|
|Mesh=
}}
'''טחורים''' זה דבר כואב שיש בתחת
'''טחורים''' (Hemorrhoids) הם מבנים אנטומיים המכילים רקמת חיבור וכלי דם הממוקמים באזור [[פי הטבעת]], ומהווים חלק תקין של פי הטבעת. תפקידם הוא לסייע בשליטה על איטום של פי הטבעת. במצב פתולוגי הם מתנפחים, מודלקים ואף כואבים, ולעיתים הם באים לידי ביטוי כדימום אדום מבריק על משטח צואה, על [[נייר טואלט]] או ב[[אסלה]].
החלוקה העיקרית של הטחורים היא בין חיצוניים (בליטה בדופן [[פי הטבעת]]) לבין טחורים פנימיים, בחלק התחתון של ה[[חלחולת]] (רקטום). לרוב הכאב נגרם בשל סדק בפי הטבעת ([[פיסורה]]) הנגרם בשל הטחורים, או בשל קריש דם הנוצר בטחור וגורם לו להתנפח.
רב"ז אימפריה
==סימנים ואבחון==
<br />{{הבהרה רפואית}}
ניתן בקלות לאבחן פתולוגיה של טחורים, הן על ידי התבוננות, והן על ידי מישוש. במקרה של דימום קל, אף שרוב הסיכויים שמדובר בדימום הנובע מטחורים, רופאים ירצו לבצע בדיקה של [[אנוסקופיה]] ו[[סיגמואידוסקופיה]] כדי לשלול גידול באזור של המעי הגס התחתון. דימום משמעותי הגורם ל[[אנמיה]] נדיר, ודימום מסכן חיים הוא נדיר אף יותר. בנוסף, נמצא קשר בין טחורים או נטייה לטחורים להתפתחות של גושים יבשים ברגלים.
== אפידמיולוגיה==
מחלות טחורים נפוצות מאוד בארצות ה[[תיעוש|מתועשות]], אצל רוב האנשים מתחילים הטחורים להתפתח בשנות העשרים לחייהם, אך הסימפטומים אינם מובהקים עד העשור הרביעי לחיים. על פי הערכות שונות, כמחצית מהאנשים מעל גיל 50 סובלים ממחלת טחורים סימפטומטית, ועד שליש מכלל אוכלוסיית [[ארצות הברית]], כשיקוף למצב במדינות העולם המודרני, סובלים במידה מסוימת מטחורים.
הטחורים נפוצים אצל נשים יותר מגברים. לפי אחת ההשערות אפיון זה נובע בשל ה[[הריון]] וה[[לידה]] היוצרים לחץ מוגבר על אזור החלחולת ופי הטבעת.
== הגורמים למחלת טחורים ==
באזור ה[[חלחולת]] ו[[פי הטבעת]] קיימת מערכת [[וריד|ורידים]] מסועפת האמורה לנקז את ה[[דם]] מהאזור. משערים כי גורמים המגבירים גודש ורידי, בדרך כלל לחץ מוגבר, עלולים להאיץ היווצרות טחורים. הגורמים להגברת הלחץ התוך-בטני הם:
#תזונה לקויה - מחוסר בסיבים תזונתיים ומים. אכילה מרובה של סוכרים וסידן.
# ישיבה ממושכת ואי פעילות ספורטיבית.
# מאמץ בזמן יציאה – [[עצירות]] או [[שלשול]] הגורמים לעליה בלחץ הורידי.
# [[הריון]] – נפח הדם עולה וה[[פרוגסטרון]] מחליש את ה[[שריר|שרירים]], ה[[רחם]] כבד, ויש לחץ על הווריד הנבוב התחתון בשכיבה על ה[[גב]].
# יתר [[לחץ דם]] פורטלי – מנקז את הטחורים, יכול להיגרם מ[[שחמת הכבד|צירוזיס]].
# [[שיעול]], [[הקאה]] – מאמץ שמגדיל את הלחץ התוך-בטני – כל לחץ תוך-בטני יוצר לחץ על הוורידים שבהם לחץ הדם נמוך מאוד והדבר עוצר את הזרימה.
# [[אתלטיקה|פעילות גופנית]] מאומצת
# מצב של [[דחק|דחק נפשי]] עלול לגרום להתעוררות של טחורים.
# [[אי ספיקת לב]] משמעותית יכולה להגביר טחורים בגלל בעיה בכלי דם, בעיה בניקוז של הדם הוורידי.
# מחלת כבד שמעלה את לחץ הדם בווריד השער.
== 4 שלבים לטחורים פנימיים ==
{| class="wikitable" style = "float: left; margin-left:15px; text-align:center"
|+ 4 השלבים של טחורים פנימיים
!שלב !! דיאגרמה !! תמונה
|-
|1|| [[קובץ:Piles Grade 1.svg|100px]] || [[קובץ:Haemorrhoiden 1Grad endo 01.jpg|100px|Endoscopic view]]
|-
|2|| [[קובץ:Piles Grade 2.svg|100px]]||[[קובץ:Hemrrhoids 04.jpg|100px]]
|-
|3|| [[קובץ:Piles Grade 3.svg|100px]]||[[קובץ:Hemrrhoids 05.jpg|100px]]
|-
|4|| [[קובץ:Piles Grade 4.svg|100px]]||[[קובץ:Piles 4th deg 01.jpg|100px]]
|}
# טחורים פנימיים לא מורגשים
# יוצאים בזמן היציאה ונכנסים לבד
# יוצאים ולא נכנסים לבד, דוחפים פנימה
# יוצאים ולא ניתן להכניס אותם
* כל שלב יכול לדמם, הכאבים במיוחד בשלב האחרון.
טחורים פנימיים נוצרים מעל [[הקו האנו-רקטאלי]]. לעיתים טחור פנימי יגדל עד לדרגה בה יעבור תמת וירד מתחת ל[[ספינקטר אנאלי|ספינקסטר האנאלי]].
== טיפול ומניעה ==
לטחורים קיימים טיפולים להקלה וטיפולי מניעה מסוגים למיניהם. בחלק מהטיפולים קיים הבדל באופן הטיפול בטחורים פנימיים וחיצוניים:
===הקלה זמנית===
אצל רוב הסובלים מטחורים, המחלה אינה קריטית וניתנת להקלה באותם אמצעים המומלצים גם כגורמי מניעה:
* אמבט ישיבה להרפיית האזור הכואב
* שימוש ב[[בידה]] במקום בנייר טואלט
* שימוש ידני באמצעות ראש מקלחת נמתח
* תחבושת קרה
* שימוש ב[[משככי כאבים מקומיים]] ובחומרים שמכווצים כלי דם
===מניעה===
* שמירה על היגיינה באזור פי הטבעת באמצעות שטיפתו מספר פעמים ביום
* מניעת תנוחות היוצרות לחץ מקומי, שיפור היציבה ומתח השרירים (טונוס) באזור ה[[אגן]]
* הימנעות מ[[עצירות]] באמצעות שתיית נוזלים מרובה, תזונה עשירה בסיבים תזונתיים, כמו [[סובין]] ו[[פסיליום]], כמו בליעת חומרים המרככים את הצואה, החלפת מאכלים עתירים בסוכר בכאלו שאינם (לדוגמה במקום [[לחם לבן]] צריכת לחם מלא), פעילות גופנית מספקת, וכן הימנעות מצריכת מאכלים חריפים או [[משקה חריף|משקאות אלכוהוליים]], מקלות על היציאות ובכך מפחיתות את הכאבים.
* הימנעות מישיבה מרובה על האסלה והרמת משאות כבדים.
* ירידה במשקל לאנשים בעלי עודף משקל.
=== טיפול רפואי קונבנציונלי ===
* שימוש ב[[סטרואידים]] (לתקופה מוגבלת, עקב תופעות הלוואי).
* [[ריפוי בחשמל]] (Electrotherapy) - ספיגת כלי הדם הנפוחים באמצעות [[זרם חשמלי]]. טיפול זה נחשב ליעיל ואינו כואב.
* הרחבת שריר פי הטבעת (Dilation) - טיפול הנחשב יעיל במקרים רבים אולם אינו פופולרי עוד עקב תופעות לוואי לא רצויות.
* ניוון כלי הדם הטחוריים באמצעות קשירתם בגומיה. לאחר מספר שבועות כלי הדם המנוונים מופרשים עם הצואה באופן טבעי. טיפול זה אינו כרוך בניתוח והוא נפוץ יחסית. (טחורים פנימיים)
* ניוון כלי הדם הטחוריים באמצעות הטרשה (Sclerotherapy) - הזרקת חומר הגורם לחסימת וניוון כלי הדם, בשימוש גם לטיפול ב[[דליות]].
* צריבת כלי הדם הפגועים באמצעות [[לייזר]] או קרינה [[תת-אדום|תת-אדומה]] או בהקפאה שהוכחו כיעילים במקרה שהשיטות הקודמות נכשלו.
* כריתת טחורים באמצעות מכלב. סגירת אספקת הדם לעורקי הטחורים, וקיבוע בסיס הטחורים בעזרת סיכות, שנעשה בהרדמה מקומית/אזורית או כללית. זמן החלמה ממוצע הוא כשבוע.
* קשירת טחורים מודרכת דופלר. זיהוי של עורקים המספקים דם לטחורים באמצעות דופלר וקשירתם בהרדמה מקומית.
* ניתוח כירורגי להסרת הטחורים (Hemorrhoidectomy). ניתוח זה כרוך בהחלמה ממושכת ובכאב רב שנמשכים בדרך כלל לפחות כחודש.
=== טיפול טבעי ===
בקרב המצדדים בטיפול טבעי נפוצים תכשירים טבעיים שונים המחזקים את כלי הדם (כגון Horse Chestnut ו-Butcher's Broom), תכשירים המונעים גירוי ונפיחות (כגון מיץ המופק מצמח ה[[אלוורה]]), ותכשירים המכווצים את כלי הדם.
בדומה, טיפול ב[[רפואה סינית]] נחשב יעיל ומפחית את הגירוי.
יש הממליצים על ישיבה שפופה (כלומר, בהתכופפות קמעה), בעת עשיית הצרכים.{{מקור}}
במקרה של טחורים חיצוניים (טחורים טרומבונים) ניתן להשתמש בתמיסת מגנזיום ובכך להעלים במהירות וביעילות את הבצקות סביב פי הטבעת .
מחקרים אחרונים ממליצים להימנע משימוש בתרופות משלשלות כנגד עצירות מכיוון שמנגנון הפעולה של רוב התרופות הטבעיות, כמו תה צמחים, סנה, אלוורה וכדומה, עובד על גירוי כימי של רירית המעי אשר גורם לרירית המעי להפריש נוזלים, היוצרים מין שלשול. מחקרים הראו כי החומרים הללו גורמים למעי להפוך לעצל ולתפקד פחות טוב.
הטיפול המומלץ הוא לאכול יותר סיבים, [[תאית]], תאית מלאכותית של [[סובין]], או סיבים סופגים. כל אלו יוצרים ניפוח של תוכן המעי וגורמים לו להתכווץ בצורה יותר אפקטיבית ומקלים על היציאה.
שימוש בטיפות MMS מסייע{{הבהרה}}{{מקור}}
==ראו גם==
* [[פיסורה אנאלית]]
==לקריאה נוספת==
*{{מרק|עמ' 500-501}}
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{ויקירפואה|גישה אגרסיבית לטיפול בטחורים שמוטים}}
* {{ויקירפואה|טחורים - מבוא}}
* {{ויקירפואה|טחורים חיצוניים}}
* {{ynet|רינה זיסמנוביץ|טחורים: למה הם נגרמים ואיך ניתן לחסלם|4420349|9 בספטמבר 2013}}
{{הבהרה רפואית}}
[[קטגוריה:מחלות ורידים ולימפה]]
| 