ג'סר א-זרקא – הבדלי גרסאות

בשנות השבעים של המאה התשע עשרה כלל היישוב בשולי [[ביצות כבארה]] 15 בתים, חושות וטחנות קמח. התושבים אינם ממוצא אחיד. משפחת ג'ורבאן הגיעה ראשונה מעמק הירדן (ע'ור בערבית) ולכן התושבים כונו ע'וארנה. משפחת עמאש הגיעה מ[[כפר קדום|קדום]] בשומרון, נג'אר מ[[אל-עריש]] או [[מצרים]], שהאב מ[[החורן]] וטטואתחה ואם בשי מ[[סודן]].{{הערה|שם=ענת בר כהן}}.
התושבים התפרנסו מ[[דיג]] ב[[ביצה (סביבה טבעית)|ביצות]] ובים התיכון וכן מ[[קדרות]] מאדמת הביצה ויצירת מחצלות מצמחי ה[[גומא]] וה[[קנה מצוי|קנה]]{{הערה|עמנואל הראובני, '''לקסיקון ארץ ישראל''', ידיעות אחרונות, 2001.}}.

בעקבות ייבוש הביצה בשנת [[1924]] עבור [[זכרון יעקב]] לטובת אדמות חקלאיות ובירואומיגור מחלת ה[[מלריה]], הוצעה לתושבים קרקע חלופית לכפר בתוספת שכר בעבור עזרתם בייבוש הביצה ואובדן מקור פרנסתם. האתר החלופי שוכן על שרידי [[מחצבה]] ברכס הכורכר, אותה רכשה [[פיק"א]] בשנת 1924. בשנת [[1926]] נחנך היישוב החדש בו קיבלה כל משפחה כ-30 דונם. עם הקמתו נבנו בתיו מאבני כורכר מקומיות, אולם עם קום מדינת ישראל התפתח היישב ונבנו בו בתים מבטון ומבלוקים. בני השבט המשיכו לעסוק בעבודות [[חקלאות|חקלאיות]] ביישובי האזור. כיום עובדים רבים מבני היישוב כשכירים בעבודות חוץ.