פסיכולוגיה התפתחותית – הבדלי גרסאות

== תיאוריותתאוריות וגישות מרכזיות ==

החוקר [[ז'אן פיאז'ה]] ראה את ההתפתחות כנובעת משני שלבים מרכזיים: הטמעה והתאמה. לפי פיאז'ה יש לנו תבניות קוגניטיביות, [[סכמה (פסיכולוגיה)|סכמות]], על העולם אשר ראשיתן ב[[רפלקס]]ים מולדים. כאשר אנו נתקלים בדבר מה חדש אנו מנסים להחיל עליו את הסכמות הידועות לנו בתהליך הנקרא הטמעה. כאשר הסכמות הקיימות אינם מצליחות להתאים למידע החדש אנו מעדכנים אותם או יוצרים סכמות חדשות בתהליך הנקרא התאמה. לפי פיאז'ה בד בבד עם תהליכי הטמעה והתאמה נוצרים שלבים הנבדלים זה מזה איכותית, ואשר הם אוניברסליים - משותפים לילדי כל התרבויות. את השלבים נהוג לחלק לארבעה שלבים מרכזיים והם הובחנו על ידי יכולתו של הילד לעבור משימות מסויימותמסוימות באמצעות השיטה הנכונה שהגדיר פיאז'ה:

*'''השלב הקדם אופרציונאליאופרציונלי''' (גילאי 2-7) בשלב זה הפעוט לומד כי העולם הפיסי סביבו מקיים מספר חוקר שימור, ומפתח יכולת שימוש ב[[סמל]]ים כדרך הבעה והבנה של גירויים{{הערה|גריג ר. ג. וזימברדו פ.ג. (2010). '''מבוא לפסיכולוגיה'''. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה. כרך א' עמוד 504.|שם=זימברדו 504}}. את שלב זה פיאז'ה חילק לשני חלקים:

*'''שלב האופרציות הפורמליות''' (12+) בגיל 12 או 13 מגיע הילד לשלב של חשיבה פורמלית, כלומר [[הפשטה|מופשטת]]{{הערה|גריג ר. ג. וזימברדו פ.ג. (2010). '''מבוא לפסיכולוגיה'''. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה. כרך א' עמוד 506.}}.

תיאורייתתאוריית עיבוד המידע היא תיאוריהתאוריה המשתמשת בעיקר במונחים מתחום [[מדעי המחשב]] על מנת לתאר את התפתחות היכולות המנטליות של האדם הגישה מדגישה בניגוד לפיאז'ה את ההתפתחות כתהליך רציף. בגילאים קטנים ניתן דגש רב על פיתוח יכולות ה[[זיכרון]] ובפרט יכולות [[זיכרון עבודה|זיכרון העבודה]] בביצוע מטלות, על פיתוח יכולת [[הסטה קוגניטיבית|ההזחה]] (shifting) ועל פיתוח ה[[אינהיביציה|עכבה]] (inhabition).

=== התיאוריההתאוריה הסוציו קוגניטיבית ===

[[קובץ:Bronfenbrenner's_Ecological_Theory_of_Development_(English).jpg|טקסט=|שמאל|240x240 פיקסלים]]

לפי הפסיכולוג [[יורי ברונפנברנר]] אי אפשר לבחון את התפתחות הילד אלא בהקשר של הסביבה בה הוא מתפתח, ובנוסף כדי לראות תמונה מלאה של התפתחות הילד. לכן הוא פיתח תיאוריהתאוריה בשם [[המודל האקולוגי]] אשר ממסדת את סוג המערכות שמשפיעות על הפרט.

=== תיאורייתתאוריית הגלים החופפים ===

לפי הפסיכלוג [[רוברט סיגלר]] {{אנ|Robert S. Siegler}} כאשר ניצבת מול ילד משימה מסויימתמסוימת הוא מפתח אסטרטגיה דומיננטית אשר משמשת אותו לפתרון הבעיה, אבל יחד איתה הוא יכול להשתמש בסט של שיטות המשמשות כולן לפתרון הבעיה. עם הזמן השימוש באסטרטגיה הדומיננטית דועך, ומנגד אסטרטגיה אחרת נהיית יותר דומיננטית. כאשר מייצגים את מידת הדומיננטיות של האסטרטגיות השונות כפונקציה של הזמן הגרף המתקבל נראה כגלים הרודפים זה אחר זה עם אזורי חפיפה.

כפועל יוצא מהתיאוריהמהתאוריה אותה פיתח, סיגלר שולל את תקפותם של חלק מהמסקנות של פיאז'ה. זאת כיוון שהן התבססו על הבחנה אם הילד השתמש באסטרטגייה "נכונה". כחלופה סיגלר מציע לאפיין את מגוון השיטות בהם ילדים משתמשים מלבד האסטרטגיה הדומיננטית על מנת להגיע להבנה טובה יותר של צורת החשיבה שלהם.

=== התיאוריההתאוריה של מאלר ===

=== תיאוריהתאוריה של תודעה ===

[[קובץ:Chimpanzee (13968481823).jpg|ממוזער|שימפנזה, אחד המינים שנמצאו כמסוגלים לפתח תיאוריהתאוריה של תודעה בסיסית.]]

כבר בגילאים מוקדמים מאוד ילדים מפגינים אספקטים מסויימיםמסוימים של תיאוריהתאוריה של תודעה. כבר בגיל 6 חודשים ניתן לראות התחלה של הבנת תיאוריהתאוריה של תודעה. בניסוי שנערך על ידי הפסיכולוגית אמנדה וודוורד, פעוטות נחשפו ליד אנושית אשר מצביעה על תפוח בצבע מסוייםמסוים ולא על תפוח בצבע אחר. גם לאחר החלפת מיקום התפוח הם עדיין הבינו כי היד תלך ותצביע על התפוח באותו הצבע על אף החלפת המקום{{הערה|Woodward, A. L. (1998). Infants selectively encode the goal object of an actor's reach. Cognition, 69(1), 1-34.}}. בחודשים 9-12 הילד יכול כבר להבחין בין אנשים אשר מנסים לעזור אך לא מצליחים לבין אלו אשר לא רוצים לעזור. בגיל 14 חודשים הילדים כבר מסוגלים להבחין בין כוונות שונות של אותו אדם. לקראת אמצע השנה השנייה הילד מתחיל להבין באופן בסיסי כי לאחר יכול להיות רצונות השונים משלו. מחקר שהשווה בין פעוטות בגילאי 14 ו- 18 חודשים הראה כי ילדים מפתחים את ההבנה שלאחר יכול להיות רצונות שונים מהרצונות אשר יש לפעוט כבר בגיל 18 חודשים. בניסוי הנסיין ביקש מהפעוט שיעביר לו ברוקולי, שהפעוט לא אהב, כאשר מול הפעוט היה קערת ברוקולי וקערת קרקרים. רק הפעוטות בני 18 חודשים העבירו את הברוקולי ולא את הקרקרים{{הערה|Repacholi, B. M., & Gopnik, A. (1997). Early reasoning about desires: evidence from 14-and 18-month-olds. Developmental psychology, 33(1), 12.}}. בגיל שנתיים כבר הילד מדבר על מצבים פנימיים, במושגים של עולם פנימי [[מחשבה|מחשבות]] ותחושות, כאשר אם הוא גדל בסביבת אחים גדולים התפתחות תיאוריהתאוריה של תודעה מתרחשת אצלו מהר יותר משאר הילדים. עם זאת רוב הילדים מצליחים להגיע להצלחה במבחנים של תיאוריהתאוריה של תודעה מורכבים רק בגילאים 3-5 שנים. יכולות מסויימותמסוימות של תיאוריהתאוריה של תודעה התגלו גם אצל [[שימפנזה|שימפנזים]]{{הערה|Krupenye, C., Kano, F., Hirata, S., Call, J., & Tomasello, M. (2016). Great apes anticipate that other individuals will act according to false beliefs. Science, 354(6308), 110-114.}}{{הערה|Hare, B., Call, J., Agnetta, B., & Tomasello, M. (2000). Chimpanzees know what conspecifics do and do not see. Animal Behaviour, 59(4), 771-785.}}.

היכולת להבין כי אובייקט מסוייםמסוים נשאר גם כאשר הוא איננו נתפס בחוש היא אינה מולדת, אלא עם ההגעה ל 8-12 חודשים מתפתחת הבנה זו. חקר יכולת השימור הגיע ממחקרים רבים אשר הראו כי כאשר האובייקט נעלם מעיני הפעוט, מתחת ל 8-12 חודשים הוא אינו מחפש את האובייקט כלל.

התהליך של התפתחות שפתית מתחיל סביב אזור חודשיים בו נמצא סינכרוניות קצבית בין התינוק להורה שלב זה מכונה השלב הדיאדי והוא מסתיים באזור תשעה חודשים. בחודשים הראשונים עיקר התקשורת היא בין ההורה לילד כאשר ההורה הוא הדמות היוזמת שמנחה את הסינכרוניות. באזור גיל 4 חודשים הקשר הופך להיות יותר הדדי והילד מפתח את היכולת ליזום אינטראקציה, להתעסק באנשים ובחפצים נוספים סביבו. סביב גיל תשעה חודשים מתרחש שלב קריטי להתפתחות השפתית הנקרא השלב הטריאדי. בשלב זה מתפתחים שלוש יכולות תכונות מרכזיות בתקשורת:

*'''שפה''' - הילד לוקח מילים, אובייקטים חסרי משמעות לכשעצמםכשלעצמם, ומעניק להם תוכן סמלי. עד גיל שלוש הילד רוכש את כל מרכיבי השפה המרכזיים.

*'''פונולוגיה''' (תורת ההגה) - הילד רוכש את היכולת להבחין בין צלילים שונים בשטף הדיבור, מבין את הצליל הנקלט ובהמשך לומד להפיק אותו. את יכולת זו הוא רוכש ככל הנראה בזכות סיוע סביבתי הכולל דיבור בטונים גבוהים יותר ואיטי יותר, שימוש במילים ומושגים פשוטים והקצנה של תנועות שפתיים. מלבד זו מתרחשת למידה סטטיסטית של הפונמות בשפה. מבחינת דיבור עד גיל חודשיים ישנם רפלקסים ווקלים בעיקר של אי נוחות. בדרך עד גיל ארבעה חודשים מצטרפים גם קולות המיה (cooing), קולות המבטאים סיפוק. בין 4-6 חודשים ישנו משחק קולי (babbling) קולות חצי נשלטים המאפשרות לתינוק לבחון את טווח הקולות שהוא מסוגל להפיק. בין 6-10 ישנו מלמול קנוני, בשלב זה הדיבור מכיל את כל ההברות של השפה העיקרית בסביבה והדיבור נהיה יותר רציף. מעל 10 חודשים כבר יש ממש מבנה של שיחה בשפת ילדים "ג'יבריש" עם פונמות של השפה ודיבור בתורות. סביב גיל שנה כבר מופיעות המילים הראשונות.

=== אינטיליגנציהאינטליגנציה ===

תינוקות מתחילים להביע מחוות פנים של רגשות כבר בשבועות הראשונים, עם זאת היכולת של מבוגרים להבחין בין רגשות שונים בפניהם של תינוקות היא מוגבלת ביותר. במחקר בתחום נתנו למבוגרים לנסות לזהות איזו רגשות מביעים תינוקות. יכולת ההבחנה של המבוגרים הייתה טובה רק בזיהוי תחושת נינוחות אל מול אי-נוחות אצל התינוקות{{הערה|Oster, H., Hegley, D., & Nagel, L. (1992). Adult judgments and fine-grained analysis of infant facial expressions: Testing the validity of a priori coding formulas. Developmental Psychology, 28(6), 1115.}}. באמצעות הביטואציה הראו חוקרים כי כאשר תינוק נחשף לגירוי רגשי הוא יכול בצורה די טובה לזהות את הרגש שבגירוי אם הגירוי כולל מידע ראייתי ושמיעתי כבר בגיל ארבעה חודשים{{הערה|Flom, R., & Bahrick, L. E. (2007). The development of infant discrimination of affect in multimodal and unimodal stimulation: The role of intersensory redundancy. Developmental psychology, 43(1), 238.}}. בגילאי 5 כבר מתחדד יכולת פיענוח הרגש גם מגירויים המכילים פנים ללא קול{{הערה|Bornstein, M. H., & Arterberry, M. E. (2003). Recognition, discrimination and categorization of smiling by 5‐month‐old infants. Developmental Science, 6(5), 585-599.}}.

בגיל זה מתרחבת הסביבה החברתית של הילד והוא יוצא מהבית אל ה[[גן ילדים|גן]]. כמו כן הוא מראה חיקוי של הוריו כבר מעבר ללמידה אלא גם כאימוץ ערכים והתנהגויות. השליטה העצמית והעכבה מתפתחים עוד והוא כבר נאלץ להיות סבלן ולהתמודד עם [[תסכול]] בסיטואציות חברתיות. עם העלייה בגיל גם מתפתחת הכולת לשחק לצד ובהמשך עם אחרים. כאשר עם הזמן המשחקים נהיים יותר מורכבים וכפופים לכללים. יחד עם ההתרחבות כלפי האחר מתפתחת גם הבנה של העצמי מול הסביבה. מושג ה[[גאווה]] מתפתח סביב גיל 3 כאשר בשלב הראשוני תחושת הגאווה מגיעה עם השגת יעד מסוייםמסוים, אין זה משנה אם עזרו לילד בדרך. עם זאת בהמשך התפתחותו של העצמי, הילד נוטה להבין כי חלק מה[[קרדיט (יצירה)|קרדיט]] ניתן על מאמץ, לכן בשלב זה התערבותו של אדם אחר ביעד אותו הוא רוצה להשיג עלולה להתפרש כמפריעה. באותו אופן מתפתחת אצל הילד בגיל 4 גם ההבנה כי דמות סמכותית האמונה על הכללים היא תלויית סביבה. הדמות האחראית בבית היא האם, ואילו בגן היא ה[[גננת]].

כחלק מהתפתחות העצמי בגילאים אלו, מתפתח גם מושג ה[[מגדר]]. באזור גיל חמש כבר מתקבע מושג המגדר של הילד והוא מבין כי המושג אינו משתנה בהתאמה לפרטים חיצוניים. ב[[מאמר סקירה]] שנעשה בתחום התגלה כי מעל גיל חמש רוב הילדים משחקים עם בני אותו מין. כמו כן בנות משחקות יותר זמן במשחקים דיאדים (שני משתתפים) מאשר בנים, אף על פי שכמות המשחקים הדיאדים של שני המינים שווה. כמו כן לבנים יש רשת חברתית יותר צפופה, עם יותר אינטראקציות בין חברי הרשת ואילו אצל בנות דבר זה פחות היה בולט. סוג המשחקים שבנות שיחקו נטו להיות יותר וורבליים ובייתיים ויותר מבוסס קשרים, יש תפקיד ומתנהלים על פיו במשחק. אצל הבנים המשחקים היו יותר פיזיים, יותר משחקי חצר, ויותר מוכווני סטטוס, דהיינו יש מנצחים ויש מפסידים במשחק{{הערה|Rose, A. J., & Rudolph, K. D. (2006). A review of sex differences in peer relationship processes: potential trade-offs for the emotional and behavioral development of girls and boys. Psychological bulletin, 132(1), 98.‏}}.

עם התפתחות מושג העצמי ויציבות בהתנהגות ניתן בגיל זה כבר לבחון תכונות אישיות ואת היכולת שלהם לנבא התנהגות עתידית. החוקרים Caspi & Silva ‏חילקוחילקו שאלונים לגננות שבחן שלוש תכונות אשר נמצא ביניהן [[מתאם|קורלציה]] מעטה:

לאחר ניתוח השאלונים במשך כמה שנים על פני 800 נבדקים זיהו החוקרים חמישה טיפוסים בעלי התנהגות מזוהה: חסרי שליטה, מרוסנים, בטוחים, שמורים וסתגלנים{{הערה|Caspi, A., & Silva, P. A. (1995). Temperamental qualities at age three predict personality traits in young adulthood: Longitudinal evidence from a birth cohort. Child development, 66(2), 486-498.‏}}. ואכן התכונות נמצאו מאוחר יותר כבעלות יכולת ניבוי טובה{{הערה|Newman, D. L., Caspi, A., Moffitt, T. E., & Silva, P. A. (1997). Antecedents of adult interpersonal functioning: Effects of individual differences in age 3 temperament. Developmental Psychology, 33(2), 206.‏}}.

זיגמונד פרויד כותב בספרו "העצמי והסתמי" {{אנ|The Ego and the Id}} כי ילדים מעריצים ובד בבד מפחדים מעקרונות מוסריים. בהמשך ההתבגרות האדם מפנימים את העקרונות ל[[זהות]]ם, באמצעות הפנמה של דמויות הסמכות העיקריות בחייו, האד מאמץ דמות זו ואת ערכיה ומעצב את ערכיו על פיה{{הערה|Freud, S. (1989). The ego and the id (1923). TACD Journal, 17(1), 5-22.‏}}. גישה זו מדגישה את האספקט האמוציונאלי שבהתפתחות ה[[מוסר]].

המחקרים [[אמפיריציזם|האמפירים]] הראשונים של מוסר התבצעו על ידי הפסיכולוג [[לורנס קולברג]] בשנות השישים. קולברג פיתח [[לורנס קולברג#תיאורייתתאוריית ההתפתחות המוסרית של קולברג|שיטה]] בעלת שישה מדרגות בהתפתחות המוסרית של האדם.

מול הגישה הקוגניטיבית של פיאז'ה וקולברג יצאו טענות רבות{{הערה|Snarey, J. R. (1985). Cross-cultural universality of social-moral development: A critical review of Kohlbergian research. Psychological bulletin, 97(2), 202.‏}} ודווקא הגישה הקישור בין רגש למוסר נתמך עם התפתחות תחום המחקר של [[קוגניציה]] ו[[רגש]]{{הערה|Rand, D. G., Greene, J. D., & Nowak, M. A. (2012). Spontaneous giving and calculated greed. Nature, 489(7416), 427-430.‏}}{{הערה|Greene, J. D., Sommerville, R. B., Nystrom, L. E., Darley, J. M., & Cohen, J. D. (2001). An fMRI investigation of emotional engagement in moral judgment. Science, 293(5537), 2105-2108.‏}}.

נמצא כי פעוטות בני 6-10 חודשים נמשכים לדמויות אשר מביעות [[אמפתיה]]{{הערה|Hamlin, J. K., Wynn, K., & Bloom, P. (2007). Social evaluation by preverbal infants. Nature, 450(7169), 557-559.‏}}. וכי ילדים בגילאי 5-9 אכן מאמינים בגישה גמולית, מי שעושה טוב יהיה לו טוב{{הערה|Banerjee, K., & Bloom, P. (2017). You get what you give: children's karmic bargaining. Developmental science, 20(5), e12442.‏}}, ואפילו מעריכים פחות נתינת משקל לכוונות{{הערה|Starmans, C., & Bloom, P. (2016). When the spirit is willing, but the flesh is weak: Developmental differences in judgments about inner moral conflict. Psychological science, 27(11), 1498-1506.‏}}. בגיל 18 חודשים נמצא כי פעוטות ואף קופים הגישו עזרה לנסיין שנדרש לכך, מה שמעיד על תכונה שטבועה ככל הנראה מלידה להגשת עזרה{{הערה|Warneken, F., & Tomasello, M. (2006). Altruistic helping in human infants and young chimpanzees. science, 311(5765), 1301-1303.‏}}. מעל גיל 5 כאשר לא נוכח אדם נוסף בחדר הפעילות ה[[זולתנות|אלטרואיסטית]] נעלמת{{הערה|Engelmann, J. M., Herrmann, E., & Tomasello, M. (2012). Five-year olds, but not chimpanzees, attempt to manage their reputations. PLoS One, 7(10).‏}}.

בתצפית שדה החוקר מגיע לסביבה הטבעית שבה מתרחשת ההתנהגות וצופה בה, תוך כדי תיעוד הפרטים הרלוונטיםהרלוונטיים לחקר ההתנהגות.

זמן מה לאחר הקרנת גירוי מסוייםמסוים לילדים קטנים הם מאבדים עניין בגירוי ומפנים את הקשב שלהם למקומות אחרים. תופעה זו הנקראת [[הביטואציה]] ומשמשת רבות במחקרים על ילדים קטנים על מנת לזהות אם ילדים מבחינים בין שתי קטגוריות. לאחר [[גירוי]] שעבר הביטואציה ניתן להקרין גירוי חדש. אם הקרנת הגירוי החדש תופסת את קשבו של הפעוט, הדבר מעיד על הבחנה בינו לבין הגירוי הקודם.

תינוקות ממקדים את הקשב שלהם בגירויים אשר מפתיעים אותם. באמצעות עובדה זו ניתן ללמוד רבות על [[ציפייה|ציפיותם]] של תינוקות, כיוון שאם גירוי מסוייםמסוים מושך מאוד את תשומת ליבם נתן להסיק שהם לא ציפו לו ומכך לגבש תיאוריהתאוריה לגבי מה הם ציפו שיקרה.

=== מדידות פיסיולוגיותפיזיולוגיות ===

בדיקה באמצעות כלים מתחום הרפואה את המדדים הפיזיולוגים כתגובה למטלות מסויימותמסוימות. המדידות מתבצעות הן על מנת לנטר מדדים [[מערכת העצבים ההיקפית|פריפריאלים]] כמו [[לחץ דם]] ומוליכות עורית ('''EDA''') {{אנ|Electrodermal activity}} והן לתאר את תגובת [[מערכת העצבים המרכזית]] באמצעות כלים כמו [[אלקטרואנצפלוגרם]] (EEG) ו[[דימות תהודה מגנטית תפקודי]] (fMRI).

*יעקב אופיר, [http://yophir.com/%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94פסיכולוגיה-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AAהתפתחותית/ פסיכולוגיה התפתחותית], בלוג-הפסיכולוג שלי