טלגרפיה – הבדלי גרסאות

טלקס התפשט בעולם במהירות רבה, הרבה לפני ששירותי הטלפון האוטומטיים היו בנמצא, רוב הארצות, אפילו במרכז אפריקה ואסיה, הפעילו לפחות מספר קויקווי טלקס בתדר-גבוה (גלים קצרים). לרוב חיבורי רדיו אלו יוסדו על ידי משרדי דואר וטלגרף ממשלתיים. תקן הרדיו הנפוץ ביותר CCITT R.44 היה בעל תיקון שגיאות על ידי שליחה מחדש וריבוב על ידי חלוקת זמן של ערוצי הרדיו. רוב ספקי השרות המרוששים הפעילו את מערכות הטלקס-מעל-רדיו (TOR) ברציפות להפקת רווחים מרביים מהם.

ב[[גרמניה]] לבדה נמצאים בשימוש מעל ל-400,000 קויקווי טלקס הפועלים באופן יום יומי. בעולם כולו מעל שלשה מיליוני קוים נמצאים בשימוש.

במקור פעלה מערכת ה-TWX בקצב של 75 ביטים לשנייה, שליחת קוד בודו וחיוג הבחירה. למעשה פיתחו במעבדות בל דור שני של [[מודם]] "ארבע שורות" שנקרא "Bell 101 dataset" שהוא אבי אבותיו של הבל 103 שהריץ מאוחר יותר מיחשוב משותף-זמן(Time-sharing computing). ה-101 היה מהפכני בכך שפעל על קויקווי טלפון רגילים שאפשר היה במשרד לנתב לממירים שנקראו "שרות נתונים רחב-אזור"(wide-area data service). מעצם השימוש ברשת הטלפונים הציבורית, TWX השתמשה באזורי חיוג משלה: 510,610,710,810 ו- 910, חלקם נמצאים עדיין בשימוש.