בית מעון – הבדלי גרסאות

העיירה נזכרת גם על ידי [[אלעזר הקליר]] כאחת מערי [[משמרות הכהונה]] בגליל, שם ישבה '''משמרת חֻפָּה'''. מיישוב זה הגיע גם ה[[אמוראים|אמורא]] מהדור השני '''יוסי מעוניא'''{{הערה|'''אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים''', כרך שני, הוצאת יהושע צ'צ'יק תל אביב, עמ' 550.}}, אשר בדרשה אחת שנשא בבית הכנסת שבעירו פגע בכבוד הנשיאות, עד ש[[ריש לקיש]] נדרש לפייס בעניין את [[יהודה נשיאה]]{{הערה|{{ירושלמי|סנהדרין|ב|ו}}, וכן [[בראשית רבה]], פ ,א.}}.

בית מעון נזכרת ב[[התלמוד הירושלמי|תלמוד הירושלמי]] גם לעניין תושביה שנהגו לשבת על ספסלים ב[[טבריה]] ולקבץ נדבות{{הערה|{{ירושלמי|תענית|ג|ב}}.}}.

בראשית המאה ה-14 העיד [[אשתורי הפרחי]] בספרו [[כפתור ופרח]] כי בית מעון נמצאת במרחק של [[תחום שבת]] אחד מ[[טבריה]] (כקילומטר אחד). לפי מידע זה, ועל פי התייחסותו של [[יוסף בן מתתיהו]], מקובל לזהות את מיקומה של העיירה הקדומה בסמוך לקברו של [[רבי עקיבא]], באתר ה[[ארכאולוגיה|ארכאולוגי]] ח'רבת נאצר א-דין שמצפון מערב ל[[טבריה]] העתיקה, כאשר השם הקדום נדד ברבות השנים לראש ההר הסמוך בצורה '''תל מעין'''{{הערה|M. Aviam & P. Richardson, "Josephus` Galilee in Archeological Perspective", 177-201.}}.

בבית מעון עברה הדרך הרומית שעלתה מטבריה ל[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]] דרך [[בקעת יבנאל]].