זלמן גרינברג – הבדלי גרסאות
יצירה באמצעות תרגום הדף "Zalman Grinberg" |
(אין הבדלים)
|
גרסה מ־16:07, 16 בפברואר 2020
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות
פרמטרים ריקים [ מפלגה פוליטית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
לידה |
4 בספטמבר 1912 ליטא |
---|---|
פטירה |
8 באוגוסט 1983 (בגיל 70) מינאולה, ארצות הברית |
מדינה | ליטא |
מעסיק | בית חולים בילינסון |
מספר צאצאים | 3 |
זלמן גרינברג (בגרמנית: Zalman Grinberg; 4 בספטמבר 1912 - 8 באוגוסט 1983, מינאולה, ניו יורק) היה רופא שכיהן כיו"ר הוועד המרכזי של היהודים המשוחררים באזור הכיבוש האמריקאי בגרמניה ובאוסטריה לאחר מלחמת העולם השנייה.
קורות חייו
גרינברג נולד בליטא. הוא למד רפואה וקיבל תואר דוקטור לרפואה עם התמחות ברדיולוגיה. בתקופת השואה נכלא במחנה הריכוז דכאו.
לאחר השואה
גרינברג שוחרר בגרמניה, וזמן קצר לאחר המלחמה הגיע למנזר סנט אוטיליין. שם, הצליח להקים בית חולים וגייס אחיות ורופאים מקרב ניצולי מחנות הריכוז.
בהמשך מונה לוועד המרכזי ("צ.ק.") של ניצולי השואה, שישב במינכן. הוא עלה לישראל והיה מנהל בית החולים בילינסון בפתח תקווה. הוא היגר לארצות הברית בשנת 1955, שם הפך לפסיכיאטר.
חיים אישיים
גרינברג היה נשוי לאווה קליין. נולדו להם שלושה בנים: יאיר, משה ורפי. [1]
הערות שוליים
- ^ Dr. Zalman Grinberg Is Dead; Aided Death-Camp Survivors, The New York Times, August 9, 1983