רימון מצוי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה על גרגירי הרימון |
מ ויקיזציה |
||
שורה 9:
|סוג=[[רימון (סוג)|רימון]]
|מין=רימון מצוי
|שם מדעי=Punica granatum
}}
[[קובץ:Rimon02.JPG|250px|ממוזער|שמאל|רימון מצוי]]
שורה 22:
הרימון הוא עץ נמוך או [[שיח]] המגיע לגובה כ-3 [[מטר]]ים. [[עלה|עליו]] מסורגים, מוארכים ומבריקים, וקצות ענפיו נוקשים ומחודדים ולכן דוקרניים. ב[[חורף]] משיר הרימון את עליו ובתחילת ה[[אביב]] הוא שב ומלבלב. העלים הצעירים [[אדום|אדמדמים]] ומשנים את צבעם ל[[ירוק]] כחודש לאחר הלבלוב. בתחילת ה[[קיץ]] (בחודשים [[מאי]] - [[יוני]]) פורח הרימון. [[פרח]]יו האדומים ערוכים במקבצים של שניים עד ששה, ומכילים 5–9 [[עלי כותרת]] באורך כ-3 סנטימטר, העולים מתוך [[עלי גביע|גביע]] נוקשה דמוי כד ששוליו מפוצלים למספר שיניים מפושקות, כמעין [[כתר]].
מגביע זה מתפתח [[פרי]] הרימון, [[מורפולוגיה של הצמח - מונחים#פרי מדומה|ענבה מדומה]] המתמלאת במהלך הקיץ ומבשילה ב[[סתיו]], בין [[ספטמבר]] ל[[דצמבר]]. הפרי הבשל דמוי [[כדור (גאומטריה)|כדור]] פחוס בקוטר 8–10 סנטימטר, קליפתו אדומה או צהובה והוא מעוטר בקצהו ב"כתר" (או ב[[לשון חז"ל]]: "נץ"), שריד לגביע הפרח. כל פרי מכיל מאות [[זרע (בוטניקה)|זרעים]] בעלי ציפה עסיסית, אדומה או [[ורוד]]ה. הזרעים מסודרים בגושים המופרדים ביניהם במחיצות דמויות דפים דקים ו[[צהוב]]ים. לעיתים מתבקע הפרי עם הבשלתו. גרגירי הרימון נקראו בחז"ל ובימי הביניים "פרד" ( או "פרידה")<ref name=":0">{{צ-מאמר|מחבר=זהע עמר|שם=גרגירי הרימון|כתב עת=על אתר,|כרך=א|עמ=56-53|שנת הוצאה=תשנו}}</ref>
הרימון הוא [[מין גר]] ב[[ארץ ישראל]] ואינו מתחדש מזרעים באופן טבעי, אך לאחר שנשתל הוא יכול לשרוד כצמח בר גם ללא טיפול האדם. הוא [[ביות|בוית]] כנראה ב[[האלף ה-3 לפנה"ס|אלף השלישי לפנה"ס]] באזור ההרים שמ[[דרום]] לים הכספי, המקום היחיד שבו הוא עדיין גדל בר. משם הובא לאזור החוף המזרחי של הים התיכון לפני כ-5,000 שנה.
שורה 112:
כלי הנשק [[רימון יד]] נקרא כך בעברית ובשפות אחרות (אנגלית: ''grenade'' וכו'), משום שהרסס הרב שלו מזכיר את ריבוי הגרעינים של הרימון.
==הרימון ביהדות==
[[קובץ:Girl with a pomegranate, by William Bouguereau.jpg|ממוזער|250px|ילדה האוחזת ברימון, [[ויליאם אדולף בוגרו]], 1875]]
[[קובץ:Christmas_pavlova.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"שיירבו זכויותינו כרימון"]]
שורה 125:
ב[[סדר ליל ראש השנה|סעודת]] ליל [[ראש השנה]], נהוג לאכול רימון ולאחל "ירבו זכויותינו כרימון", כלומר, כמספרם הרב של גרגירי הרימון.
גרגירי הרימון נקראים בחז"ל פרד או פרר (לדוג' מעשרות א,ו). את הגרגירים היו נוהגים לפורר בין מתוך הרימון (כנראה רק באזור שלנו) ולייצאם כמו צימוקים. למרות שהדרך הנפוצה יותר הייתה למכור את הרימון בשלמותו וכך הגרגירים יכלו להחזיק מעמד זמן רב. על ייצוא הגרגירים בצורה זו אנו למדים מהגניזה הקהירית ומנוסעים בימי הביניים (במיוחד נזכרת העיר סאלט שבעבר הירדן). אחד המקורות הוא פרנצ'סקו סוריאנו - צליין נוצרי - אשר כתב בשלהי בתקופה הממלוכית לקהל איטלקי, בין היתר - על פרות ארץ ישראל. ושם הוא מזכיר את גרגירי הרימון במאכל מעורר
המקורות הללו מעלים את חשיבותו של הרימן בתקופות הקדומות באזרינו בניגוד לרושם המתקבל כאילו גידול זה היה שולי.<ref name=":0" />
==בתרבות==
שורה 158:
[[קובץ:Torah finials (5191885949).jpg|שמאל|ממוזער|220px|רימונים לספר תורה, תחילת המאה ה-20]]
[[קובץ:Pomegranate 1.jpg|שמאל|ממוזער|220px|רימון לקישוט הסוכה]]
בשל יופיו של הרימון ובשל ערכו הסמלי, נעשה שימוש רב בצורתו לקישוט בבנייה, במטבעות, בנרות חרס ובכלים אחרים.
ב[[סוכות]] נהוג לקשט את ה[[סוכה]] בענפי רימון נושאי פירות, כמתואר בשירה של [[נעמי שמר]] "[[שלומית בונה סוכה]]" -
{{ציטוטון| הִיא לֹא תִּשְׁכַּח לָשִׂים / לוּלָב וַהֲדַסִּים / עָנָף שֶׁל עֲרָבָה יָרֹק / '''רִמּוֹן בְּתוֹךְ עָלָיו''' / וְכָל פֵּרוֹת הַסְּתָו / עִם רֵיחַ בֻּסְתָּנִים רָחוֹק}}.
שולי המעיל של ה[[כהן גדול|כהן הגדול]] היו מעוטרים ברימוני תכלת וארגמן משולבים בין פעמוני זהב ({{תנ"ך|שמות|כח|לג|לד|קצר=כן}}). מעיל זה נזכר בשירו של [[שלמה אבן גבירול]] "ואַת יונה" -
{{ציטוטון|וְרִמּוֹנֵי מְעִילַיִךְ זְהוּבוֹת, אֲשֶׁר יִדְמוּ מְעִילֵי אַהֲרֹנִים}}.
שורה 174:
תמונה:Half_Shekel.jpg|[[שקל]] מימי [[המרד הגדול]] (שנת 68)
תמונה:1 Israeli Lira coin.jpg|[[לירה ישראלית]] אחת, התשל"ב (1972)
תמונה:5 old Agorot coin.jpg|חמש [[אגורה (מטבע)|אגורות]], התשל"א (1971)
תמונה:Shekel2-2.png|[[שני שקלים חדשים (מטבע)|שני שקלים חדשים]], התשס"ח (2007)
</gallery>
===בספרות העברית החדשה===
בספרות העברית החדשה מופיע הרימון בהקשרים הנשענים על ערכיו הסמליים והמסורתיים.
הדוברת בשירו של [[חיים נחמן ביאליק|ביאליק]] "בין נהר פרת ונהר חדקל" היא עלמה שהגיעה לפרקה ומחפשת לה חתן. בהשראת שיר השירים ({{תנ"ך|שיר השירים|ד|יב|ללא=ספר|קצר=כן}}) היא מתוארת כגן נעול:
{{ציטוט|שורות=כן|אִמְרִי לוֹ: הַגָּן פּוֹרֵחַ,
נָעוּל הוּא וְאֵין פּוֹתֵחַ;
'''רִמּוֹן פָּז''' שָׁם יֵשׁ בֵּין עָלָיו -
אַךְ אֵין מִי שֶׁיְּבָרֵךְ עָלָיו}}
בהמשך ל"הנצו הרימונים" המסמל בשיר השירים את ראשית האביב והפריחה, כאן הרימון הוא כבר פרי, המעיד על בשלותה של הנערה הממתינה ל"מי שיברך עליו" - [[ארמז]] למסורת הברכה על הרימון בראש השנה.
השיר "עץ הרימון" מאת [[יעקב אורלנד]] נפתח במשפט {{ציטוטון|עֵץ הָרִמּוֹן נָתַן רֵיחוֹ / בֵּין יָם הַמֶּלַח לִירִיחוֹ}}
מאחר שהרימון אינו נודע דווקא בריחו, שינה אורלנד מאוחר יותר את השורה ל"עץ הרימון נתן ליחו".{{הערה|1=[http://www.zemer.co.il/song.asp?id=333 על השיר באתר זמרשת]}} בסיום השיר {{ציטוטון|שָׁב הָרִמּוֹן אֶל רֹאשׁ הָעֵץ}} - במשמעות סמלית של החזרת המצב לקדמותו.
שורה 231:
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=רמון|שם ויקימילון=רימון|ויקישיתוף=Punica granatum|שם ויקישיתוף=רימון}}
* [https://www.herzog.ac.il/vtc/tvunot/al-atar1_amar.pdf "גרגירי הרימון"], על אתר, א (תשנ"ו), עמ'
{{מידע טקסונומי}}
* [http://www.tiuli.com/flower_info.asp?flower_id=235 רימון מצוי] - אגדות ומידע מפורט מתוך האתר [http://www.tiuli.com טיולים בארץ מגדיר צמחים]
שורה 248:
{{שבעת המינים}}
[[קטגוריה:עצים]]
[[קטגוריה:פירות]]
| |||