אפרת שלום דנון – הבדלי גרסאות

'''"ליוויתי את אחותי בתהליך שבו גילתה שאי אפשר להחניק את היצירתיות שלך, גם כשאת חרדית מאמינה שאוהבת את העולם שבחרת לך[...] בתהליך הזה, ראיתי איך למדה להתאים את ציוריה למגבלות של העולם הזה, שבו אסור לצייר נשים, או ילדות, או חיות לא כשרות ואפילו לא את פו הדוב. ואז, לפני כארבע שנים, כשאחותי וחברתי אשת הקולנוע [[מרלין וניג]], שגם היא חוזרת בתשובה, סיפרו לי על נשים שעושות קולנוע נשי בעולם החרדי, היה לי ברור שאני רוצה לספר את הסיפור של העשייה החלוצית שלהן".'''

 

 

בשנת [[2019]], יצא לאקרנים הסרט "חיים רגילים" (בימוי: גילי א. דנון ואפרת שלום-דנון, הפקה: אפרת שלום דנון וטרבלסי הפקות). הלן ופדומו נמלטו מהאימה באפריקה ומבקשות מקלט בגרמניה ובישראל. שתיהן מתמודדות עם האפליה, הזרות והניתוק של החיים ללא בית. השתיים הופכות לחברות טובות ולפעילות חברתיות. על הציר שעובר מברלין לתל אביב מתגלים סיפורי חיים של פליטות בצל הגחמות השלטוניות. הלן ופדומו מגלות שהן חולקות גורל משותף של חיים רעועים, ותקווה שלמרות הכל, לחלומות שלהן יש תוקף. "חיים רגילים", בתמיכת קרן מקור לסרטי קולנוע וטלוויזיה ובפיתוח קרן התרבות של סקסוניה, הוצג במסגרת פסטיבל הקולנוע ירושלים.