רש"ר הירש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור ליהדות רוסיה
מ הוספת קישור ליהדות גרמניה
שורה 104:
 
===יחסו לתרבות הכללית===
שנות ה-40 של [[המאה ה-19]] עמדו בסימן בירור והצטללות עמדות ביהדותב[[יהדות גרמניה]] לאחר דור של בוקה ומבולקה שהתלוותה למודרניזציה המואצת; בעוד שמורי ההלכה הקשישים המעטים שנותרו ראו בהיכחדות החברה הישנה אסון וחורבן, הירש, שמעולם לא היה רב מסורתי, ראה בכך התפתחות חיובית והזדמנות להשיב את היהדות לתפארתה מקדם ומעבר לעיוותים שדבקו בה – בין היתר בתחום החינוך, שהירש שאף להנחיל בו את העקרונות ההומניסטיים והרציונליים ברוח הנאורות. רק עלייתם של כוחות רדיקליים יותר משמאל, בעיקר עם הצטללותה של התנועה הרפורמית, מיקמה אותו בקוטב השמרני-ריאקציונרי, וגם זה רק באופן יחסי ובגרמניה בלבד.{{הערה|Aryei Fishman, Judaism and Modernization on the Religious Kibbutz, Cambridge University Press, 1992. עמ' 33, 37.; Michael Meyer. Response to Modernity: A History of the Reform Movement in Judaism. Wayne State, 1995. עמ' 77-79.}}
הירש תמך ברעיונות ההשכלה המתונה{{הערה|Noah H. Rosenbloom, '''Tradition in an Age of Reform: The Religious Philosophy of Samson Raphael Hirsch''', Jewish Publication Society of America, 1976, 1976. עמ' 50-52.}}; הוא אף אימץ שינויים חיצוניים רבים בסדרי בית-הכנסת, כמו מקהלה וכובד ראש בתפילות. במקביל היה קיצוני לגבי כל סטייה מעיקרי הדת, ועל בסיס זה תקף את ה[[רפורמים]] וה[[קונסרבטיבים]], שמייסדיהם בגרמניה נטו לזהירות והמעיטו בשינויים מעשיים. ממניע זהה פסל כל עיסוק ב[[מדעי היהדות]], שפגעו לדעתו במעמד הבלתי-מעורער של כתבי הקודש והמסורת.