה והביטחון שהעניקו הביצורים.