חטיבה 421 – הבדלי גרסאות

עם בוקר התרכזו בחצר הצליחה ב"מצמד" פלוגות מגדודים 264 ו-257, וכן הגיעו לחצר דוברות סער מתנייעות מסוג "[[תמסח (דוברה)|תמסח]]" (ג'ילואה). 27 טנקים צלחו את התעלה על גבי ה"תמסחים" אל הגדה המערבית, לתוך ראש הגשר במחנות אבו סולטאן שנתפס על ידי [[חטיבה 247]] בפיקודו של [[דני מט]].

 

 

ביום [[17 באוקטובר]] צלחו יתר יחידות החטיבה את התעלה. ביום זה החלו המצרים להתעשת והזרימו כוחות נגד ראש הגשר. גדודי החטיבה 264 ו-599 ניהלו קרבות נגד טנקים וכוחות מצריים במחנות דור סואר, אבו סולטאן ובמתחם "אורי", והניסיון המצרי נבלם. בקרבות אלה נהרגו ארבעה לוחמים. בימים שלאחר מכן הרחיבה החטיבה את ראש הגשר, ועד להפסקת האש ב-[[24 באוקטובר]] כבשה החטיבה כברת ארץ של כ- 250 קילומטרים מרובעים במישורים המדבריים שממערב לתעלת סואץ ותעלת המים המתוקים. בקרבות אלה נפלו 12 מחיילי החטיבה. הפסקת האש מצאה את החטיבה כשהיא מחזיקה את הפינה הצפונית- מערבית של המובלעת שכבש צה"ל במצרים (שכונתה "ארץ גושן"), יושבת על כביש קהיר איסימעיליה במרחק כ-15 קילומטרים מדרום מערב לאיסמעיליה. לאחר הפסקת האש החזיקה החטיבה בגזרתה עד לפינוי צה"ל מהמובלעת שממערב לתעלת סואץ במרץ [[1974]] במסגרת [[הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים]]. לאחר אימון רענון בשבטה השתחררה החטיבה בסוף מרץ 1974.