מצודת צלאח א-דין – הבדלי גרסאות

המצודה נפלה בידיהם של ה[[פרנקים]] ה[[נוצרים]] שהגיעו למקום במסגרת [[מסעות הצלב]] בתחילת [[המאה ה-12]]. מנהיגי הנוצרים שהו במקומות המבוצרים או בטירות כגון טירת צלאח א-דין. ישנו אזכור לכך שב-[[1119]] המצודה הייתה בבעלותו של רוברט מסאון, לאחר שניתנה לו מ[[רוג'ר מסלרנו]], [[נסיכות אנטיוכיה|נסיך אנטיוכיה]]. רוב המבנים שניתן לצפות בהם כיום ([[2008]]) נבנו בתקופה זו. במחצית השנייה של המאה ה-12 האזורים נמסרו לידי ה[[הוספיטלרים]] או [[מסדר אבירי היכל שלמה|הטמפלרים]], שהיו אחראים על ה[[בנייה]] עד שהמקום נכבש על ידי ה[[ערבים]] בהנהגתו של צלאח א-דין בשלהי המאה ה-12 או תחילת [[המאה ה-13]]. לפי השערה יותר ממוקדת המצודה נכבשה ביולי [[1188]]. לאחר מכן קראק דה שבלייה נכבשה על ידי [[כפר]]יים. המצודה ננטשה ונותרה חסרת שימוש במשך מאות שנים בשל היותה מבודדת.

 

 

ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]] המצודה שופצה בשל היותה [[אתר ארכאולוגי]] חשוב. על מנת להנציח את ניצחונו של צלאח א-דין, הוחלט ב-[[1957]] לקרוא את המצודה על שמו{{הערה|1=[http://www.akdn.org/hcsp/Syria/Syriapages4_9.pdf The Citadel of Salah Ed-Din, Aga Khan Trust for Culture],, 5 pages, Retrieved on 2006-11-15}}.