עובידייה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
RimerMoshe (שיחה | תרומות) קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה |
הרחבה |
||
שורה 14:
|אזור זמן=+2
}}
'''עובידייה''' (או "אל-עובידייה" ערבית:'''لعبيديّه''') היא עיירה פלסטינית המשתייכת ל[[נפת בית לחם]] ונמצאת כ-6 ק"מ מזרח ל[[בית לחם]]. לפי נתוני [[הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה]], אוכלוסיית העיירה מנתה מעל 13,533 תושבים בשנת 2016.
==היסטוריה==
העיירה נקראת על שם "[[תיאודוסיוס ראש המנזר]]" (בערבית "אבן עוביד") שהקים בסוף [[המאה ה-5]] את [[מנזר תיאודוסיוס]] (דיר אבן עוביד) שהיה מרכז הנזירות ב[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה הביזנטית בארץ ישראל]]. המנזר ניטש בתחילת [[המאה ה-17]], ונבנה מחדש בצורתו הנוכחית בשנים 1914-1952. מדרום למנזר ממוקם קבר "שיח' ח'ליפה" וסביבו בית קברות המשמש במשך מאות שנים את הבדווים משבט עבידיה. על "שיח' ח'ליפה" יש מסורות רבות, מוסלמיות ונוצריות גם יחד, הרווחות בעובידייה, בבית סחור ובבית לחם. יש מספרים כי שיח' ח'ליפה היה מצביא מוסלמי, שנפל בשבי הכופרים ועונה למוות. כל המסורות והסיפורים על שיח' ח'ליפה מתייחסות אליו כאל קדוש ובעל נס, שעיקר פרסומו ביכולתו האגדית להפיק אש מאבנים. לטענה זו יש שורשים לא בדוויים והיא מושפעת מקרבתו של מנזר תיאודוסיוס. לפי אחת המסורות הקשורות אליו, היה בעל יכולת להוציא אש מאבנים שבסביבה{{הערה|[[ספי בן-יוסף]], '''קברי קדושים ביהודה''', בתוך: "דת ופולחן וקברי קדושים מוסלמים בארץ-ישראל" עורך: [[אלי שילר]], ירושלים, [[אריאל (הוצאת ספרים)|הוצאת ספרים אריאל]], 1996, עמוד: 117}}.
בשנת [[1517]], הכפר שולב ב[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]] עם שאר [[ארץ ישראל]], ובשנת [[1596]], עובידייה הופיע במרשמי המס העות'מאניים כ'נאחיה' (נפה) אל-קודס. בכפר נרשמו 46 משקי בית, כולם מוסלמים. הם שילמו מיסים על הכנסות מזדמנות, עזים או כוורות בנוסף לסכום קבוע{{הערה|Hütteroth and Abdulfattah, 1977, p. 131|שמאל=כן}}.
בשנת [[1740]] ביקר בעובידייה הכומר וחוקר המזרח האנגלי [[ריצ'רד פוקוק]] ותיעד את המנזר {{הערה|Pococke, 1745, vol 2, p. [https://archive.org/stream/gri_33125009339611#page/n63/mode/1up 34], cited in Robinson and Smith, 1841, vol 2, p. [https://archive.org/stream/biblicalresearc00smitgoog#page/n181/mode/1up 159]|שמאל=כן}}.
בשלהיי התקופה העותמאנית, בשנת [[1863]], החוקר ה[[צרפתי]] [[ויקטור גרן]] הגיע לעובידייה, ותעיד את הביקור בספרו.
===בתקופת המנדט הבריטי===
ב[[מפקד 1922]] שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, בכיפל חארת' הייתה אוכלוסייה של 2,000 נפש, כולם מוסלמים{{הערה|Barron, 1923, Table IX, Sub-district of Nablus, p. [https://archive.org/stream/PalestineCensus1922/Palestine%20Census%20(1922%29#page/n27/mode/1up 25]|שמאל=כן}}. ב[[מפקד 1931]] היו 1,120 תושבים מוסלמים{{הערה|Mills, 1932, p. [https://archive.org/details/CensusOfPalestine1931.PopulationOfVillagesTownsAndAdministrativeAreas 61].|שמאל=כן}}.
בשנת 1945 האוכלוסייה באזור הייתה 7,070, כולה מוסלמית, ושטח הקרקע הכולל היה 92,026 דונם, כשמתוכו הוקצו 3,732 לגידולי דגנים, ואילו שאר השטח לא היה ראוי לחקלאות{{הערה|Government of Palestine, Department of Statistics. ''Village Statistics, April, 1945.'' Quoted in Hadawi, 1970, p. [http://www.palestineremembered.com/download/VillageStatistics/Table%20III/Nablus/Page-157.jpg 157]</|שמאל=כן}}.
לפי [[תוכנית החלוקה]], שהתקבלה ברוב קולות ב[[העצרת הכללית של האו"ם|עצרת הכללית של האו"ם]] ב-[[29 בנובמבר]] [[1947]], היישוב נכלל בשטח המדינה הערבית, ולאחר [[הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות]] ב-1949, עבר משליטה בריטית ל[[ירדן|ירדנית]].
==לאחר 1967==
בעקבות [[מלחמת ששת הימים]], ב-1967,
בשנת 1983, נעשה ניסיון להקים בשטח העיירה [[התנחלות]] בשם [[רמת קדרון]], ביוזמה פרטית של אנשי עסקים שטענו שרכשו קרקעות במקום. לאחר ש-300 בתים ומגרשים ביישוב נמכרו עוד לפני שהחלה הבנייה, התברר כי הקרקעות לא היו שייכות ליזמים{{הערה|{{ynet|עופר פטרסבורג|היהלומן דוד מור מעורב בעסקת אזורים|1730548|[[5 במרץ]] [[2002]]}}}}, היוזמה הייתה [[הונאה]] והפרויקט בוטל{{הערה|{{מעריב|אבינועם בר-יוסף|25 אלף דונמים שנמכרו ביו"ש נשארו במודעות הפרסומת|1985/12/10|01300}}}}{{הערה|{{מעריב|יהושע ביצור|"העסקות ברמת-קדרון הם הונאה אחת גדולה|1985/09/05|00203}}}}.
לאחר [[הסכם אוסלו]], השטח הבנוי של הכפר סווג כ[[שטח A]]. ב[[שנות ה-2000]] התפתח השטח הבנוי של העיירה לכיוון [[בית לחם]] ויצר רצף בנוי אחד.
==ראו גם==
* [[רמת קדרון]]
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
שורה 31 ⟵ 48:
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{נפת בית לחם}}
[[קטגוריה:נפת בית לחם]]
| |||