תנור רם – הבדלי גרסאות

תנורים רמים קיימים בסין החל מן המאה הראשונה לספירה לערך ובמערב החל מ[[שיא ימי הביניים]].

ב[[שוודיה]], [[שויץ]] ו[[גרמניה]] נתגלו תנורים רמים מהמאות ה13 עד ה15.
<ref>
Jockenhövel, Albrecht ''et al.'' (1997) [http://www.uni-muenster.de/UrFruehGeschichte/forschen/maerkischessauerland_engl.html "Archaeological Investigations on the Beginning of Blast Furnace-Technology in Central Europe"]
</ref>
התפשטות התנורים הרמים המודרניים תחילתםהמוקדמים באירופה התחילה בדרום [[בלגיה]] באזור [[ולוניה]] ומשם התפשטו לאזורים אחרים באירופה.
תנור רם ראשון באנגליה הוקם ב-1491. הדלק שבו השתמשו בתנורים אלה היה בדרך כלל פחם.

החל מתחילת המאה ה-18 החל שימוש ב[[קוק (דלק)|קוק]] כדלק לתנורים רמים, דבר שהגביר את יעילות התנור. את השימוש בקוק כדלק לתנור רם החל [[אברהם דרבי]], במחוז [[שרופשייר]] באנגליה. היתרון הראשוני בשימוש בקוק היה עלותו הנמוכה יחסית לשימוש בפחם עץ, כיוון שניתן היה לייצרו עם כוח אדם מצומצם יותר והתייתר הצורך לשנע [[עץ (חומר גלם)|עץ]] למרחקים גדולים. משקלו הסגולי של קוק אף גבוה מזה של פחם עץ, דבר המאפשר שימוש בכבשן גדול יותר עבור אותה כמות דלק. חסרונו העיקרי של הקוק הוא בתכולת מזהמים גבוהה מזו של פחם עץ, הבולט שבהם [[גופרית]].