ויקיפדיה

סטריאוכימיה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הוספת קישור לבחילות
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 29:
טרגדיית ה'''[[תלידומיד|תָלִידוֹמִיד]]''', שהתרחשה בתחילת [[שנות ה-60]], ממחישה את חשיבותה של הסטריאוכימיה. ה[[תרופה]], שיוצרה ב[[גרמניה]] ב-[[1957]] ונועדה לשמש נגד [[בחילה|בחילות]] שחוות [[אישה|נשים]] ב[[היריון]], גרמה למומים מולדים בעשרות אלפי [[תינוק|תינוקות]], עד להורדתה מן המדפים ב-[[1961]]. מאוחר יותר הסתבר שמולקולת התלידומיד קיימת בשני סטריאואיזומרים - L-תלידומיד, המסיט אור מקוטב לשמאל, ו-D-תלידומיד, המסיט אור מקוטב לימין. האיזומר הראשון פועל כתרופה נגד [[בחילות]], ואילו השני גורם למומים מולדים. שני האיזומרים מומרים האחד לשני בגוף האדם, כך שגם נטילת האיזומר הראשון בלבד גורמת למומים מולדים. בזמן ייצור התרופה היה תחום הסטריאוכימיה בחיתוליו, והתוצאות החמורות הביאו להאצה משמעותית בהתפתחות התחום.
 
דוגמה נוספת לחשיבות המבנה המרחבי בביולוגיה ניתן למצוא בחוש ה[[ראייה]]. יכולתמנגנון הראייה בכלשל ה[[אורגניזם|ייצוריםיצורים החייםחיים]], על אף שהיאשהוא שונה באופן ניכר מייצורבין המינים לייצורהשונים, מתבססתמתבסס בכולם על ה[[אלדהיד]] '''[[רטינל]]'''. לתרכובת זו, המצויה ב[[אדם]] ב[[קנים]] וב[[מדוכים]] שב[[עין]], שני איזומרים. כש[[אור]] פוגע במולקולה, מנת ה[[אנרגיה]] של האור גורמת למולקולה לעבור מהתצורה של האיזומר האחד - 11-ציס-רטינל - לזו של האיזומר השני - 11-טרנס-רטינל. בתאי קנים שב[[רשתית]] העין מחובר הרטינל לאנזים '''[[סקוטופסין]]'''; יחדיו הם יוצרים קומפלקס הנקרא '''[[רודופסין]]'''. השינוי הדרסטי במבנה המרחבי של הרטינל, הנגרם כתוצאה מהאור, גורם לאלדהיד להינתק מהאנזים, שכן כעת הוא כבר אינו מתאים בצורה מושלמת ל[[אתר פעיל|אתר הפעיל]] של האנזים. הניתוק גורם לתגובת השרשרת המביאה ליצירת גירוי ב[[תא עצב|תאי עצב]] המעובד על ידי [[מערכת הראייה]] לקבלת [[תפיסה]] חזותית של העולם.
 
אף מבחינה היסטורית היה זה ביולוג אשר גילה לראשונה כמה מהתגליות שהיוו את הבסיס לסטריאוכימיה. ה[[צרפת|צרפתי]] [[לואי פסטר]], שנחשב לאבי ה[[מיקרוביולוגיה]], גילה ב-[[1843]] ש[[גביש|גבישי]] [[חומצה טרטרית|חומצה טַרְטַרִית]], הנוצרים כמשקע בחביות [[יין]], מסיטים אור מקוטב לכיוון אחד, ואילו גבישי חומצה טרטרית ש[[סינתזה כימית|סונתזו]] באופן מלאכותי לא מסיטים אור מקוטב. פסטר מייןבחן בשקדנות,את בעזרתהגבישים מלקחייםתחת זעירים,[[מיקרוסקופ]] אתומצא הגבישיםשהמבנה המלאכותייםשלהם לשתיאינו קבוצותסימטרי, וגילהוהגבישים שגבישיהמלאכותיים הקבוצההיו האחתמשני מהוויםסוגים, שהיו "תמונת ראי" זה של גבישי הקבוצה השנייהזה. הוא גילהמיין שעקבבשקדנות, כךבעזרת מלקחיים זעירים, גבישיאת הגבישים המלאכותיים לשתי קבוצות, וגילה שתמיסה שיצר מגבישי הקבוצה הראשונה (הזהים לגבישים ה[[טבע|טבעיים]] בחביות היין) מסיטיםהסיטה אור מקוטב ב[[כיוון השעון]], וגבישיבעוד שתמיסת גבישי הקבוצה השנייה -הסיטה אותו נגד כיוון השעון. תמיסה בה תערובת שווה של שני הסוגים - שני ה'''איזומרים''' - אינה מסיטה אור מקוטב כלל. תערובת כזו נקראת כיום '''תערובת רָצֶמִית'''; ב[[לטינית]] '''רצמוס''' פירושו ''אשכול ענבים'', והחומצה הטרטרית, שבה גילה פסטר את התופעה, מקורה בענבי היין.▼
 
▲אף מבחינה היסטורית היה זה ביולוג אשר גילה לראשונה כמה מהתגליות שהיוו את הבסיס לסטריאוכימיה. ה[[צרפת|צרפתי]] [[לואי פסטר]], שנחשב לאבי ה[[מיקרוביולוגיה]], גילה ב-[[1843]] ש[[גביש|גבישי]] [[חומצה טרטרית|חומצה טַרְטַרִית]], הנוצרים כמשקע בחביות [[יין]], מסיטים אור מקוטב לכיוון אחד, ואילו גבישי חומצה טרטרית ש[[סינתזה כימית|סונתזו]] באופן מלאכותי לא מסיטים אור מקוטב. פסטר מיין בשקדנות, בעזרת מלקחיים זעירים, את הגבישים המלאכותיים לשתי קבוצות, וגילה שגבישי הקבוצה האחת מהווים "תמונת ראי" של גבישי הקבוצה השנייה. הוא גילה שעקב כך, גבישי הקבוצה הראשונה (הזהים לגבישים ה[[טבע|טבעיים]] בחביות היין) מסיטים אור מקוטב ב[[כיוון השעון]], וגבישי הקבוצה השנייה - נגד כיוון השעון. תערובת שווה של שני הסוגים - שני ה'''איזומרים''' - אינה מסיטה אור מקוטב כלל. תערובת כזו נקראת '''תערובת רָצֶמִית'''; ב[[לטינית]] '''רצמוס''' פירושו ''אשכול ענבים'', והחומצה הטרטרית, שבה גילה פסטר את התופעה, מקורה בענבי היין.
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=סטראוכימיה}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/סטריאוכימיה"