יונה כהן (מחנך) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור להעדה החרדית |
|||
שורה 17:
לאחר מספר ימים, עם עלייתו לירושלים, השתלב בהוראה באותו חוג שהפך עם הזמן ל[[חורב (רשת חינוך)|בית ספר "חורב"]]. בית הספר נקרא כך על שם הספר "חורב" - אחד מספרי היסוד של [[רש"ר הירש]]. בית הספר נקרא בתחילת דרכו חוג ולא בית ספר, מתוך רצון שלא להרגיז את החוגים החרדיים בירושלים. בית ספר החל דרכו בחודש סיון תרצ"ד (1934) עם 16 תלמידים. הלימודים התקיימו בדירתו של ד"ר יונה כהן בשלוש משמרות ילדי הטף (כיתות א'- ד'), אחריהם הבנים הבוגרים, ואחריהם הבנות. המטרה הייתה לשלב את שיטתו החינוכית של הרש"ר (תורה עם דרך ארץ) ולהתאימה לתנאי הארץ ועמל בנייתה. לאחר חצי שנה גדל מספר התלמידים ל-40, נשכרה דירה נוספת ונוספו כיתות. לאחר עוד 3 שנים עבר בית הספר לקומה הראשונה בבניין "בולוס מאיו" ששכן סמוך ל[[רחוב המלך ג'ורג' (ירושלים)|רחוב המלך ג'ורג']], ושנה מאוחר יותר (תרצ"ח) נוספו כיתות גם בקומתו השנייה של אותו בניין.
בשנים אלה התקיים משא ומתן ארוך עם מנהיגי היישוב הישן בירושלים על תוכנית הלימודים ושפת ההוראה כשהיה '''איום בחרם''' על המוסד. עיקר חילוקי הדעות נגעו לשפת ההוראה, הוראת השפה האנגלית, מקומם של הלימודים הכלליים בתוכנית הלימודים, הוראת תורה שבכתב ותושב"ע לבנות וקבלת תלמידים ילידי הארץ לבית הספר. עובדה שלבסוף לא הוטל חרם כזה על ידי מנהיגי [[העדה החרדית]] נבעה מהרצון שלא לאבד את ציבור ההורים של בית הספר שהיוו חלק מהקהילה החרדית וראו ברב [[יוסף צבי דושינסקי]] את רבם{{הערה|צעדים ראשונים''', ד"ר יונה כהן, מאמר בחוברת שהוצאה על ידי בי"ס חורה במלאת 30 שנה לקיומו, ירושלים תשכ"ו.}}
למרות חילוקי הדעות, נענה הרב דושינסקי להזמנה לערוך את הקידושין של ד"ר יונה כהן עם רעייתו המיועדת שטפי לבית בודנהיימר, ששימשה כגננת בגן ילדים אהל יעקב בתל אביב. אולם הרב דושינסקי הציע, בדרך דיפלומטית, שהחופה תיערך בביתו במקום בחצר בית הספר, כפי שתוכנן.
| |||