קבלאן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת מקור, ניסוח
שורה 13:
'''קבלאן''' (ערבית: '''قبلان''') היא עיירה [[פלסטינים|פלסטינית]] במזרח [[השומרון]], המשתייכת ל[[נפת שכם]] של [[הרשות הפלסטינית]]. לפי נתוני [[הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה]], בשנת 2016 מנתה האוכלוסייה הפלסטינית בעיירה 8,652 תושבים{{הערה|שם=אוכלוסייה|}}. מסביבה הכפרים [[עקרבה]] ו[[ג'וריש]] ממזרח, [[תלפית]] ו[[א-סאוויה]] מדרום, סאוויה ו[[יתמא]] ממערב, וביתא ו[[עוסארין]] מצפון.
==היסטוריה==
===בתקופת המנדט הבריטי===
ב[[מפקד 1922]] שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, הייתה בקבלאן אוכלוסייה של 771 מוסלמים{{הערה|Barron, 1923, Table IX, Sub-district of Nablus, p. [https://archive.org/stream/PalestineCensus1922/Palestine%20Census%20%281922%29#page/n28/mode/1up 26]|שמאל=כן}}. המספר גדל ב[[מפקד 1931]] ל-906 נפש, אשר התגוררו ב-207 בתים{{הערה|Mills. 1932, p. [https://archive.org/details/CensusOfPalestine1931.PopulationOfVillagesTownsAndAdministrativeAreas 63]|שמאל=כן}}.
 
בשנת 1945 האוכלוסייה בכפר הייתה 1,310 מוסלמים, ושטח הקרקע הכולל היה 8,290 דונם, שמתוכם הוקצו 3,948 למטעים וחקלאות שלחין, 2,383 לגידולי דגנים, ואילו 72 דונם סווגו כשטח בנוי.
 
לפי [[תוכנית החלוקה]], שהתקבלה ברוב קולות ב[[העצרת הכללית של האו"ם|עצרת הכללית של האו"ם]] ב-[[29 בנובמבר]] [[1947]], היישוב נכלל בשטח המדינה הערבית, ולאחר [[הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות]] ב-1949, עבר משליטה בריטית ל[[ירדן|ירדנית]].
 
בשנת 1961, האוכלוסייה של קבלאן הייתה 1,151 נפש.
===לאחר 1967===
מאז [[מלחמת ששת הימים]] ב-1967, נמצאת קבלאן תחת שליטה ישראלית.
 
לפי ארגוןבעקבות [[ARIJהסכמי אוסלו]]{{כ}}, הוגדרו 67% מאדמות הכפר מוגדרות כ[[שטח B]], ואילו 33% הנותרים מוגדרות כ[[שטח C]].
 
בינואר 2013, מצלמות אבטחה בתחנת דלק בכפר קבלאן תיעדו שתי דמויות שניקבו צמיגים וריססו כתובת במסגרת "[[פעולת תג מחיר]]"{{הערה|{{ynet|אליאור לוי|תג מחיר בחי: חתכו צמיגי מכוניות בכפר פלסטיני|4328356|3 בינואר 2013}}}}.
 
בנובמבר 2019, במסגרת "[[פעולת תג מחיר]]", רעולי פנים השחיתו 20 מכוניות וריססו כתובות בעיירה{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|כתובות נאצה בעברית רוססו וכלי רכב הושחת בעיירה קבלאן שליד שכם|1.8093438|7 בנובמבר 2019}}}}, כשבועיים אחר כך אירע מקרה נוסף של פעולת תג מחיר{{הערה|{{הארץ|הגר שיזף|אלמונים הציתו מכוניות וריססו כתובות גרפיטי בארבעה כפרים פלסטיניים בגדה|1.8163273|22 בנובמבר 2019}}}}.
 
בנובמבר 2019, במסגרת "[[פעולת תג מחיר]]", רעולי פנים השחיתו 20 מכוניות וריססו כתובות בעיירה{{הערה|{{הארץ|הגר שיזף|אלמונים הציתו מכוניות וריססו כתובות גרפיטי בארבעה כפרים פלסטיניים בגדה|1.8163273|22 בנובמבר 2019}}}}.
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}