הבדלים בין גרסאות בדף "ריצ'רד פוקוק"

מ
עיצוב
מ (הגהת מקור בהערת שוליים)
מ (עיצוב)
{{אישיות
__ללא_תוכן__[[קובץ:Jean-Étienne Liotard 004.jpg|ממוזער|ריצ'רד פוקוק בציורו של [[ז'אן-אטיין ליוטאר]] {{אנג|Jean-Étienne Liotard}} מ-1740{{הערה|תִארוּך הציור ל-1740 נקבע לפי מכתביו של פוקוק משנה זו לאימו (פורסמו ב-2013), ולא לפי מועד הכרותם של פוקוק וליוטאר ב-1738}}; הציור מייצג דימוי [[אוריינטליזם|אוריינטליסטי]], שלִיוֹטאר היה אחד ממקדמיו באמנות החזותית: פוקוק, על רקע נופי [[קונסטנטינופול]], לבוש בגדי [[וזיר]] טורקי, מחזיק בפנקס הרשימות שלו ונשען על מזבח עתיק לאות חיבתו ל[[ארכאולוגיה]]]] '''ריצ'רד פּוֹקוֹק''' ('''Richard Pococke'''; {{כ}} 19 בנובמבר 1704, [[אנגליה]] – 22 בספטמבר 1765, [[אירלנד]]) היה איש כמורה, בישוף ב[[הכנסייה האנגליקנית|כנסייה האנגליקנית]] של אירלנד. נודע בספרי המסעות שלו.
|תמונה=[[קובץ:Jean-Étienne Liotard 004.jpg|250px|ריצ'רד פוקוק בציורו של [[ז'אן-אטיין ליוטאר]]
__ללא_תוכן__[[קובץ:Jean-Étienne Liotard 004.jpg|ממוזער|ריצ'רד פוקוק בציורו של [[ז'אן-אטיין ליוטאר]] כיתוב={{אנג|Jean-Étienne Liotard}} מ-1740{{הערה|תִארוּך הציור ל-1740 נקבע לפי מכתביו של פוקוק משנה זו לאימו (פורסמו ב-2013), ולא לפי מועד הכרותם של פוקוק וליוטאר ב-1738}}; הציור מייצג דימוי [[אוריינטליזם|אוריינטליסטי]], שלִיוֹטאר היה אחד ממקדמיו באמנות החזותית: פוקוק, על רקע נופי [[קונסטנטינופול]], לבוש בגדי [[וזיר]] טורקי, מחזיק בפנקס הרשימות שלו ונשען על מזבח עתיק לאות חיבתו ל[[ארכאולוגיה]]]] '''ריצ'רד פּוֹקוֹק''' ('''Richard Pococke'''; {{כ}} 19 בנובמבר 1704, [[אנגליה]] – 22 בספטמבר 1765, [[אירלנד]]) היה איש כמורה, בישוף ב[[הכנסייה האנגליקנית|כנסייה האנגליקנית]] של אירלנד. נודע בספרי המסעות שלו.
 
'''ריצ'רד פּוֹקוֹק''' ('''Richard Pococke'''; {{כ}} 19 בנובמבר 1704, [[אנגליה]] – 22 בספטמבר 1765, [[אירלנד]]) היה איש כמורה, בישוף ב[[הכנסייה האנגליקנית|כנסייה האנגליקנית]] של אירלנד. נודע בספרי המסעות שלו.
== קורות חייו ==
 
== ביוגרפיה ==
פוקוק נולד ב[[סאות'המפטון]] למשפחה של אנשי כנסייה רמי דרג. למד משפטים ב[[קורפוס כריסטי קולג' (אוקספורד)|מכללת קורפוס כריסטי]] {{אנ|Corpus Christi College, Oxford}} ב[[אוניברסיטת אוקספורד]], הוסמך ב-[[1731]] והתקדם במהירות בסולם התפקידים הכנסייתיים. את רוב זמנו בילה במסעות. בשנים 1733–1737 נסע ברחבי אירופה בחברת דוֹדנוֹ, ג'רמיה מילס {{אנ|Jeremiah Milles}}, כמיטב המסורת של "[[הטיול הגדול]]". ב-1733–1734 ביקר ב[[צרפת]] וב[[איטליה]] וב-1736–1737 טייל ב[[ארצות השפלה]], ב[[גרמניה]], ב[[אוסטריה]], ב[[פולין]] וב[[הונגריה]]. את מסעו ב[[לבנט]] בשנים 1737–1741 ערך בגפו. על מעשיו ורשמיו כתב בפירוט במכתביו לאימו ולדוֹדוֹ הבישוף תומאס מילס {{אנ|Thomas Milles (bishop)}} וכן בפנקסיו. בראשית 1742, מיָד לאחר שובו לאנגליה, נבחר כעמית ב[[החברה המלכותית|חברה המלכותית]]. סיפור מסעותיו במזרח ראה אור בשנים 1743–1745.
 
פוקוק מת ערירי ונקבר בחלקת הבישופים באַרדבּרַקַן {{אנג|Ardbraccan}} ב[[מחוז מית']], שם כיהן בחודשיו האחרונים. בצוואתו הִקצה משאבים לחינוך מקצועי לנערים (בעיקר במלאכות ה[[אריגה]]). אוסף המטבעות ופריטי העתיקות שצבר במרוצת מסעותיו נמכרו במכירה פומבית. הרבה מ[[כתב יד (מקור)|כתבי-היד]] שלו נמסרו ל[[הספרייה הבריטית|ספרייה הבריטית]].
 
=== מסעמסעותיו במזרח ===
[[קובץ:Title page of the second volume of the book - Pococke Richard - 1745.jpg|ממוזער|ריצ'רד פוקוק; שער הכרך השני של ספרו "תיאור המזרח", 1745]][[קובץ:Pococke-Acre-1738.jpg|ממוזער|250px|ריצ'רד פוקוק; מפה מעשה ידיו מ-1738 של שרידי עכו הצלבנית, לפני תנופת בניינה על ידי דאהר אל-עומר]]פוקוק ביקר בשנים 1737–1741 ב[[מצרים]], ב[[ארץ ישראל]], ב[[לבנון]] וב[[סוריה]], וכן ב[[מסופוטמיה]], ב[[כרתים]], ב[[אסיה הקטנה]] וב[[יוון]]. את מסעותיו אלה סיכם בשני כרכי ספרוֹ "תיאור המזרח וכמה ארצות אחרות" (''A Description of the East, and Some Other Countries''). הכרך הראשון (''Observations on Egypt'') הוקדש כולו למצרים וראה אור ב-1743.{{הערה|[https://archive.org/stream/gri_33125009339603#page/n3/mode/2u ספר מסעותיו של פוקוק במזרח, כרך ראשון, מצרים, 1743] {{אנגלית}}}} שנתיים אחרי כן, ב-1745, פִרסם פוקוק את הכרך השני על אודות יתר הארצות שבהן המשיך את מסעו. "תיאור המזרח" תורגמו בתוך עשורים ספורים לגרמנית, לצרפתית ולהולנדית. ההיסטוריון [[אדוארד גיבון]] שיבח אותם תוך הסתייגות-מה: {{ציטוטון|<small>תיאוריו של פוקוק הם מלאכה מלומדת ורצינית לעילא, אף שהמחבר מערֵב לעתים את מה שראה במה שקרא</small>}}.{{הערה|[[שקיעתה ונפילתה של הקיסרות הרומאית]], כרך חמישי (1788), חלק חמישי, [http://www.sacred-texts.com/cla/gibbon/05/daf05018.htm פרק 51, הערת שוליים 67]}}