בטי וייט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 33:
ב-[[1973]] הופיעה בתפקיד אורח בסדרה הקומית המצליחה "[[המופע של מרי טיילר מור]]". התגובות החיוביות להן זכתה הופעתה גרמו למפיקי הסדרה לצרף אותה לצוות הסדרה, והדמות של סו אלן ניבנס הפכה לדמות קבועה. על הופעתה בסדרה זו זכתה בשני פרסי אמי רצופים. לאחר שהסדרה הסתיימה, וייט קיבלה מרשת [[CBS]] סדרה קומית משלה בשם "המופע של בטי וייט". הסדרה לא זכתה להצלחה ובוטלה כעבור עונה אחת בלבד. בשנים שלאחר מכן הופיעה וייט בתפקידי משנה במספר סרטי טלוויזיה ו[[מיני סדרה|מיני סדרות]].
בשנים [[1985]]–[[1983]] השתתפה וייט בסדרה הקומית של רשת NBC "משפחתה של אמא". לאחר שהסדרה בוטלה על ידי NBC ועברה להיות משודרת ב[[סינדיקציה]], וייט פרשה ממנה. ב-1985 היא נבחרה לגלם את דמותה של רוז ניילנד, אחת הדמויות הראשיות בסדרה הקומית "[[בנות הזהב]]", ששודרה אף היא ב-NBC. הסדרה, במרכזה עמדו ארבע נשים ב[[גיל הזהב]], שודרה במשך שבע עונות וזכתה להצלחה רבה. שש העונות הראשונות שלה דורגו בעשירייה הראשונה במדד ה[[מדרוג (רייטינג)|רייטינג]] השנתי של [[מדד נילסן|נילסן]]. רוז ניילנד הפכה להיות הדמות המזוהה ביותר עם וייט, והיא זיכתה אותה בשבע מועמדויות רצופות לפרס אמי, עבור כל אחת משבע עונות הסדרה, ובזכייה אחת ב-[[1986]]. לאחר שהסדרה הסתיימה ב-[[1992]], וייט וחלק מחברותיה ל"בנות הזהב" המשיכו להופיע ב[[ספין
בהמשך [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] וב[[העשור הראשון של המאה ה-21|עשור הראשון של המאה ה-21]] הופיעה וייט בהופעות אורח רבות בסדרות טלוויזיה מוכרות ומצליחות, דוגמת "[[אלי מקביל]]", "[[מופע שנות ה-70]]", "[[משפחת סימפסון]]", "[[קוראים לי ארל]]" ועוד. בשנים [[2008]]–[[2005]] הופיעה במספר פרקים בסדרה "[[בוסטון ליגל]]", בתפקיד קת'רין פייפר, אותו גילמה לראשונה בהופעת אורח בסדרה "[[הפרקליטים]]" ב-[[2004]]. בשנת [[2006]] הצטרפה לצוות [[אופרת סבון|אופרת הסבון]] הפופולרית "[[היפים והאמיצים]]", וגילמה בה את התפקיד של אן דאגלס, עד לעזיבתה מן הסדרה בשנת [[2009]]
| |||