הבדלים בין גרסאות בדף "קראוות בני חסאן"

הוסרו 86 בתים ,  לפני 7 חודשים
קידוד קישורים, החלפות (ארכאולוג)
מ (←‏תמונות: תמונה)
(קידוד קישורים, החלפות (ארכאולוג))
|שם בשפת המקור=قراوة بني حسان
|תמונה=[[קובץ:DeirBalut8398.JPG|250px|Qarawat-Bani-Hassan-Deir-ad-Derb-090551.jpg]]
|כיתוב=
|מדינה=הרשות הפלסטינית
|ראש העיר=
|אוכלוסייה=4,612
|שנת אוכלוסייה=2016
|הערת אוכלוסייה={{הערה|שם=אוכלוסייה|[http://www.pcbs.gov.ps/Portals/_Rainbow/Documents/salft.htm מפקד אוכלוסין 2016], באתר של [[הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה]]}}
|מטרופולין=
|שנת מטרופולין=
|צפיפות=
|שנת צפיפות=
|קואורדינטות=
|אזור זמן=+2
|אתר אינטרנט=
== היסטוריה ==
לפי עדויות [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיות]] אזור הכפר מיושב ברציפות החל מ[[תקופת הברזל בארץ ישראל]]. ממזרח ומדרום לגרעין העתיק של הכפר נמצאים מספר מערות ואתרי קבורה שהיוו את ה[[נקרופוליס]] של היישוב בעת העתיקה. ביניהם:
* '''אחוזת הקבר דר-א דרב''' (בערבית "מנזר הדרך") - ממוקמת על המדרון ממזרח למרכז הכפר. הקבר הגדול והמעוטר ביותר בנקרופוליס של קראוות בני חסן. זהו מכלול קבר המורכב מחצר חצובה, ממבוא ומשלושה חדרי קבורה. אנשי [[הקרן לחקר ארץ ישראל]] ביקרו במקום בשנת 1875 סקרו ותיעדו את הקבר, וטענו, שהוא מן היפים בכל ארץ ישראל. הקבר מוביל למבוא שעוטר בשתי אומנות ובשני עמודים שבראשון [[הסדר האיוני|כותרות איוניות]]. מעל למבוא [[אפריז]] ארוך של 15 [[טריגליף|טריגליפים]] וביניהם 14 רוזטות. חדר המבוא מסותת כולו בסלע ומעוטר בנדבכים בעלי סיתות שוליים עדין. דרך פתח מרובע, שאפשר היה לסוגרו בגולל נכנסים אל שלושה חדרי קבורה, שבהם נחצבו כוכים לקבורה. הקבר מתוארך לסוף [[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל]] ותחילת [[התקופה הרומית בארץ ישראל]] ([[המאה ה-1]]){{הערה|Conder, C.R.; Kitchener, H.H. (1882). [https://archive.org/details/surveyofwesternp02conduoft/page/n8/mode/2up The Survey of Western Palestine: Memoirs of the Topography, Orography, Hydrography, and Archaeology]. 2. London: Committee of the Palestine Exploration Fund.|שמאל=כן}}.
* '''קבר עמר אבן אל-עאץ''' - ממקום כ-300 מטר מצפון מזרח לדר-א דרב, אחד ממספר קברים המזוהה כקברו של [[עמר אבן אל-עאץ]], אחד מקבוצת [[אלצחאבה]], בני לווייתו של [[מוחמד]] והמוסלמים הראשונים. לאחר התאסלמותו הוא היה ל[[מפקד (תפקיד)|מפקד]] צבאי ולקח חלק פעיל וחשוב בהתפשטות [[האימפריה המוסלמית]] מ[[חצי האי ערב]] בימי [[הנביא מוחמד]] וכיבוש ה[[לבנט]].
 
על גבעה שמצפון לכפר, יש אתר ארכיאולוגיארכאולוגי גדול בשם "ח'רבת פרדוסי", שהיה מיושב בתקופה ההלניסטית ובתקופה הרומית - ביזנטית, השם הורדוס בערבית הוא פרדוס. אנשי הקרן לחקר ארץ ישראל מצאו בתוך הכפר מבנה מרשים שנקרא קלעת פרדוס, "על שמו של מלך שקברו נמצא בדרום הכפר". ואשר לקבר, הם מציינים שהאתר הנקרא "קבר אלמלכ פרדוס", גל אבנים ארוך הקרוב לדיר א-דרב המופיע במפות של [[המרכז למיפוי ישראל]] בשם "קבר אל מלכּ בּירזֶון"{{הערה|מנחם מרקוס וספי בן יוסף, '''מדריך ישראל החדש: אנציקלופדיה, מסלולי טיול - כרך 7 : שומרון ובקעת הירדן''', ירושלים, [[כתר הוצאה לאור]], 2001, עמוד: 115}}.
===בתקופה העותמאנית===
ברשומות המס ה[[עות'מאני]] משנת 1596, מופיע הכפר עם 18 בתים ב[[סנג'ק (האימפריה העות'מאנית)|סנג'ק שכם]]. תושבי הכפר שילמו מס על גידולי חיטה, שעורה, זיתים, גפנים, עיזים ועל [[כוורת]] דבורים לייצור דבש{{הערה|Hütteroth, Wolf-Dieter; Abdulfattah, Kamal (1977). Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany: Vorstand der Fränkischen Geographischen Gesellschaft. ISBN 3-920405-41-2|שמאל=כן}}.
 
בשנת 1870, ביקר חוקר ארץ ישראל [[ויקטור גרן]] בכפר, והעריך שגרו בו כ-300 תושבים, וכתב: {{ציטוטון|בשעה עשר, מקץ עלייה תלולה מאוד, חנינו בכראוא אבן חסאן, כפר המכונה כך להבדילו מכראוא בני זיד הנזכר לעיל. הכפר הזה נבנה באתרה של עיר קדומה ששרדו ממנה כמה בתים בנויים מאבנים גדולות שפיאותיהן יושרו פחות או יותר; תקרתם קמורה בקשת עגולה וגגם שטוח. אחד מהם, גדול מן האחרים, נראה לפי חוזקו ועובי קירותיו כמו מגדל עוז גדול, והוא משמש עכשיו כרפת לשוורים. נכנסים לתוכו בעד שער בנוי מאבני גזית נאות בתבנית קשת עגולה. מעל הקשת הזאת יש משקוף מונוליתי נהדר שבאמצעו מבחינים, בין שתי שושנות, בצלב שקצות זרועותיו מורחבים ושנפגם בידי המוסלמים. כעשרים בורות מים נחצבו בסלע אולי בתקופה קדומה עוד יותר. מסגד בנוי מאבני גזית ומכוון ממערב למזרח תופס כנראה את הבניין של כנסייה נוצרית עתיקה. בין הפרוזדור (הנארתקס) ויתרת הבניין חוצץ עכשיו קיר. על המשקוף שמעל פתח הכניסה הבחנתי בעקבות צלב שקצות זרועותיו מורחבים, שנמחה כמעט כליל במכות מקבת. לצד המסגד הזה יש ברכה עתיקה שאורכה עשרים צעד ורוחבה שבעה עשר; היא בנויה מאבנים נאות מהוקצעות היטב.}}{{הערה| [[ויקטור גרן]], [https://books.google.co.uk/books?redir_esc=y&id=TqALAAAAIAAJ&q=%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%94כירה#v=snippet&q=כראוא%D7%9B%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%90%20%D7%90%D7%91%D7%9F%20%D7%97%D7%A1%D7%90%D720אבן%9F20חסאן&f=false תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ - ישראל - כרך חמישי : השומרון (ב)], ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1984 - עמוד: 120}}.
===בתקופת המנדט הבריטי===
ב[[מפקד 1922]] שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, הייתה בקירה אוכלוסייה של 313 מוסלמים{{הערה|Barron, 1923, Table IX, Sub-district of Nablus, p. [https://archive.org/stream/PalestineCensus1922/Palestine%20Census%20%281922(1922%29#page/n28/mode/1up 26]|שמאל=כן}}. המספר גדל ב[[מפקד 1931]] ל-352 נפש, אשר התגוררו ב-89 בתים{{הערה|Mills. 1932, p. [https://archive.org/details/CensusOfPalestine1931.PopulationOfVillagesTownsAndAdministrativeAreas 63]|שמאל=כן}}.
 
בשנת 1945 האוכלוסייה בכפר הייתה 450 מוסלמים, ושטח הקרקע הכולל היה 9,685 דונם, שמתוכם הוקצו 105 למטעים וחקלאות שלחין, 2,820 לגידולי דגנים, ואילו 30 דונם סווגו כשטח בנוי.
 
לפי [[תוכנית החלוקה]], שהתקבלה ברוב קולות ב[[העצרת הכללית של האו"ם|עצרת הכללית של האו"ם]] ב-[[29 בנובמבר]] [[1947]], היישוב נכלל בשטח המדינה הערבית, ולאחר [[הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות]] ב-1949, עבר משליטה בריטית ל[[ירדן|ירדנית]].
{|
|-
|
[[קובץ:Bani_Hasan_1943.jpg|250px||מרכז|מפה הכפר משנת 1943|ממוזער]]
||
[[קובץ:Qarawat-Bani-Hassan-Deir-ad-Derb-091125.jpg|250px|מרכז|ממוזער|מבט אל מרכז הכפר]]
||
[[קובץ:Qarawat-Bani-Hassan-guard-towers-103928.jpg|150px|ממוזער|מרכז|מגדל שמירה עתיק בכפר]]
||
 
*[http://www.palestineremembered.com/GeoPoints/Qarawat_Bani_Hasan_1479/index.html Welcome To Qarawat Bani Hasan]
*Survey of Western Palestine, Map 14: [http://www.iaa-archives.org.il/zoom/zoom.aspx?folder_id=93&type_id=6&id=8376 IAA], [http://commons.wikimedia.org/wiki/File:Survey_of_Western_Palestine_1880.14.jpg Wikimedia commons]
*[http://vprofile.arij.org/salfit/pdfs/factsheet/Qarawat%20Bani%20Hassan.pdf Qarawat Bani Hassan Town (Fact Sheet)], [[המכון למחקר יישומי - ירושלים]] (ARIJ)
*[http://vprofile.arij.org/salfit/pdfs/vprofile/Qarawat.pdf Qarawat Bani Hassan Town Profile], ARIJ
*[http://vprofile.arij.org/salfit/images/english/Qarawat%20Bani%20Hassan_ap_en.jpg Qarawat Bani Hassan real photo], ARIJ
*[http://poica.org/2006/02/road-infrastructure-for-settlement-linkage-and-expansion/ Road Infrastructure for settlement linkage and expansion], 24, February, 2006, POICA
*[https://web.archive.org/web/20070528011732/http://www.poica.org/editor/case_studies/view.php?recordID=1045 House demolition warnings in Qarawat Bani Hassan – Qalqiliya] 11, April, 2007, POICA
*[https://web.archive.org/web/20110519032735/http://www.poica.org/editor/case_studies/view.php?recordID=1126 New House Demolitions Threats in Qarawat Bani Hassan village] 05, August, 2007, POICA
*[https://web.archive.org/web/20110519032752/http://www.poica.org/editor/case_studies/view.php?recordID=1141 A house demolished in Qarawet Bani Hassan village] 26, August, 2007, POICA
*[http://poica.org/2011/12/6-eviction-orders-in-qarawat-bani-hassan-salfit-governoarte/ 6 Eviction Orders in Qarawat bani Hassan- Salfit Governoarte], 13, December, 2011, POICA
*[http://www.ochaopt.org/documents/opt_villageprofile_iwps_qarawatbanihassan_april_2009.pdf Qarawat Bani Hassan Village Profile, 2009]
*[https://web.archive.org/web/20120326112111/http://popularstruggle.org/category/tags/qarawat-bani-hassan Qarawat Bani Hassan]