הכנענים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←תולדות התנועה: ויקפוּד תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
←האמנות הכנענית: פסיק חסר תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
שורה 82:
אף על פי שדנציגר הסתייג בדיעבד מ"נמרוד" כמודל תרבותי ישראלי, אמצו אמנים רבים את הגישה הכנענית בפיסול. דימויים של אלילים ושל דמויות בסגנון "פרימיטיבי" הופיעו באמנות הישראלית עד לשנות השבעים של המאה ה-20. בנוסף, ניכרת ההשפעה של פיסול זה גם בפיסול של קבוצת "אופקים חדשים", שרבים מן הפסלים שבה התנסו בפיסול כנעני בראשית דרכם האמנותית.
תנועת "'''[[אופקים חדשים]]'''", אשר הוקמה בשנת [[1948]], הזדהתה עם ערכי המודרניזם האירופי, ובייחוד עם ה[[אמנות מופשטת|אמנות המופשטת]]. על מקימי הקבוצה נמנו [[יוסף זריצקי]], [[אביגדור סטימצקי]] ו[[יחזקאל שטרייכמן]], שאליהם הצטרפו אמנים נוספים ובהם הפסלים [[קוסו אלול]], [[משה שטרנשוס]] ו[[דב פייגין]] שהיו מזוהים עם האמנות הכנענית. מרבית יצירותיהם לא היו פיסול מופשט "טהור", אלא הכיל מאפיינים של [[הפשטה]] ושל [[סמל|סמבוליקה]] [[מטאפיזיקה|מטאפיזית]]. למרות הצורה האמנותית בעלת הגוון ה"בינלאומי", התייחסו עבודות רבות בצורה מיתולוגית אל הנוף הישראלי.
[[גדעון עפרת]], בחיבורו אודות הקבוצה, מצא קשר הדוק בין הציור והפיסול של "אופקים חדשים" לבין האמנות של הקבוצה ה"כנענית"{{הערה|1=ראו: גדעון עפרת, הכנעניות הסודית של "אופקים חדשים", '''ביקורי אמנות''', 2005.}}. בדצמבר [[1962]], לדוגמה, יזם אלול [[סימפוזיון]] בינלאומי לפיסול שהתקיים ב[[מצפה רמון]]. אירוע זה מהווה דוגמה להתענינות הגוברת של הפסלים בנוף הארץ, בייחוד הנוף השומם והמדברי. [[יונה פישר]] הציג במחקרו אודות אמנות שנות השישים הנחה לפיה התענינות של הפסלים בנוף וב"קסם המדבר" נבעה לא רק מכמיהה [[רומנטיקה|רומנטית]] אל הטבע, אלה גם מן הניסיון לגבש [[תרבות]] של 'קולטורה' (Culture) ולא של 'ציוויליזציה' (Civilization){{הערה|1=פישר, יונה; מנור-פרידמן, תמר, '''לידת העכשיו''', מוזיאון אשדוד לאמנות, 2008, עמ' 30-31.}}.
| |||