גורל הגר"א – הבדלי גרסאות

המקרה המפורסם ביותר שבו נעשה שימוש בגורל הגר"א הוא הגורל שערך הרב [[אריה לוין]] בשנת [[1950]] לשם זיהוי גופותיהם של 12 מחללי [[שיירת הל"ה]] שלא זוהו לפי סימנים אחרים. על פי המסופר בספרו של [[שמחה רז]] "איש צדיק היה" הגורל נערך על פי קביעתו של רבה של ירושלים הרב [[צבי פסח פרנק]], שסבר כי יש הצדקה לכך. לפי תיאורו, בעת עריכת הגורל, לאחר שהופיעו מספר פסוקים כלליים כמו "{{ציטוטון|בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ" (|{{תנ"ך|ויקרא|י|ג|קצר=כן}})}}, ו"{{ציטוטון|לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ" (|{{תנ"ך|תהלים|כד|א|קצר=כן}})}} שרומז על הל"ה, החלו להופיע אחד עשר פסוקים הרומזים לסדר הקבורים, כמו "{{ציטוטון|וּמִמַּטֵּה בִנְיָמִן בַּגּוֹרָל" (|{{תנ"ך|יהושע|כא|ד|קצר=כן}})}} כרומז לחלל {{יזכור|7702|בנימין בוגוסלבסקי}}, "{{ציטוטון|הֲלוֹא בֶן יְמִינִי" (|{{תנ"ך|שמואל א|ט|כא|קצר=כן}})}} כרומז לחלל {{יזכור|88064|עודד בן ימין}}, וכיוצא בזה.

שימוש נוסף בגורל עשה ב-[[1933]] רבה של [[מוסקבה]], הרב [[יעקב קלמס]], כאשר נשאל על ידי הרבנים [[שאול ישראלי]], [[אברהם שדמי]] ו[[דוד סלומון]] בעודם בחורים האם עליהם לנסות לברוח מ[[ברית המועצות]] למרות סכנת המוות שבדבר. הפסוק שעלה בגורל היה "{{ציטוטון|פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי [...] עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת" (|{{תנ"ך|דברים|א|ז|קצר=כן}})}}{{הערה|1=[http://www.eretzhemdah.org/content.asp?PageId=1&lang=he מרן הגאון שאול ישראלי זצ"ל], אתר ארץ חמדה}}. במקרה דומה יצאו הרב [[אהרן יהודה ליב שטינמן]] ונוספים את [[פולין]] ל[[שווייץ]] לאחר שערכו גורל הגר"א שהעלה את הפסוק "{{ציטוטון|הַבֹּקֶר אוֹר וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ" (|{{תנ"ך|בראשית|מד|ג|קצר=כן}})}}.

שימוש נוסף בגורל עשה הרב [[חיים מוולוז'ין]], בהתאם לדרישת הממשלה להכניס ל[[ישיבת וולוז'ין]] לימודי חול, הפסוק שעלה בגורל הוא "{{ציטוטון|כִּי כָל שְׂאֹר וְכָל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַה'" (|{{תנ"ך|ויקרא|ב|יא|קצר=כן}})}} ומכאן הסיק הגר"ח לסגור את הישיבה ולא להכניס בה [[לימודי חול]]. שימוש נוסף בגורל נעשה על ידי הרב יחיאל מיכל גורדון, כאשר עלה ספק בישיבה האם לעלות לארץ ישראל או להשאר בעיירה [[לומז'ה]], סיכומו של הגורל אינו ידוע אך לאחריו עלתה הישיבה לישראל והשתקעה בעיר [[פתח תקווה]] עד היום, אף שלאחר מחלוקת בין ראשי הישיבה נסגרה הישיבה וכיום היא משמשת ככולל.