גופן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קוים-קווים (דרך WP:JWB)
שורה 26:
===צורות האותיות===
[[קובץ:frank-ruehl.png|ממוזער|שמאל|דוגמה של גופן מרובע]]
* '''כתב מרובע''' - הכתב הנפוץ ביותר, בעל צורות מרובעות. התפתח מכתבי יד עבריים בעלי אופי רשמי או דתי, כגון ספרי תורה וכתבי קודש אחרים. באופן מסורתי מזהים שני סגנונות של הכתב המרובע. ב'''סגנון האשכנזי''' הקויםהקווים אופקיים של האותיות עבים במיוחד, ואילו הקויםהקווים האנכיים דקים. דוגמאות מובהקות של סגנון זה הן גופנים "[[דרוגולין (גופן)|דרוגולין]]", "[[וילנא (גופן)|וילנא]]" ו"ליבורנה". לעומתו '''הסגנון הספרדי''' מתאפיין על ידי הבדל קטן בלבד בין עובי הקויםהקווים האנכיים והאופקיים. דוגמאות לסגנון זה הן הגופנים "שוקן" ו"טולדו".
* '''[[כתב רהוט|כתב מעוגל]]''' - כתב היד הנפוץ כיום (המאה ה-21) במדינת ישראל, שוטף ובעל צורות מעוגלות. התפתח מכתב אשכנזי קורסיבי של ימי הביניים.
* '''[[כתב רש"י]]''' - הכתב המשמש כיום כמעט בלעדית להדפסת פירושים ל[[תנ"ך]] ול[[תלמוד]]. התפתח מכתב ספרדי חצי קורסיבי של ימי הביניים, אשר שימש בכתבי יד בעלי אופי פרטי או בענייני חול.
שורה 60:
===תגים===
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[תג (גופן)|תג]]}}
התגים (או "עוקצים") הם קויםקווים קטנטנים המחוברים מהצד לקצה הקו העיקרי של האות. התגים בגופנים העבריים התפתחו מצורה של משיכת מכחול קליגרפי, שבה הקויםהקווים העיקריים תמיד התחילו מתנועה מאונכת קצרה כדי למנוע מריחת דיו לכל הכיוונים. זאת בניגוד לתגים בגופנים הלטיניים שמופיעים משני צדי הקו, ובמקור נועדו למנוע שבירת אבן בעת חקיקת אותיות עליה. כיום התגים מעוצבים בצורות שונות ומגוונים ולעיתים אין קשר בין האות למקור הקליגרפי של התג, כך שהוא מתפקד כתוספת סגנונית.
* גופנים '''עם תגים (serif)''' - (מכונים גם "גופנים עם עוקצים" או "גופנים סריפיים") מרבית הגופנים המשמשים להדפסת ספרים הם מסוג זה. ישנה סברה כי גופנים עם תגים נוחים יותר לקריאה מפני שהתגים מסייעים לעין להתמצא בשטף הטקסט, ליצור קצב ולהאיץ את קצב הקריאה, כאשר התגים מתפקדים כמעין נקודות ה"דוחפות" את עין הקורא קדימה.<!-- עם זאת, העדויות לכך הן אמפיריות בלבד.--> הכינוי "סריפי" לגופנים מסוג זה הוא עברוּת שגוי של המונח הלועזי Serif (תוספת לקווי היסוד של האות הלועזית, בעלי צורניות שונה שמקורה באותיות חקוקות) המצביע על הקרבה הרעיונית בין מושגי ה"עוקץ" וה"סריף". כיום העוקצים מעוצבים בצורות שונות ומגוונים ולעיתים אין קשר בין האות למקור הקליגרפי של העוקץ, כך שהעוקץ מתפקד כתוספת סגנונית.
:: גופן לדוגמה: [[פרנק-ריהל]].