אזור הסייג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בן אביגדור (שיחה | תרומות) לא מדוייק שנוי במחלוקת וללא מקור אובייקטיבי |
מחזיר את המשפט עם מקור, מתוך כתבה שמסכמת כעשרת אלפים תביעות פיצויים שיושבו. אם הוא אינו אובייקטיבי ושנוי במחלוקת, נא להציג מקור נגדי לפיו ערכאה משפטית כלשהי הכירה בבעלות של הבדואים על כלל הטריטוריות השבטיות שלהם מתקופת המנדט. |
||
שורה 4:
עד שנת [[1948]] היו ה[[בדואים]] בדרום ישראל פזורים ברחב הנגב ומדבר יהודה, כאשר רובם לא השתקעו ביישובי קבע אלא ניהלו אורח חיים נוודי למחצה. עוד ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|תקופת השלטון העות'מאני]] הוגדרו בנגב טריטוריות שבטיות עם גבולות מוגדרים על מנת למנוע מאבקים בין השבטים<ref>{{צ-ספר|מחבר=יוסף בן דוד, הבדווים בנגב 1900-1960|שם=ישוב הנגב 1900-1960 מקורות , סיכומים , פרשיות נבחרות וחומר עזר|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=יד יצחק בן-צבי|שנת הוצאה=1985}}</ref>. באזור הסייג ישבו כבר מספר שבטים, הגדולים שבהם היו אבו רביעיה, אבו קרינאת ואבו ג'ועיד<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.moag.gov.il/yhidotmisrad/rashut_buduim/Goldberg/documents/Doch_Vaada_Shofet_Goldberg.pdf|הכותב=אליעזר גולדברג|כותרת=דו"ח ועדת השופט גולדברג בעניין הסדרת התיישבות הבדואים בנגב|אתר=משרד החקלאות ופיתוח הכפר|תאריך=ינואר 2008}}</ref>.
לאחר [[מלחמת העצמאות]] ועם קום המדינה חלק מהבדואים גורשו ל[[סיני]] ול[[ירדן]]. האוכלוסייה הערבית שנותרה בארץ הוכנסה תחת ממשל צבאי. הממשל הצבאי הורה לבדואים שנותרו בנגב להתרכז באזור שכונה מאז אזור הסייג. העברתם נומקה בסיבות ביטחוניות. חלק ניכר מהאדמות בהם חיו הבדואים קודם הפכו לשטחים צבאיים וסגורים, ונאסר עליהם להיכנס אליהם, למרות שעזיבת שטחים אלו הוצגה כמעבר זמני של כחצי שנה בלבד<ref>{{צ-ספר|מחבר=אליעד וינשל|שם=והנגב לא ישקוט : סוגיית הבדואים בנגב - בין פתרון אזרחי לסכסוך לאומי|מקום הוצאה=|מו"ל=משכל (ידעות ספרים)|שנת הוצאה=2018|עמ=21}}</ref>. הקרקע באזור הסייג הייתה בשליטת השבטים שישבו בו ליפני קום המדינה, כך שהשבטים שהועברו לאזור נותרו ללא "טריטוריה שבטית" ונוצרו שני מעמדות: מעמד "בעלי קרקע" ומעמד "מחוסרי קרקע "<ref name=":0" />.
עד תום הממשל הצבאי בשנת 1966 חלו על תושביו הגבלות תנועה{{הערה|{{עיתונות יהודית היסטורית 2|קול העם|KHM||בדואים חשודים ביציאה משטח סגור|1965/11/24|00425}};{{עיתונות יהודית היסטורית 2|קול העם|KHM||4 בדואים נעצרו|1965/07/30|00822}}}} וחל עליהם איסור לבנות באזור מבניי קבע. גדילת האוכלוסייה הבדואית באזור הסייג החמירה את המחסור בקרקע באזור והקשתה על אפשרותם של הבדואים להתפרנס ממרעה וחקלאות. בשנות השישים דנה הממשלה בתכניות לישוב מחדש של אוכלוסיית הבדואים באזור הסייג ובסופו של דבר החליטה להקים עבור הבדואים ישובי קבע באזור, בהם [[רהט]] ו[[תל שבע]].{{הערה|שם=מטח}}{{הערה|שם=אזרח|[https://www.acri.org.il/he/11938 כיצד נוצרו הכפרים הלא מוכרים?], מתוך אתר [https://www.acri.org.il/he/ האגודה לזכויות האזרח], מאי 2011}}
| |||