יחסי פקיסטן–רוסיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מפה שגויה, החלפות (אידאולוג), עריכה |
|||
שורה 6:
|משטר 1=[[רפובליקה אסלאמית]], [[דמוקרטיה פרלמנטרית]] ו[[פדרציה]]
|משטר 2=[[רפובליקה פדרלית]] [[משטר נשיאותי|נשיאותית]]
|מפה=
}}
'''יחסי פקיסטן–רוסיה''' הם היחסים הבילטרליים בין [[פקיסטן|הרפובליקה האסלאמית של פקיסטן]] לבין [[רוסיה|הפדרציה הרוסית]].
שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-[[1 במאי]] [[1948]]. היחסים בין שתי המדינות היו מתוחים בעבר בגלל [[יחסי הודו–רוסיה|קשריה של רוסיה
== היסטוריה ==▼
▲שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-[[1 במאי]] [[1948]]. היחסים בין שתי המדינות היו מתוחים בעבר בגלל [[יחסי הודו–רוסיה|קשריה של רוסיה]] עם [[הודו]], וגם בגלל התמיכה הפקיסטנית ב[[מוג'אהדין]] במהלך [[מלחמת אפגניסטן (ברית המועצות)|הכיבוש הסובייטי]] של [[אפגניסטן]]. בשנים האחרונות היחסים בין פקיסטן ורוסיה התפתחו בהתמדה: בשנת [[2011]] תמך [[ולדימיר פוטין]] ברצון הפקיסטני להצטרף ל-[[ארגון שאנגחאי לשיתוף פעולה|SCO]].
▲== היסטוריה ==
=== היחסים הסובייטים-פקיסטנים ===
ב-[[1 במאי]] [[1960]], באזור [[סברדלובסק]], [[משבר מטוס הריגול U-2|הופל]] מטוס [[U-2]] שהטיס [[פרנסיס גארי פאוורס]] על ידי [[טיל קרקע-אוויר|מערכת ההגנה האווירית]] [[S-75 דווינה]]. טיסת מטוס הסיור האמריקני בוצעה מפקיסטן, מה שהשפיע לרעה על היחסים בין [[ברית המועצות]] לפקיסטן. ברית המועצות איימה להפציץ את בסיס חיל האוויר בפקיסטן אם מצב זה יחזור על עצמו.
שורה 18:
תחת הנהגתו של הנשיא [[מוחמד איוב חאן]], פקיסטן ביקשה לשפר את היחסים עם ברית המועצות, בין [[1966]] ל-[[1971]] גברה התפתחות קשרי המסחר והתרבות בין המדינות. עם זאת, הביקורת הסובייטית על מעשיה של פקיסטן במהלך [[מלחמת הודו-פקיסטן השלישית|המלחמה השלישית עם הודו]] החלישה את התפתחות היחסים הדו-צדדיים, ומכירות הנשק הסובייטיות לאחר מכן בהודו בשווי מיליארדי דולרים בתנאים נוחים החמירו עוד יותר.
[[זולפיקר עלי בהוטו]] ערך ביקור ממלכתי ב[[מוסקבה]] בשנת [[1974]]. לאחר ביקור זה, היחסים בין ברית המועצות לפקיסטן הפכו לחמים וידידותיים לראשונה מזה שנים רבות. בהוטו קיים שיחות על הקמת מפעלי [[פלדה]], וברית המועצות השקיעה מיליארדי דולרים לפיתוח ייצור מתכות בפקיסטן. זולפיקאר הגיע גם להסכם בנושא פיתוח משותף של שדות [[נפט]] בפקיסטן. לאחר מותו של בהוטו עלה לשלטון בפקיסטן הגנרל
ב[[שנות ה-80]] גברה המתיחות בין ברית המועצות לפקיסטן, בגלל תפקיד המפתח של האחרונים בתמיכה פוליטית וחומרית ב[[מוג'אהדין]] במהלך [[מלחמת אפגניסטן (ברית המועצות)|הכיבוש הסובייטי]] של [[אפגניסטן]]. הנסיגה של הכוחות הסובייטים מאפגניסטן ו[[התמוטטות ברית המועצות]], הביאה לשיפור משמעותי ביחסים הבילטרליים.
שורה 25:
[[קובץ:Vladimir Putin in Kazakhstan 4 June 2002-4.jpg|שמאל|ממוזער|ולדימיר פוטין ופרבז מושארף ב-2002.]]
[[קובץ:Vladimir Putin & Nawaz Sharif in Ufa, 10 July 2015.jpg|שמאל|ממוזער|ולדימיר פוטין עם ראש ממשלת פקיסטן, נוואז שריף בשנת 2015]]
ההחלטה של פקיסטן להצטרף ל[[המלחמה בטרור|מאבק הבינלאומי בטרור]] הביאה לשיפור משמעותי ביחסים. רוסיה הבטיחה לתמוך בפקיסטן במלחמתה עם ה[[טליבאן]]. בשנת [[2007]] ערך [[ראש ממשלת רוסיה]] [[מיכאיל פרדקוב]] ביקור רשמי בפקיסטן. הוא היה ראש הממשלה הרוסי הראשון שביקר בפקיסטן מזה 38 שנה. פרדקוב נפגש עם הנשיא [[פרבז מושארף]] וראש הממשלה שוקט עזיז. המוקד העיקרי של הביקור היה שיפור היחסים הדו-צדדיים, בדגש מיוחד על חיזוק שיתוף הפעולה הכלכלי בין המדינות. במהלך נשיאותם של [[אסיף עלי זרדרי]] וראש הממשלה
בשנת [[2011]] תמכה רוסיה בבקשה לפקיסטן לחברות ב-[[ארגון שאנגחאי לשיתוף פעולה|SCO]]. ולדימיר פוטין הצהיר בפומבי כי פקיסטן היא שותפה חשובה מאוד של רוסיה ב[[דרום אסיה]] ו[[העולם המוסלמי]].
| |||