רוני מילוא – הבדלי גרסאות

נולד ב[[תל אביב]], בנם של פרומה לבית מלצקי ונחום מיליקובסקי, [[תעשיין]] (מבעלי [[גלידת ויטמן]]) ואיש [[ציונות רוויזיוניסטית|התנועה הלאומית]]. דודו (אחי אמו) [[מנדל מלצקי]] היה ממפקדי ה[[אצ"ל]]. אחיו מתי נשא ב-[[1965]] את חסיה, בתו של [[מנחם בגין]].

מילוא למד ב[[תיכון חדש]], וב-[[1966]] נבחר לראש "עיר הנוער"{{הערה|{{דבר|שפי גבאי|עיר הנוער ליד הכרך|1966/08/12|02400}}}}. לאחר מכן למד [[משפטים]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]] וכיהן כיו"ר [[התאחדות הסטודנטים בישראל]] בשנת 1972{{הערה|{{מעריב||רוני מילוא: בן 28 הרוצה לייצג הצעירים בכנסת|1977/04/26|00402}}}}. לאחר שהוסמך כ[[עורך דין]] פתח משרד עצמאי לעריכת דין שבמקביל עמד בראש מועצת צעירי [[תנועת החרות]] עד שהודח{{הערה|{{מעריב||עו"ד מילוא הודח מראשות מועצת צעירי "חרות"|1976/10/12|00402}}}}.

בשנת [[1977]] נבחר ל[[הכנסת התשיעית|כנסת התשיעית]] במקום ה-33 מטעם [[מפלגה|מפלגת]] [[הליכוד]] והיה צעיר חברי הכנסת{{הערה|{{מעריב|אהרון דולב|בן הזקונים של הכנסת - מעיר הנוער לבית המחוקקים|1977/05/20|02001}}}}. מטעם הליכוד המשיך להיבחר עד לשנת [[1992]] (כולל). כיהן בכנסת כיו"ר [[ועדת העלייה והקליטה]] של הכנסת (בכנסת התשיעית), וכמ"מ [[יושב ראש הקואליציה]] וכיו"ר סיעת הליכוד (ב[[הכנסת העשירית|כנסת העשירית]]), אליה נבחר במקום ה-24 ברשימת הליכוד. לאחר שנבחר לכנסת המשיך מילוא לנהל את משרד עריכת הדין שלו, במקביל לעיסוקו כחבר כנסת{{הערה|באותם שנים לא הוגבלו חברי הכנסת מלמשיך ולעבוד בעיסוקים נוספים}}. בין השאר היה עורך הדין של קבוצת יזמים , שבנתה את "[[רמת קדרון]]", [[התנחלות]] שתוכננה לקום כ-6 ק"מ מזרח ל[[בית לחם]] בשטח העיירה [[עובידייה]], ביוזמה פרטית של מספר אנשי עסקים פעילי הליכוד שטענו שרכשו קרקעות במקום{{הערה|{{מעריב||רוני מילוא הבטיח החזר|1990/09/28|02505}}}}{{הערה|{{מעריב||רוני מילוא: המשטרה|1985/12/11|00912}}}}. לאחר ש-121 בתים ומגרשים ביישוב נמכרו עוד לפני שהחלה הבנייה, התברר כי הקרקעות לא היו שייכות ליזמים{{הערה|{{ynet|עופר פטרסבורג|היהלומן דוד מור מעורב בעסקת אזורים|1730548|[[5 במרץ]] [[2002]]}}}}, היוזמה הייתה [[הונאה]] והפרויקט בוטל{{הערה|{{מעריב|אבינועם בר-יוסף|25 אלף דונמים שנמכרו ביו"ש נשארו במודעות הפרסומת|1985/12/10|01300}}}}{{הערה|{{מעריב|יהושע ביצור|"העסקות ברמת-קדרון הם הונאה אחת גדולה|1985/09/05|00203}}}}.

לקראת הבחירות המקומיות ב-1993 לראשות עיריית ת"א הקים מילוא רשימה על מפלגתית שאליה חבר דן דרין איש השמאל כמספר 2. לפני הבחירות נחתם הסכם אוסלו. מילוא שהמליץ כבר לרוה"מ שמיר לסגת מרצועת עזה נמנע בהצבעה למרות עמדת מפלגתו וזכה לסימפתיה מחוגי השמאל בת"א שנחשבת לעיר ליברלית. מילוא זכה בבחירות ב-1993 ב-47% מהקולות לעומת 42% של יריבו [[אביגדור קהלני]]. רשימת לב-אני תל אביבי בראשות רוני מילוא זכתה ב-5 מנדטים במועצה, לעומת 10 מנדטים של העבודה בראשות קהלני ו-6 מנדטים של הליכוד בראשות איתן סולמי{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.nevo.co.il/law_word/Law10/YALKUT-4166.pdf|הכותב=|כותרת=ילקוט הפרסומים-תוצאות בחירות 1993|אתר=אתר נבו|תאריך=19 בנובמבר 1993}}}}. בשנים [[1993]]–[[1998]] כיהן כ[[ראש עיריית תל אביב-יפו]] וכממלא מקומו כיהן חבר רשימתו האדריכל דן דרין. בתפקידו כראש העירייה פעל לקידום פרויקט להקמת [[רכבת תחתית]] בתל אביב{{הערה|{{גלובס||רוני מילוא מחסל חשבונות|146761|14 ביולי 1997}}}}, ולצורך כך הקים את "מנהלת הרכבת התחתית של תל אביב"{{הערה|{{גלובס||מתכנני הרכבת התחתית בת"א: "ספק אם הממשלה תמצא לה מימון"|136331|2 בינואר 1998}}}}.

בשנת [[1999]] פרש מהליכוד והקים יחד עם [[יצחק מרדכי]], [[אמנון ליפקין-שחק]] ו[[דן מרידור]] את [[מפלגת המרכז]], שמטעמה נבחר לכנסת ה-15. בתקופת כהונתה של כנסת זו שימש מילוא כשר הבריאות בממשלתו של [[אהוד ברק]] (מ-[[10 באוגוסט]] [[2000]] עד [[7 במרץ]] [[2001]]), וכשר לשיתוף פעולה אזורי בממשלתו של [[אריאל שרון]] (מ-[[29 באוגוסט]] 2001 עד [[28 בפברואר]] [[2003]]).

לאחר שפרש מהחיים הפוליטיים הוצע למילוא, במרץ 2003, תפקיד [[שגרירות ישראל בלונדון|שגריר ישראל בממלכה המאוחדת]]{{הערה|{{ynet|דיאנה בחור|מסתמן: רוני מילוא בדרך ללונדון|2525693|27 במרץ 2003}}}}, אך ברגע האחרון ביקש לשחררו מהתפקיד{{הערה|{{הארץ||רוני מילוא ביקש לשחררו מתפקיד השגריר בלונדון|1.913602|29 בספטמבר 2003}}}}. במקום זאת פנה מילוא לעסקים. בסוף 2003 מונה לתפקיד יוליו"ר חברת "[[אזורים]]"{{הערה|{{TheMarker|אלי דניאל|התגמול של רוני מילוא כיו"ר דירקטוריון אזורים: שכר שנתי של 720 אלף שקל|1.176875}}}}, ושימש בתפקיד עד סוף 2006{{הערה|{{הארץ|שרון שפורר|בוימלגרין השלים רכישת השליטה באזורים ומחליף את רוני מילוא כיו"ר|1.1134752|6 בספטמבר 2006}}}}. בין 2005 ל-2007 שימש כיו"ר המועצה הישראלית לקולנוע{{הערה|{{הארץ|נירית אנדרמן|השר לשעבר מיכה חריש יחליף את רוני מילוא כיו"ר מועצת הקולנוע|1.1441948|15 בספטמבר 2007}}}}. ב-2006 מונה לבורר בין המעסיקים להסתדרות הרפואית{{הערה|{{הארץ|מוטי בסוק|רוני מילוא מונה לבורר בין המעסיקים להסתדרות הרפואית|1.1130320|21 באוגוסט 2006}}}}.