חיים (גופן) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תבנית כתב עברי
מ קוים-קווים (דרך WP:JWB)
שורה 4:
הגופן עוצב בהשפעת סוגי הכתב החדשים של אותה התקופה, שאופיינו באותיות פשוטות וחסרות [[תג (גופן)|תגים]] (סן-סריף), ותאמו את אסכולת ה[[באוהאוס]].
 
חשיבותו של הגופן היא בכך שהיה הגופן העברי הראשון שהציג את האות העברית בקוויה הבסיסיים בלבד, ללא עיטורים נוספים, תוך שימוש בקויםבקווים ישרים ובצורות הגאומטריות הפשוטות ביותר האפשריות. עיצוב זה נתפס כחדשני כיוון שהיווה ניגוד לסגנונות עיצוב האות שהתבססו על הכתב המסורתי והתנ"כי, כדוגמת [[כתב סת"ם]]. חידוש נוסף בעיצוב הגופן הוא בכך שעובי הקויםהקווים האופקיים והקויםוהקווים האנכיים ברוב האותיות זהה.
 
כיום נפוצות גרסאות רבות של הגופן, חלקן רגילות או מודגשות ("חיים שמן") וחלקן מוצרות ("חיים צר"). הגרסה הפופולרית ביותר היא הגרסה שעוצבה על ידי המעצב [[שמואל גוטמן]], מכיוון שהיא מופצת ביחד עם תוכנת [[Microsoft Office]]. השימוש המרכזי כיום בגופן "חיים" הוא בכותרות ראשיות ב[[עיתון|עיתונות]] היומית ב[[ישראל]], וכן ב[[מודעת אבל|מודעות אבל]] וב[[פשקוויל|פשקווילים]]. הגופן נתפס בדרך כלל כ"חזק" ו"עוצמתי", בניגוד לגופנים העדינים יותר המשמשים בכתבות בעיתון או בספרים, כגון [[פרנק-ריהל]]. השימוש השיטתי הראשון בישראל בגופן זה היה במגזין [[העולם הזה]], אשר עשה בו שימוש לטובת כותרות צעקניות וקונטרוברסליות. מאוחר יותר עברו גם העיתונים היומיים המרכזיים בישראל ("[[חדשות (עיתון)|חדשות]]", "[[ידיעות אחרונות]]" ו"[[מעריב]]", אך לא "[[הארץ]]") להשתמש בגופן זה לטובת הכותרות הראשיות שלהם. לעיתים, בעיקר סביב אירועים אקטואליים ייחודיים, נעשה שימוש בעיתונים אלה בכותרות ראשיות בעלות מילה אחת או שתיים, כאשר עיצובו של הגופן "חיים" מעניק להן עוצמה וחשיבות.