הבדלים בין גרסאות בדף "הרס יצירתי"

הוסרו 279 בתים ,  לפני חודש
מ
ויקיזציה
מ (ויקיזציה)
'''הרס יצירתי''' (באנגלית Creative destruction) הינו מונח המתייחס למנגנון הבלתי פוסק של חדשנות במוצרים ותהליכים, באמצעותו יחידות ייצור חדשות המחליפות מערכות מיושנות.
את המונח תבע, במשמעותו המודרנית, כלכלן אוסטרי בשם [[יוזף שומפטר]]. בספרו החשוב ביותר [http://Capitalism,%20Socialism&%20Democracy Capitalism,Socialism Socialism& Democracy]{{הערה|Capitalism, Socialism & Democracy- Josef A. Schumpeter|שמאל=כן}} שפורסם בשנת 1942.
לפי שומפטר, ההרס היצירתי הוא המקור לצמיחה כלכלית.
בשנות התשעים, הכלכלן [[קלייטון כריסטנסן]] הרחיב את המושג "הרס יצירתי" עם תאוריית [[חדשנות משבשת|החדשנות המשבשת]].
להבדיל ממרקס, שומפטר התייחס לעובדה זו כדבר חיובי. שומפטר טען שצמיחה כלכלית מגיעה בעיקר מחידושים ויוזמות אשר גורמים לקפיצות מדרגה בצמיחה.
 
== איך עובד תהליך הרס יצירתי? ==
בתקופתו טען שומפטר, היזם הקפיטליסטי, גורם להרס יצירתי בכך שהוא הורס בהתמדה את הדרכים המוכרות והמסורתיות בהן נעשו דברים. רעיונות, טכנולוגיות, מיומנויות וציוד קיימים הופכים בהתמדה למיושנים בגלל היוזמה הקפיטליסטית. פעולה זו של הרס ויצירה היא, לדבריו, הגורם המניע את הקדמה ואת השיפור ברמת החיים עבור הכלל.
 
בעיני שומפטר, פיתוח כלכלי הוא תוצאה טבעית של כוחות פנימיים בשוק ונוצר על ידי ההזדמנות לחפש רווח.
 
== השלכותיו והשפעותיו של ההרס היצירתי ==
בתהליך ההרס היצירתי, חברות חופשיות משנות סדרים כלכליים ותעשייתיים ומתאימות עצמן לצרכים וליכולות של אזרחיהן
כפי שמשתמע מהמילה הרס, התהליך מביא בהכרח למפסידים ומנצחים.
עוד בתקופת המהפכה התעשייתית בבריטניה, בין הנפגעים היו אותם עובדים שהמכונות נישלו מפרנסתם (תנועת ה[http://הלודיטים הלודיטים[לודיטים]])
לדוגמה ענף החקלאות-
כיום, מסוגל הענף לייצר מזון לכ־7 מיליארד בני אדם- באמצעות 2% בלבד מכח העבודה. יחד עם זאת, לא כך היה הדבר לפני 150 שנה. אז נזקקו החקלאים ליותר מ־40% מכח העבודה כדי להאכיל אוכלוסייה קטנה בהרבה.
פיטורי הענק בענף החקלאות, שהתרחשו עם התפתחות האמצעים והיכולות, הובילו להקצאת עובדים יעילה יותר בתעשיות חדשות ומתפתחות, אשר נזקקו לידיים מיומנות והיו מוכנות לשלם משכורות טובות בהרבה משקיבלו בעבודתם בחקלאות. התעשיות הללו למעשה הצעידו את האנושות קדימה, וגם הן חוו בהמשך התייעלות ופיטורים המוניים – עד לשלב הבא של הקדמה האנושית
 
== הרס יצירתי בתעשייה ==
בספרם Creative Destruction- why companies that are built to last, underperform the market- and how to successfully transform them{{הערה|1=Creative Destruction- why companies that are built to last, underperform the market- and how to successfully transform them|שמאל=כן}}, ריצ'רד פוסטר ושרה קפלן משווים בין חברות תעשייתיות לשוק ההון. לדבריהם ניתן לראות פער ניכר בביצועים לאורך זמן. הסיבה העיקרית היא בדרך בה הם מאפשרים, מנהלים ושולטים בתהליכי ההרס היצירתי.
חברות נבנות על הנחת ההמשכיות. שוקי ההון נבנים על ההנחה ההפוכה- הנחת אי ההמשכיות. הפוקוס שלהם הוא על יצירה והרס. השוק מעודד יצירה מהירה ונרחבת ומכאן התעשרות גדולה יותר.
חברות מצוינות כן מרוויחות את הזכות לשרוד אך לא את היכולת להרוויח בטווח הרחוק.
הסיבה היא בקרת תהליכים. אותם תהליכים שעוזרים להן לשרוד, הם גם אלו שמונעים מהם את הצורך בשינוי.
במאמרה, [http://Three%20key%20ways%20for%20companies%20to%20succeed%20in%20the%20Fourth%20Industrial%20Revolution{{הערה|Three key ways for companies to succeed in the Fourth Industrial Revolutio|שמאל=כן}}][[טיוטה:הרס יצירתי#cite%20note-3|<span class="mw-reflink-text">[3]</span>]], מציינת מיקי טסוסאקה שהחברות המצליחות ביותר הן אלו שחוקרות הזדמנויות עתידיות ולא אלו שמיישמות מודלים עסקיים קיימים. ה"חוקרים" (Explorers) גדלים מהר יותר ויהיו בעלי ערך גבוה יותר מהמיישמים (Exploiters).
על מנת להצליח בכך, לדברי טסוסאקה, נדרשים מנהיגים אשר יאפשרו הרס יצירתי בתוך החברה וזאת על מנת לא להיות קורבן שלו.
 
== קישורים חיצוניים ==
* [Capitalism, Socialism& Democracy- Josef A. Schumpeter התוכן בקישור], באתר (שם האתר)
 
== הערות שוליים ==
 
[[קטגוריה:ויקיפדיה: ערכים של משתמשים חדשים|2020 02]]