מערבית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
#1Lib1Ref
שורה 17:
 
גדולתה של המערבית הייתה בפיוט המרכז-אירופאי ([[יהדות צרפת|צרפת]] ו[[יהדות גרמניה|אשכנז]]). פייטנים אירופאים כתבו מערביות רבות מאד והיא בין הסוגים הנפוצים בתקופה זו. אולם, מבחינת מועדי אמירתם, הצטמצמו המערביות בקהילות אירופה ללילי יום טוב בלבד, ולא נאמרו מערביות בימי חול או בשבתות (גם בשבתות המיוחדות שאמרו בהן פיוטים אחרים).{{ש}}
במנהגי אשכנז ביטלו את אמירת המערבית ב[[ראש השנה]] וב[[יום כיפור]], מלבד ב[[יהדות וורמייזא|וורמייזא]], בה אמרו מערביות בלילות ראש השנה.{{הערה|שם=ד"ג ר"ה}}{{הערה|למנהג ייחודי זה של קהילת וורמייזא ניתנו טעמים שונים, כמובא ב[[מהרי"ל]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8918&st=&pgnum=76 תפלת ראש השנה].}} המערביות הודפסו בוורמייזא בחוברת מיוחדת כיוון שלא הופיעו במחזורים הרגילים (יחד עם פיוטים נוספים המיוחדים למנהג קהילה זו).{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/42658{{היברובוקס||'''מערבות החוברתיוצרות וזולתות וסליחות עם הפסוקים ומנהגים דק״ק ווירמיישא'''|42658|[[פפד"מ]], ב[[היברובוקסתע"ד]]}}. המערביות לראש השנה נדפסו בעמודים הראשונים.}} גם ב[[נוסח צרפת]] נאמרה מערבית בראש השנה, אך לא ביום כיפור.{{הערה|שם=ד"ג ר"ה|דניאל גולדשמידט, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21790&st=&pgnum=30 מחזור לראש השנה עמ' לא].}} למעשה, אמירת מערבית ביום כיפור נותרה רק ב[[נוסח רומניא]],{{הערה|נדפסה במבוא של [[דניאל גולדשמידט]], [https://www.beureihatefila.com/files/Goldschmidt_Machzor_Yom_Kippur.pdf '''מחזור ליום כיפור''' כמנהג בני אשכנז לכל ענפיהם], עמ' לג–לד. הוא נמצא גם בקצת כתבי יד של [[נוסח איטליה]].}} שבו אמרו מערבית בכל החגים. ב[[נוסח איטליה]] נאמרו בעבר מערביות, אך עם הוצאת מרבית הפיוטים מגוף התפילה שם, נתבטלו המערביות.{{הערה|בכתבי יד יש כמה מערביות. בדפוסים המוקדמים, נשמרה רק המערבית לליל פסח. ראו לדוגמה מחזור קמחא דאבישונא, בולוניא ש"א, חלק א, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44325&st=&pgnum=153 עמ' 153]. בשלב הבא, למשל במחזור מנטובה שי"ז ובמחזור שד"ל, אף מערבית זו נתבטלה.}} מאידך, חלקים מתוך מערבית קדומה לליל שבת נותרה שם בתוך נוסח הקבע ל[[ערבית של שבת]].{{הערה|הלל משה סרמוניטה ואנג'לו מרדכי פיאטילי, '''[https://docs.wixstatic.com/ugd/8cabfe_8954c7312bed451c8acc0181387928df.pdf סדר תפלות כמנהג בני רומה]''', ירושלים תשע"ד, עמ' קיז ואילך.}} גם בנוסחי [[נוסח פרובנס|פרובנס]], [[נוסח קטלוניה|קטלוניא]] ואלג'יר אמרו מערבית, על כל פנים ב[[ליל הסדר]] (המערבית [[ליל שמורים אותו אל חצה]]).
 
כתבו הפוסקים שאין לומר מערבית בליל יום טוב שחל ב[[שבת]], כי בשבת, בניגוד ליו"ט, אסור לקרוא לאור ה[[נר]] (מחשש שמא יטה את הנר על מנת לקרוא טוב יותר{{הערה|{{שולחן ערוך|1=אורח חיים|2=רעה|3=א}}}}) והציבור לא בקיא במערבית בעל פה.{{הערה|[[המרדכי]], [https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=183347&width=0&scroll=0&udid=0&pagenum=26 מסכת שבת, סי' רלו]; רבי [[משה מקוצי]], [[סמ"ג]], לאו סה ועוד.}} פסק זה התקבל בקהילות רבות, ואף נפסק ב[[הרמ"א]] בהגהותיו ל[[שולחן ערוך]];{{הערה|מנהגי [[מהרי"א טירנא]], [https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?5162& מנהג של פסח, עמ' יא]; רמ"א {{שולחן ערוך|אורח חיים|רעה|ב|ללא=שם}}.}} בשל כך נוהגים בחלק מהקהילות לומר את המערבית של הלילה הראשון למחרת, בליל [[יום טוב שני של גלויות]].{{הערה|{{ויקיטקסט|מגן אברהם על אורח חיים תרמב|מגן אברהם, סי' תרמ"ב, ס"ק א'}}. חריג לכלל זה הוא יום ב' של פסח, שאף אם חל יום א' בשבת אומרים בו המערבית של יום ב', זאת משום ש"אור יום הנף", הביכור ליום ב' הנזכר לעיל, עוסק בענייני [[מנחת העומר]] הקשורים דווקא ביום ב' של פסח ({{משנה ברורה|תפט|א}}).}} למרות דברי פוסקים אלו ופסק הרמ"א, בחלק מקהילות מנהג אשכנז המערבי לא קבלו פסק זה ואומרות מערבית אפילו בשבת.{{הערה|מנהג [[פרנקפורט]], כמובא ב"מנהגי בית הכנסת לבני אשכנז לשנת תשע"ט", עמ' 48, בתוך '''[[ירושתנו]]''' י (תשע"ט). מאידך, ב[[פיורדא]], אף על פי שמנהגה הוא המנהג המערבי בכללו, לא נהגו לומר מערבית בשבת ('''ספר מנהגים דקהילתינו: מנהגי כל השנה דק"ק פיורדא''' (פיורדא, תקכ"ז), [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7458&st=&pgnum=16 סי' לז]; '''[https://www.moreshesashkenaz.org/mm/publications/Madrich.pdf מדריך למנהג אשכנז המובהק]''' ([[מכון מורשת אשכנז]], תשע"ד), עמ' 18.}}