אולם (עיר) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הצלת 1 מקורות והוספת 0 לארכיון.) #IABot (v2.0 |
|||
שורה 44:
העדות הראשונה להימצאם של יהודים בעיר היא מ-[[1241]] בה מדווח על מיסים ששולמו על ידם, אולם ההערכה היא כי היהודים הראשונים הגיעו לעיר הרבה לפני כן. מצבות בבית הקברות מהשנים [[1243]] ועד [[1491]] מעידות על רציפות התיישבות יהודית במקום. בפרק זמן זה ידוע שרבים מהיהודים עסקו במתן הלוואות. ב[[אנטישמיות בימי המוות השחור|פרעות המוות השחור]] שנערכו ב-[[1349]] נבזז הרובע היהודי בעיר וחלקים ממנו נהרסו אך הקהילה התאוששה חיש מהר. במאה ה-15 בעת שחשיבות העיר גדלה, גבר לחץ המיסים על היהודים וב-[[1499]] הם נצטוו לעזוב את העיר בתוך חמישה חודשים. מדיניות זו שנקראה Judenfreiheit נאכפה במשך 200 שנה ורק ב-[[1712]] הורשו יהודים לחזור ולסחור בשוק הבקר המקומי ורק בסוף אותה מאה הורשו יהודים לחזור ולהתגורר בעיר.
מ-13 נפש ב-[[1814]], גדלה הקהילה ל-667 נפש ב-[[1886]] אך מאז דעכה באטיות. ב-[[1873]] הוקם בעיר בית כנסת וב-1885 בית עלמין. רוב היהודים היו סוחרים ובעלי בתי מלאכה והיו מבוססים כלכלית. במהלך השלטון הנאצי פחתה האוכלוסייה היהודית בעיר מ-530 נפש ב-[[1933]] ל-162 נפש באוגוסט [[1939]]. ב[[ליל הבדולח]] נשרף בית הכנסת של אולם ויהודים רבים הוכו. מתוך 116 יהודי אולם שגורשו למחנות (45 מהם ל[[טרזיינשטט]]) רק ארבעה שרדו. ב-[[1958]] הוקם ציון במקום בו עמד בית הכנסת שנשרף וב-[[1988]] הועמד במקום ציון גדול יותר. עם תום [[מלחמת העולם השנייה]] הוקם באולם [[מחנות עקורים|מחנה עקורים]] בו התגוררו יהודים משארית הפלטה. ב-[[1968]] היו כ-25 יהודים בעיר.
בשנת [[2000]] הוקמה בעיר קהילה יהודית שהיא סניף של הקהילה של וירטמברג המצויה ב[[שטוטגרט]] בשיתוף פעולה עם חסידות חב"ד. מאז מכהן הרב שניאור זלמן טרבניק כרב העיר. ב-[[2004]] מנתה הקהילה כ-450 נפש; רובם מהגרים מ[[חבר המדינות]] ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]]. בשנת 2012 נחנך במרכז העיר בית כנסת, מרכז קהילתי, מקווה טהרה וגן ילדים. האירוע היה בנוכחות [[נשיא גרמניה]] [[יואכים גאוק]].
| |||