בית מעון – הבדלי גרסאות

'''בֵּית מָעוֹן''' הייתה עיירה [[יהודים|יהודית]] קדומה הסמוכהאשר שכנה בסמוך ל[[טבריה]], אשרואשר התקיימה לאורך [[תקופת בית שני]], [[תקופת המשנה|המשנה]] ו[[תקופת התלמוד|התלמוד]], ועד [[האימפריה העות'מאנית|התקופה העות'מאנית]]. העיירה נזכרת רבות בכתבי [[חז"ל]], וכן בכתבי [[יוסף בן מתתיהו]], וכןבתור רבותה[[פרבר]] בכתביהעיקרי של [[חז"לטבריה]] ב[[התקופה הרומית|תקופה הרומית]].

בראשאתרה ההרשל מעלהעיירה [[טבריה]]הקדומה נמצאמזוהה בח'רבת נאצר א-דין, למרגלת [[תל מעון]] ("תל מעין" במקור), אשר לפי הסברה משמר את שם היישובשבטבריה הקדוםעילית{{הערה|M. Aviam & P. Richardson, "Josephus` Galilee in Archeological Perspective", 177-201.}} (בדומה לשימור שמות ערים נוספות בשם "מעון" בארץ, כגון [[מעון (אתר מקראי)|מעון]] ביהודה, [[בית בעל מעון]] ב[[מואב]] ו[[חורבת מעון]] ב[[חבל הבשור]]).

העיירה נזכרת גם על ידי [[אלעזר הקליר]] כאחת מערי [[משמרות הכהונה]] בגליל, שם ישבה '''משמרת חֻפָּה'''. מיישוב זה הגיע גם ה[[אמוראים|אמורא]] מהדור השני '''יוסי מעוניא'''{{הערה|'''אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים''', כרך שני, הוצאת יהושע צ'צ'יק תל אביב, עמ' 550.}}, אשר בדרשה אחת שנשא בבית הכנסת שבעירו פגע בכבוד הנשיאות, עד ש[[ריש לקיש]] נדרש לפייס בעניין את [[יהודה נשיאה]]{{הערה|{{ירושלמי|סנהדרין|ב|ו}}, וכן [[בראשית רבה]], פ ,א.}}. בית הכנסת של בית מעון נזכרנזכרת ב[[התלמוד הירושלמי|תלמוד הירושלמי]] גם בשללעניין תושביה שנהגו לשבת על ספסלים ב[[טבריה]] ולקבץ ספסליונדבות{{הערה|{{ירושלמי|תענית|ג|ב}}.}}.

בראשית המאה ה-14 העיד [[אשתורי הפרחי]] בספרו [[כפתור ופרח]] כי בית מעון נמצאת במרחק של [[תחום שבת]] אחד מ[[טבריה]] (כקילומטר אחד). לפי מידע זה, ועל פי התייחסותו של [[יוסף בן מתתיהו]], הסברהמקובל היאלזהות שהיישובאת שכןמיקומה באזורשל העיירה הקדומה בסמוך קברולקברו של [[רבי עקיבא]], במדרוןבאתר ה[[ארכאולוגיה|ארכאולוגי]] ח'רבת נאצר א-דין שמצפון מערב ל[[טבריה]] העתיקה, וכיכאשר השם הקדום נדד ברבות השנים לראש ההר הסמוך בצורה '''תל מעין'''{{הערה|M. Aviam & P. Richardson, "Josephus` Galilee in Archeological Perspective", 177-201.}}. בבית מעון עברה הדרך הרומית שעלתה מטבריה ל[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]] דרך [[בקעת יבנאל]].