טומוגרפיה ממוחשבת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אחידות במיקום הערות שוליים, תיקון כיווניות הערת שוליים |
||
שורה 8:
ב[[רפואה]] משתמשים בכלי זה לאבחון או להנחיה בטיפולים פולשניים, בבעיות או במחלות שלא ניתן לאתר באמצעות [[צילום רנטגן]].
כדי להגדיל את איכות ההדמיה של רקמות רכות, כלי הדם והאיברים החלולים ניתן למטופל חומר ניגודי. חומרים ניגודיים נפוצים הם [[בריום]] שנלקח באמצעות שתייה או [[יוד]] שמוזרק למערכת הדם. חומרים אלו מקובלים במיוחד בסריקות באזור הבטן.
הטומוגרפיה הממוחשבת הומצאה בשנת [[1972]] על ידי [[גודפרי נ. האונספילד]] במעבדות [[EMI]] בבריטניה. בשנת [[1979]] הוא קיבל את [[פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה]] על המצאה זו ביחד עם [[אלן מקלאוד קורמק]] שחקר במקביל נושאים קשורים.
שורה 15:
[[קובץ:3d CT scan animation.gif|ממוזער|סריקת CT שהומרה למודל תלת ממדי מונפש באמצעות תוכנת פוטושופ]]
==טומוגרפיה ממוחשבת ככלי אבחוני==
מאז שנות ה-70, עת החל השימוש בטומוגרפיה ממוחשבת, היא הפכה לכלי חשוב בתחום [[דימות רפואי]] המשלים [[קרני רנטגן|צילום רנטגן רפואי]] ו[[בדיקת אולטרה סאונד רפואית]]. בתחילת המאה ה-21 החל מתרחב השימוש בטומוגרפיה ממוחשבת אף ככלי בתחום [[רפואה מונעת]] ובדיקות תקופתיות לגילוי מחלות, לדוגמה, בדיקת קולונוגרפיה למטופלים שלהם סיכון גבוה לחלות בסרטן המעי הגס, או בדיקת הדמיה של הלב למטופלים בעלי סיכון גבוה לחלות במחלת לב. קיימים מוסדות רפואיים המציעים אף בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת של כל הגוף לאוכלוסייה הכללית, אף שארגונים רפואיים רבים מתנגדים לבדיקה זו ללא צורך רפואי מוכח
===ראש===
שורה 33:
לטומוגרפיה ממוחשבת מספר יתרונות בתחום הדימות הרפואי על פני מכשירים המפיקים תמונות דו-ממדיות. ראשית, בתמונת טומוגרפיה ממוחשבת אין חפיפה של מבני הגוף זה על גבי זה בתמונה וניתן להתמקד באיבר המטרה. שנית, מכשירי טומוגרפיה ממוחשבת מפיקים תמונות ב[[רזולוציה|הפרדה]] גבוהה המאפשרת להבחין בהבדלים דקים, אף פחות מ-1%, בין רמת הצפיפות של איברים שונים. לבסוף, הדמיה בודדת בשיטה זו ניתן לבחון בחתכים שונים.
שימוש בטומוגרפיה ממוחשבת חוסכת לעיתים את הצורך בהליכים פולשניים הדרושים לביצוע בדיקות הדמיה אחרות. כך לדוגמה, בדיקת קולונוגרפיה בטומוגרפיה ממוחשבת (הידועה בכינוי "[[קולונוסקופיה וירטואלית]]") בסריקה בודדת וברמת קרינה נמוכה עשויה להיות יעילה באותה מידה לאבחון מחלות המעי הגס כמו [[בדיקת בריום]], תוך חשיפת המטופל למידה קטנה יותר של קרינה
למרות שה-[[MRI]] עדיף, לאור הפיחות בקרינה ביחס ל-[[CT]].
==סיכונים==
סורקי טומוגרפיה ממוחשבת [[קרינה אלקטרומגנטית|קורנים]] בעוצמה גבוהה משמעותית ממצלמות קרני רנטגן רגילות, ומהווים גורם סיכון ל[[סרטן (מחלה)|סרטן]]{{הערה|1={{הארץ|דן אבן|מחקר: הסיכון לסרטן מסי-טי גדול מהידוע|1.1295320|16/12/2009}}}}, קטראקט, זרימת דם לקויה, ועוד בעיות הנובעות מהפגיעה של קרניים אלו ב[[דנ"א]].
רמות הקרינה הגבוהות בטומוגרפיה ממוחשבת גורמות לשיבושים ב[[דנ"א]] של כל תא ותא באבר שמוקרן. השיבושים כוללים שבירה מלאה של גדילי ה[[דנ"א]] (ראה [[:w:DNA_repair#Double-strand_breaks|double srtrand breaks]],[[תיקון DNA|שבר דו גדילי]]), וכך בכל תא נוצרים בממוצע 35 שברים מלאים ל[[גריי]] קרינה{{הערה|1=[http://www.pnas.org/content/100/9/5057.full.pdf Evidence for a lack of DNA double-strand break repair in human cells exposed to very low x] "The line is a linear fit to the data points with a slope of 35 DSBs per cell per Gy." e.g. 35[DSB/Gy]*56[mGy]=1.96[DSB]|שמאל=כן}}. השיבושים כוללים שיבושים במולקולות ה[[אפיגנטיקה|אפיגנטיות]] שצמודות ל[[דנ"א]], אשר חלקן מוסרות מה[[דנ"א]] עקב הקרינה, ובכך משתנה רמת הביטוי של הגנים שהסמן האפיגנטי שלהם הוסר. את השברים ב[[דנ"א]] התאים מנסים [[תיקון DNA|לתקן]], אולם התהליך רווי בטעויות הגורמות למוטציות בגנים, הגורמות ליצירת חלבונים מוטנטים. במקרים שבהם התא לא יצליח לתקן את הנזקים, עשוי להיווצר תהליך של [[אפופטוזה]], מוות תאי מתוכנן של התא, למניעת מצבים שבהם עודף נזקים ב-DNA מוביל לסרטן. במקרה ולא נוצר תהליך של [[אפופטוזה]], התא יפעל באופן משובש, דבר שעלול להתבטא בסרטן, או בפעילויות לא תקינות אחרות בעלות השלכות בריאותיות שליליות אחרות. לתאים המתחלקים, כגון תאי גזע, יש סיכוי גבוה יותר למות כתוצאה מהנזק, או להפוך לסרטניים. את השינויים האפיגנטיים התא לא מתקן, וכך נוצר שינוי באופן פעולתו של התא.
ככלי להערכת רמת הסיכון להתפתחות סרטן, הומצאה יחידת ה[[זיוורט]], שבהתאם לידוע מהסטטיסטיקה, מתאימה לסריקה מסוימת רמת קרינת "משוקללת", שאילו נחשף כל הגוף לרמת קרינה "משוקללת" זו, הסיכון להתפתחות סרטן היה זהה לסיכון להתפתחות סרטן מהסריקה המסוימת בטומגרפיה הממוחשבת. רמת הקרינה ה"משוקללת" המדווחת ב[[זיוורט]] לרוב נמוכה משמעותית, מרמת הקרינה האמיתית, המדווחת ב[[גריי]]. הסבר טוב, אבל לא מדויק בכל הפרטים, הוא למשל שהקרנת רגל ב-20 קרניים יש אותו סיכוי לגרימת סרטן כמו הקרנת השוק בלבד ב-20 קרניים, אבל אם נקרין רק את השוק ב-20 קרניים, אז צפיפות הקרניים בשוק תהיה גדולה יותר מאשר הצפיפות כאשר כל הרגל מוקרנת ב-20 קרניים, וצפיפות הקרניים בהקרנת הרגל גדולה מהצפיפות שהייתה אילו כל הגוף היה מוקרן ב-20 קרניים. הקרינה המשוקללת קטנה מהקרינה האמיתית הנספגת באיבר, כמו שצפיפות הקרניים כשכל הגוף מוקרן קטנה מצפיפות הקרניים כשרק השוק מוקרן באותה כמות קרניים. למרות זאת מבחינת האנרגיה של הקרינה, זו אותה אנרגיה, בין אם היא מופקדת בכל הגוף, או באיבר אחד בלבד. כאשר האנרגיה מופקדת באיבר אחד בלבד, אזי הנזק הנגרם מצטבר באיבר המוקרן בלבד, וגורם לו נזק גדול מאשר אילו היה מוקרן באמת במנת הקרינה המשוקללת. גם הסיכוי לפתח סרטן באותו איבר עולה, אולם מאחר שיתר הגוף לא הוקרן, אז הסיכוי להתפתחות סרטן בשאר הגוף לא עולה, לעומת זאת הקרנת כל הגוף במנת הקרינה המשוקללת, מעלה את הסיכוי לסרטן באיבר אבל בפחות, אבל גם מעלה את הסיכוי להתפתחות סרטן ביתר הגוף, כך שסך הכל הסיכוי לסרטן בשני המקרים זהה, עד כמה שידוע, מהנתונים המועטים מהם ניתן להסיק מסקנות לגבי התפתחות סרטן מקרינת רנטגן. לדוגמה סריקת ראש מלווה ברמת קרינה "משוקללת" של 1.5 מילי[[זיוורט]], המחושב על ידי הכפלת רמת הקרינה האמיתית, שהיא 56 מילי[[גריי]], בגורם שיקלול המתאים לגודלו של הראש, ולרגישותו לסרטן יחסית לשאר גוף
יכולתו של התא לתקן שברים בדנ"א שונה מאדם לאדם. אנשים שיכולת התיקון אצלם פחותה יסבלו מיותר תופעות לוואי עקב חשיפה לקרינה.
כאשר הסריקה מלווה בספיגה של חומר ניגוד, חומר הניגוד יכול ליצור תופעות לוואי שכוללת תגובות פסודו אלרגיות ב 12% מהאנשים, ותופעות לוואי קשות ב 0.2% מהאנשים, ובין עשרה לשלושים אנשים ממליון צפויים למות מיידית כתוצאה מתופעות הלוואי הקשות הללו
|date= April 2009}}}}.
מטיוטה של הוועדה הבינלאומית להגנה מקרינה עולה כי כמות מצטברת של 500 מיליגריי של קרינה יכולים לגרום לקטארקט, ולהסתיידות עורקים. כמות קרינה זו יכולה להצטבר בעקבות מספר קטן של סריקות CT, לפעמים גם עקב סריקה אחת. עוד עולה מהטיוטה כי חשיפת תינוקות לקרינה של 100 מיליגריי גורמת לליקויים קוגניטיביים
==כמויות קרינה==
כמות הקרינה הנספגת בבן אדם בסריקת CT משתנה ממכשיר למכשיר, ומאדם לאדם. הערכים המובאים להלן הם ערכים ממוצעים, שנמצאו בבדיקת מכשירים מסוימים, כאשר הערכים המרביים שנמצאו בדרך כלל היו פי שניים מהממוצע המדווח. לעיתים מבוצעות שתי סריקות או יותר בבת אחת, למשל בלי יוד ועם הזרקת יוד, מה שיכול להעלות את כמות הקרינה שוב פי שניים (כלומר סך הקרינה יכול להיות פי 4 מהממוצע המדווח כאן). כמו כן ישנם פרוטוקולי סריקה שונים אפילו לאותו איבר, מה שיכול לשנות את רמות הקרינה, וכן טעויות אנוש, או מכונה יכולים להעלות את רמות הקרינה לרמות שמיועדות להרוג תאים בחולי סרטן 1500 עד 4000 מיליגריי נרשמו עקב טעויות כאלה
|date= May 2008}}}}{{הערה|שם=Brenner2007|1={{cite journal |author=Brenner DJ, Hall EJ |title=Computed tomography--an increasing source of radiation exposure |journal=N. Engl. J. Med. |volume=357 |issue=22 |pages=2277–84 |pmid=18046031 |doi=10.1056/NEJMra072149 |url=http://www.columbia.edu/~djb3/papers/nejm1.pdf
|date= November 2007}}}}{{הערה|שם=Furlow2010|1={{cite journal|last=Furlow|first=B|title=Radiation dose in computed tomography.|journal=Radiologic technology|volume=81|issue=5|pages=437–50|pmid=20445138|url=http://www.northernradiology.com/assets/Homepage/Images/furlow%20ct%20scan%20info.pdf
|date= May–June 2010}}}}{{הערה|1={{cite journal |author=Wintermark M, Lev MH|title=FDA investigates the safety of brain perfusion CT |journal=AJNR Am J Neuroradiol|volume=31|issue=1 |pages=2–3 |pmid=19892810 |doi=10.3174/ajnr.A1967|url=
|date= January 2010}}}}{{הערה|שם=background|1={{cite journal|author=Cuttler JM, Pollycove M |title=Nuclear energy and health: and the benefits of low-dose radiation hormesis |journal=Dose Response |volume=7 |issue=1 |pages=52–89 |pmid=19343116 |pmc=2664640|doi=10.2203/dose-response.08-024.Cuttler
|date= 2009}}}}.
{| class="sortable wikitable"
|-
!המקרה
שורה 73:
|ראש CT
|1-2{{הערה|שם=Furlow2010}}
|56{{הערה|שם=nrpb2005|1=Shrimpton, P.C; Miller, H.C; Lewis, M.A; Dunn, M. [http://www.hpa.org.uk/web/HPAwebFile/HPAweb_C/1194947420292 Doses from Computed Tomography (CT) examinations in the UK - 2003 Review]}}
|23
|-
שורה 92:
|-
|Cardiac CT angiogram
|9-12{{הערה|שם=Furlow2010}}
|40-100{{הערה|שם=crfdr}}
|41
שורה 112:
|0.4{{הערה|שם=Risk2011|1={{cite journal|last=Davies|first=H. E.|author2=Wathen, C. G.|author3= Gleeson, F. V.|title=The risks of radiation exposure related to diagnostic imaging and how to minimise them|journal=BMJ|volume=342|issue=feb25 1|pages=d947–d947|doi=10.1136/bmj.d947
|date= 25 February 2011}}}}
|3{{הערה|שם=Brenner2007}}{{הערה|שם=crfdr}}
|1.25
|-
| |||