זדונסקה וולה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←קישורים חיצוניים: שם הארגון . מכיוון שכך הוא נקרא הן ברשם העמותות והן בכללי תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 37:
היהודים בעיר הורשו לבחור נציג משלהם למועצת העירייה. רובם התפרנסו ממסחר ומתעשיית טקסטיל. הם החזיקו בעיר כ-70 מפעלי טקסטיל. בעיר פעלו סניפים של [[אגודת ישראל]] ושל מפלגות [[ציונות|ציוניות]].
עם כיבוש העיר בספטמבר 1939 הרסו הגרמנים את בית הכנסת הגדול והקימו בו אורווה, סגרו את מוסדות לימוד התורה ובתי התפילה, החלו ברצח יהודים וחברי האינטליגנציה הפולנית ודרשו כופר בתמורה לאי גירוש יהודי העיר. חלק מיהודי העיר פונו מדירותיהם ורכושם הוחרם.
===הרצח הראשון בעיר===
ב8.9.1939 בשעה 11:00 נכנסו קצין ושני חיילים גרמנים לעליית הגג בדירתו של אברהם עוזורוביץ ברחוב שירדזקה 4, בה ישב עם שני יהודים אחרים, אברהם הירשברג והרב מרדכי מנדל סטריקובסקי - שלושתם עטורי זקן ופאות (ככל הנראה חסידי סטריקוב) - שהתעמקו בסוגיות בגמרא תוך התעלמות מהמהומה השוררת בעיר.
הקצין הגרמני הופתע משליטתו המוחלטת של רב מנדל סטריקובסקי בשפה הגרמנית ושאל למעשיהם. רב מנדל ענה כי הם לומדים תלמוד. הקצין המשיך ושאל לחומר לימודם. רב מנדל ענה: "אנו לומדים סוגיה שאומרת כי לחסידי אומות העולם יש חלק בעולם הבא." הקצין הזעיף פניו וענה: "זהו שקר! בספר הזה [תלמוד] לא כתוב דבר כזה!" רב מנדל ענה: "אני נותן לך את מילת הכבוד שלי בתור חייל לשעבר בצבא הקיסר ונשבע כי לא שיקרתי לך". "Ihr Juden seid Schweinehunde (כל היהודים חזירים)" צעק לפתע הקצין וציווה כי רב מנדל ושני היהודים האחרים יילקחו למאסר באשמת קשירת קשר נגד הרייך. למחרת אספו הגרמנים כמה יהודים בכיכר העיר, לשם הובלו רב מנדל, אברהם עוזורוביץ ואברהם הירשברג. שלושתם הוצאו להורג בירייה באשמת היותם אויבי הרייך. רב מנדל, אברהם עוזורוביץ ואברהם הירשברג נקברו בבית הקברות היהודי בעיר.
===הגטו===
במאי 1940 הוקם גטו בעיר, וכ-9,000 יהודים אולצו להיכנס אליו. בספטמבר 1940 נסגר הגטו בגדר תיל. בגטו הוקמה [[יודנרט|הנהגה יהודית]] בהנהגתו של דר. יעקב למברג וכן בית משפט יהודי. המינהל היהודי בגטו השתדל למצוא עבודה לתושבי הגטו ולהשיג למענם מזון. המינהל הצליח להשיג הפעלת בתי חרושת וסדנאות שייצרו למען הצבא הגרמני פרוות, מוצרי טקסטיל ונעליים מסוגים שונים. תושבי הגטו השתדלו לעבוד במפעלים אלה בגלל השכר והמזון ומשום שסברו שבתור עובדים יהיו מוגנים מגירוש למחנות עבודה.
| |||