הבדלים בין גרסאות בדף "יורם יאיר"

נוספו 122 בתים ,  לפני 8 חודשים
מ
אני מבין שהדובר חבר קרוב של האלוף, אבל כאן קוראים לאדם בשם משפחתו ולא בכינויו...
מ (תקלדה)
מ (אני מבין שהדובר חבר קרוב של האלוף, אבל כאן קוראים לאדם בשם משפחתו ולא בכינויו...)
|פעולות ומבצעים={{דרגה|מלחמת ששת הימים||+}}{{ש}}{{דרגה|מלחמת ההתשה||+}}{{ש}}{{דרגה|מלחמת יום הכיפורים||+}}{{ש}}{{דרגה|מלחמת לבנון הראשונה||+}}{{ש}} [[הלחימה ברצועת הביטחון]]{{ש}} [[האינתיפאדה הראשונה]]}}
 
יורם שמואל (יָיָה) יאיר (נולד ב-29 באוגוסט [[1944]]) הוא [[איש צבא]] ישראלי אשר שירת בצה"ל 35 שנים עד לשחרורו בדרגת [[אלוף]], בשנת 1998. לאחר שחרורו, ייהיאיר הינו אקטיבי מאוד בתחום החברתי חינוכי, בהתנדבות ועובד בתחום העסקי. ייהיאיר, משמש כיושב ראש ויועץ אסטרטגי של מספר חברות בארץ ובחו"ל ומכהן כיו"ר "[[יחד למען החייל]]"{{הערה|[http://he.wikipedia.org עמוד מי אנחנו], באתר יחד למען החייל}}, יו"ר עמותת "[[אחריי!]]"{{הערה|[http://partners.aharai.org.il/he/homepage-he/ הנהגת אחריי!], באתר עמותת אחריי!}}{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=wN8YF76ZMs4 שיחת נפש עונה 6: יורם יאיר], באתר ערוץ שיחת נפש, יוטיוב}} ויו"ר עמותה המפעילה כפרי גמילה מסמים ואלכוהול. ייהיאיר, בנה ועומד בראש תוכנית רבין למנהיגות ב[[המרכז הבינתחומי הרצליה|מרכז הבינתחומי הרצליה]]{{הערה|[https://www.idc.ac.il/he/specialprograms/rlp/pages/faculty.aspx ​סגל תכנית רבין למנהיגות], באתר המרכז הבינתחומי הרצליה}}.
 
==שירות צבאי==
ייהיאיר נולד בקיבוץ [[עין הנציב]], גדל ב[[תל אביב]] ולמד בתיכון עירוני ד' בעיר, היה חבר בתנועת [[הנוער העובד והלומד]]. הוא התגייס לצה"ל באוגוסט 1963 במסגרת [[גרעין נח"ל]]. בסיום הטירונות, נשלח למורת רוחו לקורס מכים ב[[שבטה]], אותו סיים כחניך מצטיין פלוגתי ואף נשאר כמדריך בבסיס. בסיומו של קורס הקצינים, חזר לשמש כמפקד מחלקה בבית הספר למכים, וכאשר התבקש לחתום ל[[שירות קבע]], ביקש ואף התנה זאת במעבר ל[[חטיבת הצנחנים]]. דרישתו למעבר, התקבלה והוא שירת כמפקד מחלקה וסגן מפקד פלוגה ב[[גדוד]] הנח"ל המוצנח, [[גדוד 50]] ובחלוף שמונה חודשים התמנה למפקד [[פלוגה]].
 
ב[[מלחמת ששת הימים]], שימש ייהיאיר כמפקד פלוגת החוד{{הערה|[https://www.haaretz.co.il/misc/1.1134599 אלופים במיל' לחלוץ: צה"ל לא הפגין דבקות במשימה], באתר הארץ}} הפורצת ראשונה למתחי [[רפיח]], בראש גדוד 50 אשר הוביל את חטיבת הצנחנים, בפיקודו של [[רפול]]. ייהיאיר, לחם בראש פלוגתו והצליח עם זחלם בודד ועליו עשרה חיילים, לפרוץ כקילומטר וחצי ללב המתחם, כשהם לוחמים במאות חיילי אויב. התקדמותם נעצרה, כאשר, הזחלם נפגע ומתפוצץ ושלושה מעשרת החיילים, נהרגים והשאר נפצעים, ייהיאיר נפצע באורח קשה מאוד אך נלחם יחד עם חייליו בחיילים המצרים המסתערים עליהם. חילוצו מ[[שדה קרב|שדה הקרב]] התרחש כעבור שעות רבות{{הערה|[http://www.paratroops.org.il/מורשת-1688,1335-ראיון-עם-יורם-יאיר-יה-יה-ושמואל-ארד-ז-ל.aspx ראיון עם יורם יאיר (יה-יה) ושמואל ארד ז"ל], באתר העמותה להנחלת מורשת הצנחנים}}.
 
בשנת 1968, החל את לימודיו האקדמאיים ובוחר במסלול [[פסיכולוגיה]]. בשנת 1971, סיים את לימודי התואר הראשון והחל את לימודי התואר השני. באותה השנה, חזר לשירות פעיל והיה מדריך ב[[בה"ד 1]]. במסגרת תפקיד זה, זיהה את הבעיה המרכזית של בית הספר לקצינים והיא נפל של מעל 50% מה[[צוער]]ים בבית הספר ובחר לשמש כפסיכולוג בית הספר לקצינים. כפסיכולוג בית הספר, המציא ופיתח את שיטת ה[[גיבוש (צה"ל)|גיבוש]]ים למיונם של הצוערים בכניסה לבה"ד 1. בשלב מאוחר יותר, שיטתו הועברה לחטיבת הצנחנים ולסיירות השונות. מאז ועד היום, שיטתו של ייהיאיר משמשת כמערכת המיון הצהלית לקבלה ל[[יחידות מובחרות בצה"ל|יחידות מובחרות]]{{הערה|[https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/361/931.html בה"ד 1 מי יודע: כך מכשיר צה"ל את קציניו], באתר NRG}}.
 
בשנת 1972, חזר ייהיאיר לחטיבת הצנחנים והתמנה לסגן מפקד גדוד הנח"ל המוצנח עד לחודש אוגוסט 1973 ויצא ל[[פו"מ]].
 
באוקטובר 1973, עם פרוץ [[מלחמת יום הכיפורים]], רב-סרן ייהיאיר, הינו חניך במכללה לפיקוד ומטה. בבוקר יום הכיפורים, התבקש על ידי מפקד חטיבת הצנחנים לחזור לגדוד 50, אשר חייליו, תופסים את מוצבי קו הגבול, בחצייהבחציאיר הדרומי של [[רמת הגולן]]. וייהויאיר נשלח לשמש כ[[סמג"ד]] בגדוד 50{{הערה|[https://www.inss.org.il/he/person/יורם-יאיר/ יורם יאיר], באתר INSS}}, מפקד הגדוד נפצע בצניחת אימונים שבועיים קודם לכן. ו[[מנחם זטורסקי]] הסמגד ממלא את מקומו. ייהיאיר מגיע אל מפקדת הגדוד באל-על, תחת ההפגזה הסורית הקשה, הפותחת את ה[[מלחמה]]. שם מתחוור לו שהקשר עם זטורסקי וקצין המבצעים שיצאו לשטח אבד, וייהויאיר נוטל את הפיקוד על הגדוד. הגדוד השתתף בקרב הבלימה הקשה מול ה[[מתקפה]] הסורית בדרום רמת הגולן.
 
כבר במוצאי יום הכיפורים, נשארת הגזרה הדרומית בלי [[טנק]]ים מול המתקפת הדיוויזיה הסורית. בשחר יום המחרת - יום ראשון, לאחר שהסורים כבשו את [[תל סאקי]] ו[[רמת מגשימים]] והגיעו עד לטווח 3 קילומטרים ממפקדת הגדוד, קיבל ייהיאיר [[פקודה (חיקוק)|פקודה]], לסגת עם כל הלוחמים שנמצאו במפקדה ל[[כנרת]]. ייהיאיר, פוקד על חייליו לסגת לכיוון [[עין גב]], בעוד הוא ומחליט להישאר לבדו, בעמדת [[תצפית (צבא)|התצפית]] שלו, הממוקמת סמוך לקו הקדמי, וצופה בדיוויזיה הסורית המתכוננת לחדש את התקפתה דרומה. ייהיאיר, שומר על קשר עם לוחמיו הלכודים במוצבים בתוך השטח הכבוש על ידי הסורים. כאשר הגיעו ראשוני טנקי המילואים לגזרה, ייהיאיר ממקם אותם לבלימת המתקפה הסורית המגיעה עד כ־700 מטר מעמדתו ונבלמת. למחרת מוביל ייהיאיר את ניסיון החילוץ השני של לוחמי תל סאקי ומוצב 116, ומצליח להגיע עד הנצורים והפצועים ולחלצם. ייהיאיר הצליח לאושש את הגדוד אשר נפגע קשות, בעזרת דרישתו מהפיקוד העליון של צה"ל, לאפשר לגדוד לחזור ולהשתתף בלחימה.
 
ייהיאיר, חוצה את [[תעלת סואץ]], ומוביל בראש גדודו, את התקדמות שלוש חטיבות השריון של אוגדת ברן, כנגד ה[[קומנדו]] המצרי והמוצבים באזור החיץ החקלאי לאורך תעלת המים המתוקים והאגמים. הגדוד לוחם לאורך יותר ממאה קילומטרים, עד לפאתי העיר סואץ. ייהיאיר, מקפיד לנצל את יתרונות הגדוד ומנהל את כל הלחימה במתחמים המצריים לאורך עשרות הקילומטרים, בלחימה רגלית, המפתיעה את המצרים הממתינים לטנקים עם [[טילי נ"ט]] (נגד טילים). בכל הימים הארוכים של הלחימה מצדה השני של תעלת סואץ אין אף הרוג לגדוד בלחימה.
 
בשנת 1975, התמנה ייהיאיר למפקד קורס מ"פים ונשלח ל[[ארצות הברית]] להשתתף בקורס פיקוד ומטה של צבא ארצות הברית הנמשך שנה.
 
עם שובו מארצות הברית מועלה ייהיאיר לדרגת [[אל"ם]] ומשמש כראש תורת לחימה במפקדת קצין [[חי"ר]] וצנחנים ראשי. ב[[מבצע ליטאני]], פיקד ייהיאיר על צוות קרב חטיבתי משולב של שני גדודי בית ספר למכ"ים: גדוד 906 ו-17 וגדוד שריון 53, תחת אוגדת הקצח"ר, תא"ל [[אורי שמחוני]]. הכוחות בפיקודו של ייהיאיר, כבשו את תל שעלבון, תל 850 וצומת צ'אף - אל הווא, והרגו כ־55 [[מחבל]]ים. לאחר מכן, הקים ייהיאיר את חטיבת הנ"ט, עוצבת חצי האש והתמנה למפקד בית הספר לקצינים.
 
בשנת 1981, מונה ייהיאיר למפקד חטיבת הצנחנים{{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3715715,00.html לשם ובחזרה], באתר ויינט}}. באותה שנה, כמח"ט הצנחנים{{הערה|[https://www.haaretz.co.il/misc/1.742583 מלחמות ישראל], באתר הארץ}}, הוביל ייהיאיר שני מבצעי פשיטה בעומק [[לבנון]], כתגובה ל[[ירי ארטילרי|ירי הארטילרי]] בין [[אש"ף]] לצה"ל. ייהיאיר פיקד על [[מבצע צלצל|מבצע "צלצל"]]{{הערה|[https://web.archive.org/web/20140530012547/http://www.satzah.co.il/web/8888/nsf/ARCLookup.taf?_function=details&_ID=132415&PF=20&did=5027&G=10722&lang=HE&SM=10722&_UserReference=21C1E62926CD05A84E56B4BB מבצע "צלצל"], באתר סיירת צנחנים}} יותר מארבעים ק"מ בעומק לבנון. במבצע זה, כוחו של ייהיאיר ספג הרוג ושבעה פצועים, ותחת אש עזה, מכל הגבעות והמבנים מסביב מצליח ייהיאיר, לאחר סיומה של המשימה, לחלץ את הכוח בעזרת שני [[מסוק יסעור|מסוקי יסעור]], השבים ארצה מנוקבי כדורים.
 
ב[[מלחמת לבנון הראשונה]], שימש ייהיאיר כמפקד חטיבת הצנחנים{{הערה|[https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/282/434.html כך הושקעו 10 מיליארד שקל ב"מונית לחיילים"], באתר NRG}}. בהתאם להצעתו של ייהיאיר, ביצעה חטיבת הצנחנים [[איגוף]] אנכי - נחיתה אמפיבית מן הים מצפון לצידון בעומק שטח לבנון, כ־70 ק"מ מהגבול, החטיבה המשיכה והובילה את כוחות צה"ל עד [[פרבר]]י ביירות. בשלושת הימים הראשונים, התקדמה ולחמה החטיבה כשהיא מבודדת משאר כוחות צה"ל, הנעים מכיוון הגבול ישראל צפונה. עם החבירה לאוגדות השריון, ,בחר ייהיאיר להוביל את חטיבת הצנחנים, בציר ההררי הקשה, העולה לקאבר שמעון ומשם לפאתי ביירות. למרות שלכאורה, הבחירה בציר ההררי - 70 ק"מ אורכו, הייתה אמורה לעכב את כוחות החטיבה, לעומת כוחות צה"ל המתקדמים בציר החוף הקצר, 12 ק"מ בלבד לכיוון ביירות, הרי שבמבחן התוצאה, החלטתו של ייהיאיר הייתה נכונה, והצנחנים היו לכוח הראשון הגיע לביירות ולחבר לכוחות הנוצרים בציר ביירות-[[דמשק]]. במהלך הקרבות נפצע ייהיאיר באורח קל.
 
לאחר [[טבח סברה ושתילה]]{{הערה|[https://www.haaretz.co.il/misc/1.1558580 איזה אביב, איפה הנעורים], באתר הארץ}}, שביצעו הפלאנגות הנוצריות, נכנס ייהיאיר בראש קבוצת חיילים למחנה הפליטים, כדי להרגיע את תושביו המבועתים. בעקבות הרוחות הסוערות בקרב לוחמיו, שהיו עדים לאירועי סברה ושתילה, דרש ייהיאיר להיפגש עם ראש הממשלה [[מנחם בגין]], תחת זאת נפגש עם [[שר הביטחון]] [[אריק שרון]]. ממנו דרש ייהיאיר, לקחת אחריות על ההתרחשויות בביירות, כדי שהאשמה לא תיפול על כתפי [[לוחם|לוחמי צה"ל]].
 
לאחר המלחמה מתמנה ייהיאיר ל[[מפקד אוגדה|מפקד האוגדה]], והוא בונה ומבסס את [[אוגדה 98]] המוטסת. לאחר שעבר הסבה לשריון פיקד על אוגדת שריון במילואים, עוצבת עמוד האש ועל קורס מג"דים. בתקופה זו חזר לספסל הלימודים במטרה להשלים את התואר השני בפסיכולוגיה ב[[אוניברסיטת בר-אילן]], ובמקביל למד לתואר שני במנהל עסקים MBA, ב[[אוניברסיטת תל אביב]].
 
בשנת 1987, בטרם הספיק לסיים את לימודיו, נקרא לתפקיד מפקד גזרת לבנון, [[אוגדה 91]] כאשר צהל נמצא בתוך שטח לבנון. בתפקיד זה, ביצע ייהיאיר שינוי מהותי בנושא תכנון הפעילות והמבצעים בגזרה, במקום שהיוזמה והתכנון יתבצעו ברמת הפיקוד והאוגדה ומשם יורדו לחטיבות הגדודים והפלוגות, החליט ייהיאיר, שהמפקדים בשטח יהיו אלו אשר יזמו ויתכננו את הפעילות, ויביאו זאת לאישור החטיבות והאוגדה. שינוי זה הכפיל את כמות הפעילות והמבצעים וייעל אותם. כאשר הוא משמש כמפקדה, מבצעת האוגדה כשמונים מבצעים ופשיטות מעבר לקווים.
 
בשנת 1988, הועלה ייהיאיר ל[[דרגת אלוף]] והתמנה לתפקיד מפקד הגיס הצפוני, שפיקד על חמש אוגדות כשמשימתו לחימה בחזית הסורית.
 
בשנת 1992, התמנה ייהיאיר ל[[ראש אגף כוח האדם]] ([[אכ"א]]) במטה הכללי.
 
מיד עם כניסתו לתפקיד, ביצע שינוי מהותי בשיטת ה[[גיוס לצה"ל]] (כל [[מלש"ב]] יעבור את מערכת המיון, ימלא את העדפותיו ורצונותיו ולפי זה ישובץ ליחידות השונות עוד טרם חיולו. שינוי זה הביא לקיצורו של [[גיוס לצה"ל|תהליך הגיוס]] ליום אחד אל מול 4–5 ימים, אפשר התחלת טירונות בתוך יום אחד ומעל 85% מהמתגייסים שובצו על פי העדפתם הראשונה או השנייההשניאיר), שיפר את תנאי השירות של משרתי הקבע והקים את מועדון "חבר" שהיה מועדון ה[[צרכנות]] הראשון במדינה. במסגרת תפקידו, עמד בראש הוועדה, לצידו של [[אסא כשר|פרופסור אסא כשר]], ששקדה במשך שלוש שנים על חיבור וכתיבת [[הקוד האתי של צבא הגנה לישראל|הקוד האתי לצה"ל]] - מסמך "רוח צה"ל"
 
בשנת 1990, שכל את בתו סרן שלומית יאיר, שהייתה קצינת המבצעים של [[טייסת 113|טייסת האפצ'ים 113]] ונהרגה בתאונת מטוס עם ארבעה מחבריה הטייסים{{הערה|[https://www.izkor.gov.il/יאיר%20שלומית/en_50b686979d0a81702191e5ed64df8a61 סרן שלומית יאיר, בת עדנה ויורם], באתר יזכור}}.
== לאחר השירות הצבאי ==
 
בשנת 1998, ייהיאיר השתחרר ונרתם לפעילות חברתית וחינוכית, כשהוא משמש כיו"ר, בהתנדבות מלאה, של מספר [[עמותה|עמותות]] הפועלות בתחומים אלו, ייהיאיר משמש כיו"ר העמותה המחזיקה את כפרי הגמילה מ[[סמים]] ואלכוהול באילנות והרטוב, הוא יו"ר [[אחריי!|תנועת "אחריי!"]] - נוער מוביל שינוי תנועה חינוכית חברתית, המכינה אלפי בני נוער וצעירים מה[[פריפריה]] הגאוגרפית והחברתית לשירות משמעותי בצה"ל ולתפקידי מנהיגות בקהילה.
 
משנת 1982, עוד בהיותו בשירות פעיל, סייע ייהיאיר להקים ולקדם את "האגודה לקידום החינוך ביפו" באזור הקשה ביותר ב[[יפו]] המעורבת, והוא ממשיך בפעילותו זו עד היום.
ייהיאיר, שימש 7 שנים כיו"ר הוועד המנהל של [[הדסה נעורים]].
 
כיום, ייהיאיר הינו יו"ר של "[[יחד למען החייל]]" לאחר שמיזג את [[האגודה למען החייל]] ו[[קרן לב"י]], לארגון אחד, בשנת 2015. עם כניסתו לתפקיד ביצע מספר שינויים מהותיים, בראש ובראשונה קבע ש- 100% מכל [[תרומה]] ילך לטובת החיילים. קבע שהחייל במרכז היא מטרתו הראשונה של הארגון, צומצמו משמעותית הוצאות הארגון ועלה מספר ה[[מתנדב]]ים לארגון.
 
החל משנת 2009, עומד בראש תוכנית ייחודית למנהיגות - תוכנית רבין ב[[המרכז הבינתחומי הרצליה|מרכז הבינתחומי הרצליה]]. התוכנית ייחודית באקדמיה, המקבצת סטודנטים מצטיינים מבתי הספר השונים של המרכז הבינתחומי, לתוכנית שנתית המשלבת לצד הרצאות אקדמאיות. הקורס המועבר על ידי ייהיאיר עצמו, ונקרא "מנהיגות הלכה למעשה", המבטא את תפיסת המנהיגות הייחודית אותה פיתח ייהיאיר לפני כ־40 שנים ואותה הוא מלמד בצה"ל ובגופים אזרחיים שונים, והתנסות מעשית של הסטודנטים, ביזום והקמת פרויקטים חברתיים.
 
במקביל לפעילותו ההתנדבותית בעמותות השונות, ייהיאיר עובד ופעיל בתחום העסקי. ייהיאיר שימש ומשמש כיו"ר וכיועץ אסטרטגי לחברות ומיזמים עסקיים בתחומים שונים. בין השאר של חברת התשתיות שבנתה את [[כביש עוקף קריות|כביש עוקף הקריות]], [[צומת יגור]] ורכבת העמקים, חברת סופרגום, חברות [[הייטק]], פיתוח חקלאי, מיזמי בניה ועוד חברות שונות. מאז שנת 2003, הוא משמש כיועץ אסטרטגי לאחת מחברות עורכי הדין הגדולות בארצות הברית כשהוא נעזר בצוות מומחים שהרכיב.
 
ייהיאיר, בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה מטעם אוניברסיטת בר-אילן.
 
בשנת 2009, הצטרף לסגל בית הספר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה{{הערה|[http://portal.idc.ac.il/faculty/he/pages/profile.aspx?username=yyoram בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה], באתר המרכז הבינתחומי הרצליה}}.
 
== ועדות ציבוריות ==
ייהיאיר עמד בראשותן של מספר [[ועדה ציבורית|ועדות ציבוריות]];
* ראש הוועדה לצד פרופסור אסא כשר, לכתיבת הקוד האתי רוח צה"ל{{הערה|[https://www.idi.org.il/blogs/security-clearance/idf-spirit/25911 רוח צה"ל וערך הממלכתיות], באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה}}
* הוועדה לחקירת אירועי [[קבר יוסף]] בשכם{{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-255889,00.html ועדת קבר יוסף: "דרך הפעולה הייתה סבירה"], באתר ויינט}}
* הוועדה לחקירת אירועי [[הר עיבל]] – 2000
* הוועדה לקביעת הזכאות לפיצויים לפדויי השבי - 2001{{הערה|[https://www.nevo.co.il/law_html/law140/15_ptm_235077.htm הישיבה המאתיים=ושלוש=עשרה של הכנסת החמש=עשרה], באתר נבו}}
* הוועדה לחקר הלחימה והפקת הלקחים והמסקנות באוגדה 91, ב[[מלחמת לבנון השנייההשניאיר]] – 2006{{הערה|[https://www.haaretz.co.il/misc/1.1146102 כשהמפקדים הם רק מנהלים], באתר הארץ}}
* הוועדה לבדיקת התנהגותם של מפקדי צה"ל במלחמת לבנון השנייההשניאיר על פי ערכי צה"ל.
 
== חיים אישיים ==
ייהיאיר מתגורר ב[[הוד השרון]] נשוי לעדנה, אב לארבעה ילדים וסב ל־13 נכדים{{הערה|[https://www.israelhayom.co.il/article/379465 סבא שלי אלוף], באתר ישראל היום}}.
 
==ראו גם==
* {{דובר צה"ל|יעל לבנת ורותם פסו, אתר צה"ל|הלוחמים במיל' מספרים על מלחמת ששת הימים|1133-16184|7 ביוני 2012}}
* {{וואלה!|[[אמיר בוחבוט]]|"הטנק הראשון חטף שלושה טילים. היו צרחות בקשר"|2539716|8 ביוני 2012}}
* {{מעריב אונליין|אייל לוי|האלוף ייהיאיר: "אין מצב שמחבל שוכב מנוטרל ובמקום לטפל יורים בו"|news/military/Article-560388|17 באוקטובר 2016}}
* {{סרטונים}} [[יורם יובל]] [https://youtu.be/wN8YF76ZMs4 בשיחה עם יורם יאיר], בערוץ [[החינוכית]], מאי 2017
* {{יוטיוב|סוג=בראיון ל[[ליאת רגב]], [[70 פנים]] בערוץ [[כאן 11]], [[ינואר]] - [[אפריל]] [[2018]],|PZDmr-Ar3Dg}}