הבדלים בין גרסאות בדף "משיח"

נוספו 11 בתים ,  לפני חודש
===גאולת ישראל בהנהגת המשיח===
בתורה הוזכר במפורש קיבוץ גלויות עתידי לאחר הגלות:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ,; וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה. אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם - מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ, וִירִשְׁתָּהּ, וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ.|מקור={{תנ"ך|דברים|ל|ג|ה}}}}
בפסוקים אלה לא הוזכרה אישיות כלשהי שתנהיג את העם בתקופה זו. אולם בנבואת [[בלעם]] נאמר, שיקום בעתיד הרחוק שליט בעם ישראל אשר ימשול על כל האנושות:
{{ציטוט|אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה, אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב, דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב, וְקָם {{מונחון|שֵׁבֶט|שלטון}}, מִיִּשְׂרָאֵל; וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב, וְ{{מונחון|קַרְקַר|הרס}} כָּל בְּנֵי [[שת|שֵׁת]]{{הערה|שת הוא בנו של [[אדם הראשון]], ומאבותיו של [[נח]], ולכן מאז [[המבול]], בו ניצלו רק נח ומשפחתו, "בני שת" הם בעצם האנושות כולה.}}.|מקור={{תנ"ך|במדבר|כד|יז}}}}.
בספרי הנביאים מוזכרת גאולת ישראל העתידית פעמים רבות, וזאת בהנהגת איש מסוים שאישיותו תעמוד במוקד הגאולה{{הערה|1=ב[[ספר העיקרים]] (מאמר ד', פרק מ"ב) רוכזו את הראיות מן המקרא לביאת המשיח, אלו שלא ניתן לפרש אותן על אירועים שכבר היו בתקופת [[בית המקדש השני|בית שני]].}}. כך מתאר [[ישעיהו]] הנביא את האיש ואת השגיו:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע [[ישי|יִשָׁי]] [...] וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה', רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה [...] וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים [...] וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע [...] וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ [...] וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים - אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ, וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ כָּבוֹד.|מקור={{תנ"ך|ישעיהו|יא|א|י}}}}
 
===צאצא של דוד המלך===
דברי ישעיהו האמורים אודות "חוטר מגזע ישי" רומזים לכך שהגואל יהיה מזרע דוד המלך, בנו של ישי. כך גם לפי [[ירמיהו]]: {{ציטוטון|בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא, אַצְמִיחַ לְדָוִד צֶמַח צְדָקָה, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ. בַּיָּמִים הָהֵם תִּוָּשַׁע יְהוּדָה, וִירוּשָׁלִַם תִּשְׁכּוֹן לָבֶטַח|{{תנ"ך|ירמיהו|לג|טו|טז|קצר=כן}}}}, ו[[יחזקאל]]: {{ציטוטון|וְדָוִד עַבְדִּי נָשִׂיא לָהֶם לְעוֹלָם|{{תנ"ך|יחזקאל|לז|כה|קצר=כן}}}}. זאת, בהתאם לברכת [[יעקב]] לבניו, בה נאמר ש[[שבט יהודה]], שבטו של דוד, הוא הראוי למלוכה: {{ציטוטון|לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו|{{תנ"ך|בראשית|מט|י|קצר=כן}}}}, ובהתאם לשבועה שנשבע ה' לדוד, לפיה המלוכה מיועדת לו ולזרעו לעולם{{הערה|1={{תנ"ך|תהלים|פט|ד|ה}}; {{תנ"ך|תהלים|קלב|י|יב|ללא=ספר}}.}}. ב[[הקדמות הרמב"ם]]{{הערה|ל[[פירוש המשנה לרמב"ם|פירוש]] על {{משנה|סנהדרין|י|ללא=שם}}}} כתוב שהמשיח צריך להיות דווקא מזרעו של [[שלמה]].
 
על פי פירושי [[המצודות]] ו[[פירוש רש"י לתורה|רש"י]] (על {{תנ"ך|ישעיה|מה|א|קצר=כן}}), הדבר קשור לגדולה ורוממות של האישיות, שמיוצגת על ידי המשיחה ב[[שמן המשחה]]. לפי פירוש ה[[מלבי"ם]] לפסוק זה, מדובר במינוי אלוהי לעשות את דברו של ה'.