הבדלים בין גרסאות בדף "יורם יאיר"

הוסרו 2 בתים ,  לפני 8 חודשים
מ
תקלדה
מ (קו מפריד בטווח מספרים)
מ (תקלדה)
כבר במוצאי יום הכיפורים, נשארת הגזרה הדרומית בלי [[טנק]]ים מול המתקפת הדיוויזיה הסורית. בשחר יום המחרת - יום ראשון, לאחר שהסורים כבשו את [[תל סאקי]] ו[[רמת מגשימים]] והגיעו עד לטווח 3 קילומטרים ממפקדת הגדוד, קיבל ייה [[פקודה (חיקוק)|פקודה]], לסגת עם כל הלוחמים שנמצאו במפקדה ל[[כנרת]]. ייה, פוקד על חייליו לסגת לכיוון [[עין גב]], בעוד הוא ומחליט להישאר לבדו, בעמדת [[תצפית (צבא)|התצפית]] שלו, הממוקמת סמוך לקו הקדמי, וצופה בדיוויזיה הסורית המתכוננת לחדש את התקפתה דרומה. ייה, שומר על קשר עם לוחמיו הלכודים במוצבים בתוך השטח הכבוש על ידי הסורים. כאשר הגיעו ראשוני טנקי המילואים לגזרה, ייה ממקם אותם לבלימת המתקפה הסורית המגיעה עד כ־700 מטר מעמדתו ונבלמת. למחרת מוביל ייה את ניסיון החילוץ השני של לוחמי תל סאקי ומוצב 116, ומצליח להגיע עד הנצורים והפצועים ולחלצם. ייה הצליח לאושש את הגדוד אשר נפגע קשות, בעזרת דרישתו מהפיקוד העליון של צה"ל, לאפשר לגדוד לחזור ולהשתתף בלחימה.
 
ייה, חוצה את [[תעלת סואץ]], ומוביל בראש גדודו, את התקדמות שלושתשלוש חטיבות השריון של אוגדת ברן, כנגד ה[[קומנדו]] המצרי והמוצבים באזור החיץ החקלאי לאורך תעלת המים המתוקים והאגמים. הגדוד לוחם לאורך יותר ממאה קילומטרים, עד לפאתי העיר סואץ. ייה, מקפיד לנצל את יתרונות הגדוד ומנהל את כל הלחימה במתחמים המצריים לאורך עשרות הקילומטרים, בלחימה רגלית, המפתיעה את המצרים הממתינים לטנקים עם [[טילי נ"ט]] (נגד טילים). בכל הימים הארוכים של הלחימה מצדה השני של תעלת סואץ אין אף הרוג לגדוד בלחימה.
 
בשנת 1975, התמנה ייה למפקד קורס מ"פים ונשלח ל[[ארצות הברית]] להשתתף בקורס פיקוד ומטה של צבא ארצות הברית הנמשך שנה.