היישוב – הבדלי גרסאות

גל עלייה ציוני, [[סוציאליזם|סוציאליסטי]] וחלוצי מ[[רוסיה]], מ[[פולין]] ומ[[רומניה]] וכן משאר הפזורה היהודית. החל עם תום מלחמת העולם הראשונה. רבים מן העולים פנו לעבודת כפיים בסלילת כבישים במסגרת "עבודות ציבוריות". הם הקימו מסגרות חלוציות, כמו [[גדוד העבודה]] ו[[גדוד שומריה]]. פיתחו את היישוב העירוני ב[[ירושלים]], [[תל אביב]] ו[[חיפה]], והקימו את הקיבוצים [[בית אלפא]], [[עין חרוד]], [[תל יוסף]] ו[[מרחביה (קיבוץ)|קיבוץ מרחביה]] ואת מושבי העובדים [[נהלל]] ו[[כפר יחזקאל]]. בימי העלייה השלישית נוסדה [[ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל|ההסתדרות הכללית]].

 

;[[העלייה החמישית]] ([[1929]]–[[1939]]): עלייה שהחלה לאחר [[מאורעות תרפ"ט]] והפכה לעלייה המונית החל משנת [[1932]] ואילך, בשלבי עליית [[אדולף היטלר|היטלר]] לשלטון ולאחר עלייתו לשלטון. הייתה זו עלייה שכללה לראשונה אחוז גדול של עולים מ[[גרמניה]] ובהם בני נוער רבים שעלו במסגרת [[עליית הנוער]]. העלייה החמישית הייתה עלייה של המעמד בינוני ובה בעלי מקצועות חופשיים רופאים, אדריכלים, עורכי דין וכן סוחרים ותעשיינים. עלייה זו הביאה לשגשוג כלכלי ביישוב, לתנופה גדולה בהתפתחות התרבותית של היישוב וכן להתקדמות רבה ברפואה ובאקדמיה. עם פרוץ [[המרד הערבי הגדול|מאורעות תרצ"ו- תרצ"ט]] בשנת [[1936]], נחלש זרם העולים אך שב והתגבר בשנים [[1938]] ו-1939. עם ראשית ההגבלות של הבריטים על העלייה החלה גם תנועת [[ההעפלה]]. העלייה החמישית נפסקה עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]].

;[[עליית הנוער]]: מסגרת לעליית בני נוער לארץ ישראל. נוסדה בשנת [[1932]], עם החמרת מצבם של יהודי גרמניה בשלבי עלייתו של [[היטלר]] לשלטון. במסגרת זו עלו אלפי בני נוער לארץ ישראל, לפני מלחמת העולם השנייה, במהלכה ובתקופת ההעפלה, ונקלטו במוסדות של עליית הנוער. עליית הנוער ממשיכה להתקיים גם בתקופת המדינה.