פארה דיבה – הבדלי גרסאות

משפחת אביה הייתה מן המעמד הגבוה. סבה מצד אביה היה [[דיפלומט]] ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]], ושימש כשגריר איראן בחצר [[שושלת רומנוב|בית רומנוב]] ב[[מוסקבה]]. אביה שירת כקצין בצבא המלכותי האיראני והיה בוגר [[האקדמיה הצבאית הצרפתית בסן-סיר]]. לפארה דיבה היו קשרים הדוקים עם אביה ומותו הפתאומי בשנת [[1948]] השפיע עליה קשות. מותו אף הותיר את משפחתה במצוקה כלכלית ובנסיבות אלה נאלצו לעזוב את הבית הגדול בו התגוררו בצפון [[טהרןטהראן]], ולעבור לדירה בבניין משותף. פארה דיבה דוברת [[פרסית]], [[אנגלית]] ו[[צרפתית]], ואף שולטת ב[[אזרית]]. בעת ביקורה באזרבייג'ן הסובייטית, בשנת [[1972]], העניקה ראיונות רבים בשפה האזרית, תוך שהיא מפגינה את שליטתה ברזי השפה.

החלה את לימודיה בבית הספר האיטלקי בטהרןבטהראן וממנו עברה לבית הספר הצרפתי ע"ש [[ז'אן ד'ארק]]. בצעירותה בלטה בתחום ה[[אתלטיקה]] והייתה קפטן נבחרת הנשים ב[[כדורסל]] בבית ספרה. עם סיום לימודי התיכון בבית הספר הצרפתי ראזי עברה ל[[פריז]] שם למדה [[אדריכלות]] בבית הספר המיוחד לאדריכלות (École Spéciale d'Architecture). תלמידים איראנים רבים שלמדו מחוץ למדינה קיבלו מלגות ללימודים מהמדינה. לכן, כאשר השאה האיראני ביקר במדינות זרות נפגש לעיתים קרובות עם סטודנטים איראנים במדינה המארחת. בעת מפגש כזה, שנערך ב[[שגרירות]] האיראנית בפריז, נפגשה פארה דיבה לראשונה עם בעלה לעתיד, מוחמד רזא פהלווי. בקיץ [[1959]], לאחר ששבה לטהרןלטהראן, החל השאה מחזר בזהירות אחר דיבה, בתיווכה החלקי של בתו, הנסיכה שאנאז. הזוג הכריז על אירוסיו ב-[[23 בנובמבר]] 1959.