ירון זליכה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←לאחר תום כהונתו: תיקון קישור |
מ ניסוח |
||
שורה 21:
== ביוגרפיה ==
זליכה נולד להורים יוצאי [[עיראק]] וגדל ב[[רמת גן]]. כילד התלווה לעבודת אביו, שלמה זליכה, שהיה [[בנקאי]], שם פיתח עניין ראשוני בתחום ה[[כלכלה]]. לאחר לימודיו התיכוניים התגייס ל[[צה"ל]], שירת ב[[חטיבת המחקר]] של [[אגף המודיעין]] והשתחרר בשנת [[1991]]. לאחר שחרורו פנה ללימודים וב-[[1994]] השלים לימודי [[תואר ראשון]] בכלכלה ו[[חשבונאות]] ב[[אוניברסיטת בר-אילן]]. בשנים 1994–1996 התמחה ב[[ראיית חשבון]] במשרדו של [[שלמה נס]], ובמקביל הרצה בחשבונאות ומימון ב[[מכללת רמת גן]]. בשנים 1995–1997 היה מרצה לחשבונאות ב[[המסלול האקדמי המכללה למינהל|מכללה למינהל]]. בשנת [[1998]] מונה לראש החוג לחשבונאות ב[[הקריה האקדמית אונו|קריה האקדמית אונו]], תפקיד אותו הוא ממלא גם כיום. בשנת [[2001]] קיבל תואר [[דוקטור]] בכלכלה במסלול ישיר באוניברסיטת בר-אילן עם [[תזה]] בנושא "השפעת אי הוודאות הטמונה באינפלציה הצפויה על דפוסי הצריכה והחסכון".
בשנת [[1996]] נקלט בשירות המדינה בתפקיד מנהל התחום הכלכלי ב[[משרד ראש הממשלה]]. במסגרת זו הכין תקציר שגוי של דו"חות רשמיים על [[רשות השידור]] לדיון שנערך בממשלה. בתגובה הוגשה נגדו תלונה למשטרה על זיוף מסמכים על ידי חבר הכנסת [[איתן כבל]] ו[[התנועה לאיכות השלטון]] אליה הצטרף גם [[מוטי קירשנבאום]]. לאחר שנחקר במשטרה המליצה מחלקת התביעות על הגשת [[כתב אישום]] נגד זליכה. גם פרקליטת המדינה [[עדנה ארבל]] קבעה שנפל פגם בעבודתו של זליכה אך השתכנעה שפעל בתום לב ועל כן החליטה שלא להעמידו לדין מ[[חוסר אשמה]].{{הערה|{{גלובס|אביבה קרול|"קירשנבאום: אי העמדתם של ליברמן ורו"ח זליכה לדין - טעות של הפרקליטות"|145138|23 בספטמבר 1997}}{{ש}}{{הארץ||הופכים כל אבן|1.1388211|20 בפברואר 2007}}}} בשנים 1996–1997 התנהל בינו לבין מנהל היחידה לחוב ממשלתי באוצר סכסוך ממושך ומתוקשר שבמהלכו הוגשו בין השניים תלונות הדדיות לנציב שירות המדינה, לשר האוצר ולמבקר המדינה.
שורה 28:
===כהונה כחשב הכללי===
בשנת [[2003]] מונה לתפקיד [[החשב הכללי]] על ידי [[שר האוצר]], [[בנימין נתניהו]]. בדיונים באוצר תמך זליכה בקיצוץ [[תקציב המדינה]], כדי לצאת מה[[מיתון]] באמצעות הפחתת הגירעון, זאת בניגוד ל[[כלכלה קיינסיאנית|תפיסה הקיינסיאנית]] שהייתה מקובלת באותם הימים במשרד האוצר. זליכה סבר שעל המדינה להקפיד בתשלום מיסים בזמן, על אף שאלה משולמים לעצמה.{{הערה|{{nrg|יוסי גרינשטיין|עובדי מדינה ישלמו מס הטבות|812/177|3 בנובמבר 2004|16|}}{{ש}}{{nrg|יוסי גרינשטיין|עובדי המגזר הציבורי ישלמו מס על הטבות|982/354|11 בספטמבר 2005|16|}}}}
זליכה הוביל להפרטת [[בנק דיסקונט]]. בהפרטה זו התעניינו חמישה קונים, אך ארבעה פרשו, והבנק נמכר לבסוף לקבוצת איל ההון [[מתיו ברונפמן]], היושבת בצפון אמריקה.{{הערה|{{ynet|ynet ודורית בר|סוכמו פרטי מכירת דיסקונט לברונפמן|3035682|23.1.05}}{{ש}}שלומי גולובינסקי, [http://finance.walla.co.il/?w=/8189/659405 המדינה תקבל חלק מרווחי דיסקונט], באתר וואלה!}}
שורה 38 ⟵ 36:
[[שר האוצר]] [[רוני בר-און]] התכוון שלא להאריך את תקופת כהונתו של זליכה בתום חוזה העסקתו, אולם ב-[[11 באוקטובר]] [[2007]] הוציא מבקר המדינה, [[מיכה לינדנשטראוס]], [[צו הגנה]] זמני, המונע מהממשלה להחליף את זליכה כחשב הכללי, מתוקף היותו [[חושף שחיתות]].{{הערה|{{ynet|אבירם זינו ואטילה שומפלבי|המבקר הוציא צו הגנה נגד פיטורי זליכה|3458595|10 באוקטובר 2007}}}} [[נגיד בנק ישראל]], [[סטנלי פישר]], ומנכ"ל האוצר, [[ירום אריאב]], מתחו ביקורת על צעד זה של מבקר המדינה.{{הערה|{{ynet|סבר פלוצקר|פישר: המשך כהונת זליכה עלול לפגוע במשק|3459186|12.10.2007}}}} כחודש לאחר מכן, ב-[[10 בנובמבר]] 2007, הודיע זליכה על התפטרות מתפקידו.
במהלך כהונתו התעמת זליכה עם מנהלים ב[[משרד האוצר]] ובמשרדי ממשלה אחרים ואף עם גורמים פרטיים.{{הערה|{{TheMarker|טל לוי|מנהל החוב הממשלתי לשעבר, עדי ריבלין ל-TheMarker: ירון זליכה הוא פקיד מעורער שמנסה לעשות מרד נגד הממשלה|1.493974|10 בספטמבר 2007}}}} עימותים אלה היו אף תוצאה של פרסום דו"ח החשב הכללי שבו חשף אי סדרים והעברות כספים בניגוד לחוק בהיקף של מיליארדי שקלים. מאידך זכה לאהדה של גורמים כדוגמת תנועת [[אומ"ץ]], ופוליטיקאים ממפלגות שונות כדוגמת [[שלי יחימוביץ]].{{הערה|[[מתן חודורוב]], [http://www.shelly.org.il/wp/?p=1187 סערה באוצר: מה יקרה עם ירון זליכה?]}} [[יורם גבאי]], שהיה [[הממונה על הכנסות המדינה]], כתב על כהונתו של זליכה: "
===לאחר תום כהונתו===
| |||