מרד חמלניצקי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הפולני.ב->הפולני. ב - תיקון תקלדה בקליק |
|||
שורה 42:
== ערב ההתקוממות ==
[[קובץ:Rubens Władysław Vasa (detail).jpg|שמאל|ממוזער|140px|ולדיסלב הרביעי, מלך פולין.]]
ב-1632 מת זיגמונט, ובנו ולדיסלב ירש אותו. המלך החדש מיהר להפסיק את רדיפת האורתודוקסים והסדיר את מעמד הכנסייה. הוא היה אהוד בקרב הרותנים והקוזאקים, אף כי האצולה המשיכה להפקיע אדמות באופן שרירותי ולנהוג כרצונה באוקראינה.{{הערה|Magocsi, Paul Robert . '''A History of Ukraine: The Land and Its Peoples'''. University of Toronto Press (2010). עמ' 203.}} ב-1638 דוכא [[מרד
ב-1645 פרצה מלחמה בין העות'מאנים ל[[רפובליקת ונציה]] ב[[כרתים]]. ולדיסלב והוונציאנים הגיעו להסכמה סודית לפיה האיחוד יתערב בלחימה. כדי לעקוף את התנגדות פרלמנט האצילים, ה[[סיים]], תכנן המלך להציע בחשאי לקוזאקים לפתוח ביזמתם בעימות עם הטטרים וכך להצית מלחמה עם הטורקים.{{הערה|Caroline Finkel, '''Osman's Dream: The History of the Ottoman Empire''', Basic Books, 2007. עמ' 228. (להלן: '''פינקל''').}} מניעיו כללו גם את הרצון לחזק את המונרכיה, אולי אף לבטל את בחירת המלך.{{הערה|Allen, W.E.D. '''The Ukraine, A History'''. Russell & Russell (1963). עמ' 108.}} באפריל 1646, הגיעה אל המלך משלחת מהסיץ', ביניהם אציל זוטר בשם [[בוגדן חמלניצקי]].{{הערה|Vernadsky, George ; Karpovich, Michael. '''A History of Russia: The Tsardom of Moscou, 1547 - 1682'''. Yale (1969). עמ' 435.}} בתמורה להסכמתם להשתתף במזימתו, הציע להם ולדיסלב את השבת כל זכויותיהם והכפלה מיידית של מספר הרשומים ל-12,000.{{הערה|זוודסקי, לוקובסקי. עמ' 74.}} תוכנית המלך נחשפה לבסוף על ידי הוונציאנים, שהיו מעוניינים להרתיע את העות'מאנים, והוא נאלץ לוותר עליה אל מול התרעמות הסיים שהתכנס באוקטובר.{{הערה|Bain, Robert Nisbet. '''Slavonic Europe: a Political History of Poland and Russia from 1447 to 1796'''. CUP Archive (2009). עמ' 207-208.}}
| |||