הרס יצירתי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ADI ARBEL העביר את הדף טיוטה:הרס יצירתי לשם הרס יצירתי: מוכן לפרסום |
מ החלפות (, תאוריית, ריצ'רד, אוכלוסייה, {{הערות שוליים}}, , ) |
||
שורה 1:
'''*הרס יצירתי*'''
הרס יצירתי (באנגלית [http://Creative%20destruction Creative destruction]) הינו מונח המתייחס למנגנון הבלתי פוסק של חדשנות במוצרים ותהליכים, באמצעותו יחידות ייצור חדשות המחליפות מערכות מיושנות. ▼
את המונח תבע, במשמעותו המודרנית, כלכלן אוסטרי בשם [http://יוזף%20שומפטר יוזף שומפטר]. בספרו החשוב ביותר [http://Capitalism,%20Socialism&%20Democracy Capitalism, Socialism& Democracy] {{הערה|Capitalism, Socialism& Democracy- Josef A. Schumpeter}} שפורסם בשנת 1942.▼
לפי שומפטר, ההרס היצירתי הוא המקור לצמיחה כלכלית.▼
בשנות התשעים, הכלכלן [http://קלייטון%20כריסטנסן קלייטון כריסטנסן] הרחיב את המושג "הרס יצירתי" עם תיאוריית [[[http://החדשנות%20המשבשת החדשנות המשבשת]]]▼
▲הרס יצירתי (באנגלית [http://Creative%20destruction Creative destruction]) הינו מונח המתייחס למנגנון הבלתי פוסק של חדשנות במוצרים ותהליכים, באמצעותו יחידות ייצור חדשות המחליפות מערכות מיושנות.
▲את המונח תבע, במשמעותו המודרנית, כלכלן אוסטרי בשם [http://יוזף%20שומפטר יוזף שומפטר]. בספרו
▲בשנות התשעים, הכלכלן [http://קלייטון%20כריסטנסן קלייטון כריסטנסן] הרחיב את המושג "הרס יצירתי" עם
== היסטוריה ==
כלכלנים מעטים התמקדו בדינמיות וביצרנות (פרודוקטיביות) חסרות התקדים של המערכת הקפיטליסטית.
למעשה, אחד הבודדים שכתבו בהרחבה על נושא זה היה קרל מרקס, אשר שיבח את המערכת הקפיטליסטית, אותה כינה גם “הבורגנות”, אך בה בעת, התייחס בשלילה לתחרות העזה בין עסקים, אשר גורמת לעסקים מוצלחים להחליף עסקים פחות מוצלחים בתדירות גבוהה.
להבדיל ממרקס, שומפטר התייחס לעובדה זו כדבר חיובי. שומפטר טען שצמיחה כלכלית מגיעה בעיקר מחידושים ויוזמות אשר גורמים לקפיצות מדרגה בצמיחה.
שורה 26 ⟵ 25:
עוד בתקופת המהפכה התעשייתית בבריטניה, בין הנפגעים היו אותם עובדים שהמכונות נישלו מפרנסתם (תנועת [http://הלודיטים הלודיטים])
לדוגמה ענף החקלאות-
כיום, מסוגל הענף לייצר מזון
פיטורי הענק בענף החקלאות, שהתרחשו עם התפתחות האמצעים והיכולות, הובילו להקצאת עובדים יעילה יותר בתעשיות חדשות ומתפתחות, אשר נזקקו לידיים מיומנות והיו מוכנות לשלם משכורות טובות בהרבה משקיבלו בעבודתם בחקלאות. התעשיות הללו למעשה הצעידו את האנושות קדימה, וגם הן חוו בהמשך התייעלות ופיטורים המוניים – עד לשלב הבא של הקדמה האנושית
= הרס יצירתי בתעשייה =
<nowiki>בספרם Creative Destruction- why companies that are built to last, underperform the market- and how to successfully transform them
חברות נבנות על הנחת ההמשכיות. שוקי ההון נבנים על ההנחה ההפוכה- הנחת אי ההמשכיות. הפוקוס שלהם הוא על יצירה והרס. השוק מעודד יצירה מהירה ונרחבת ומכאן התעשרות גדולה יותר.
חברות מצוינות כן מרוויחות את הזכות לשרוד אך לא את היכולת להרוויח בטווח הרחוק.
הסיבה היא בקרת תהליכים. אותם תהליכים שעוזרים להן לשרוד, הם גם אלו שמונעים מהם את הצורך בשינוי.
במאמרה, [http://Three%20key%20ways%20for%20companies%20to%20succeed%20in%20the%20Fourth%20Industrial%20Revolution
על מנת להצליח בכך, לדברי טסוסאקה, נדרשים מנהיגים אשר יאפשרו הרס יצירתי בתוך החברה וזאת על מנת לא להיות קורבן שלו.
= קישורים חיצוניים =
* [Capitalism, Socialism& Democracy- Josef A. Schumpeter התוכן בקישור], באתר (שם האתר)
שורה 45 ⟵ 43:
[[קטגוריה:ויקיפדיה: ערכים של משתמשים חדשים|2020 02]]
{{הערות שוליים}}
| |||