הבדלים בין גרסאות בדף "מיכלאנג'לו צ'רקווצי"

כתיב צ'רקווצי
מ (Amire80 העביר את הדף מיכלאנג'לו צ'רקוצי לשם מיכלאנג'לו צ'רקווצי: זה צריך להיות קוו כי ככה מבטאים את quo)
(כתיב צ'רקווצי)
{{אישיות}}
[[קובץ:Michelangelo Cerquozzi - Battle scene.jpg|ממוזער|250px|מיכלאנג'לו צ'רקוצירקווצי, תמונת קרב, 1620/1640]]
'''מיכלאנג'לו צ'רקוצירקווצי''' ([[אנגלית]]: '''Michelangelo Cerquozzi''';{{כ}} [[12 בפברואר]] [[1602]] - [[6 באפריל]] [[1660]]) היה צייר [[בארוק]] איטלקי, שנודע בזכות סצנות הז'אנר שלו, תמונות קרב, יצירות דתיות ומיתולוגיות קטנות וסגנון [[טבע דומם]]. סצינות הז'אנר שלו הושפעו מיצירותיהם של אמני הז'אנר הפלמי וההולנדי המכונה "ה[[במבוצ'יאנטי|במבוצ'אנטי]]" שהיה פעיל ב[[רומא]] ויצר ציורים קטנים והדפסים מחיי היומיום של המעמדות הנמוכים ברומא ובאזור הכפרי שלה. הוא היה אחד מציירי הקרב החשובים שפעלו ב[[איטליה]] במחצית הראשונה של המאה ה -17, מיכאלאנג'לו צ'רקוצירקווצי זכה לכינוי 'מיכאלאנג'לו דל באטאגלי' ('מיכאלאנג'לו של הקרבות').<ref name=":0">David A. Levine. " Cerquozzi, Michelangelo." Grove Art Online. Oxford Art Online. Oxford University Press. Web. 6 July 2016</ref>
 
== חייו ==
מיכלאנג'לו צ'רקוצירקווצי נולד ברומא כבנם של מרצ'לו צ'רקוצירקווצי ולוצ'יה וסאלי, שניהם אזרחים רומיים. אביו היה סוחר עור מצליח והמשפחה הייתה אמידה. מיכלאנג'לו צ'רקוצירקווצי החל את הכשרתו האמנותית בגיל 12 בסטודיו של [[ג'וזפה צ'סארי]], צייר היסטוריה שבסטודיו אימן גם את [[קאראווג'ו|קרוואג'ו]] הצעיר עם הגעתו לרומא.<ref name=":1">Giuseppe Scavizzi, Michelangelo Cerquozzi, detto Michelangelo delle Battaglie at Dizionario Biografico degli Italiani - Volume 23 (1979) (in Italian)</ref>
 
ביוגרפים מתארים את צ'רקוצירקווצי כאמן שהיה בקשר הדוק עם מעגל האמנים הפלמיים וההולנדים הפעילים ברומא. ראשית הקשר נוצר בשנים 1620–1621 כשהוא התגורר או עבד ברומא לצד ג'ייקוב דה הייז (הידוע גם בשם ג'אקומו פימינגו), צייר קרבות מ[[אנטוורפן]] שהגיע לרומא בשנת [[1601]].<ref name=":0" /><ref name=":2">Laura Bartoni, Le vie degli artisti : residenze e botteghe nella Roma barocca dai registri di Sant'Andrea delle Fratte, 1650-1699, Edizioni Nuova cultura, Rome, 2012, page 412-413 (in Italian)</ref> ייתכן שהוא למד עם ג'ייקוב דה הייז לפני תאריך זה. בשנת [[1624]] הוא התגורר עם הציירים ההולנדים פאולוס בור במקור מ[[אמרספורט]] ויאן הרמנס במקור מ[[ריימס]], ובשנים 1625–1630 עם [[וילם מיכילס]] הפלמי. בשנת [[1631]] היה לו כבר סטודיו עם תלמידיו מתאו בוניצ'לי ומישלס.<ref name=":2" />
 
יצירתו מהתקופה המוקדמת אינה ידועה מספיק. הוא צייר כמה ציורי קרב והפיק גם ציורי טבע דומם אשר חיקו את יצירתו של [[פייטרו פאולו בונזי]], מומחה לסגנון טבע דומם .
[[קובץ:Michelangelo Cerquozzi - The Rehearsal, or A Scene from the Commedia dell'Arte.jpg|ממוזער|250px פיקסלים|מיכלאנג'לו צ'רקוצירקווצי, החזרה על ההצגה, 1630-40]]
צ'רקוצירקווצי הצטרף לאקדמיה דה סנט לוקה בשנת [[1634]] והשתתף בישיבותיה עד שנת [[1652]].<ref>Michelangelo Cerquozzi at Hadrianus</ref>
 
צ'רקוצירקווצי זכה להכרה בהדרגה החל משנת [[1630]] ויצירותיו נמכרו היטב לכל סוגי הפטרונים. החסות המוקדמת של רוכשים כמו הסוחר [[דומיניקו ויולה]] מילאה תפקיד חשוב בהתפתחות הקריירה שלו. הוא היה גם מסוגל להסתמך על עמלות מהלקוחות הבולטים כולל אנשי מקצוע כגון עורך הדין רפאלו, המרקיז והרופא וינצ'נזו נרי ולקוחות אריסטוקרטיה מהמעגל של [[משפחת ברבריני]] הקרדינל רפצ'אולי, הרוזן קמילו קארנדיני, מונסיניור ראג'י ואחרים. רבים מהפטרונים שלו היו ממעגלים שתמכו בעניין ה[[ספרד]]י ב[[איטליה]].<ref name=":3">Haskell, Francis (1993). Patrons and Painters: Art and Society in Baroque Italy. 1980. Yale University Press. pp. 135–141.</ref>
 
צ'רקוצירקווצי מעולם לא התחתן ונותר חסר ילדים. כאשר נפטר ב־29 במרץ 1660 בביתו ברומא שנמצא בסמוך ל[[המדרגות הספרדיות|מדרגות הספרדיות]], הוא היה אמן עשיר מאוד בכסף ורכוש.<ref>Loredana Lorizzo, Un nuovo inventario dei beni di Michelangelo Cerquozzi stimato da Mario de' fiori, in RIVISTA D'ARTE, Vol. I, serie quinta, 2011, pp. 283-311 (in Italian)</ref>
 
== יצירה ==
מיכאלאנג'לו צ'רקוצירקווצי ידוע בעיקר בזכות ציור בדים קטנים המתארים סצינות ז'אנר וסצנות הקרב התוססות בציורי הבארוק שלו. צ'רקוצירקווצי הוכר כצייר טבע דומם בולט, ואילו הקריירה הרבת-פנים שלו כללה גם יצירות דתיות ומיתולוגיות. <ref>Michelangelo Cerquozzi, called Michelangelo delle Battaglie (Rome 1602 - 1660), The Rehearsal, or A Scene from the Commedia dell'Arte at Galerie Canesso</ref> אומרים שהוא צייר כמה תמונות מזבח בכנסיות לא מזוהות. <ref>Alessandro Zuccari, Michelangelo Cerquozzi, nicknamed Michelangelo delle battaglie at Banca d'Italia</ref>
[[קובץ:Michelangelo Cerquozzi - Party in a garden with Roman artists.jpg|ממוזער|250px|מיכלאנג'לו, צ'רקוצירקווצי, מסיבת גן עם שחקינים, 1620/1640]]
עבודותיו הדתיות של צ'רקוצירקווצי הן בדרך כלל תמונות בגודל בינוני, כמו ציורי הז'אנר שלו, דמויות קטנות ובלתי מוגדרות בתפאורות נוף נטורליסטיות. הוא גם צייר כמה ציורים אלגוריים, כולל של עונות השנה, כגון הקיץ והאביב .<ref name=":0" />
 
== ציורי קרב ==
מיכאלאנג'לו צ'רקוצירקווצי קיבל את הכינוי 'מיכאלאנג'לו דל באטאגלי' על ציורי הקרב שלו. בציורי הקרב הוא התאים את סגנון הבמבוצ'יאנטי לז'אנר. צ'רקוצירקווצי השתמש בשפה מיידית, כמעט אכזרית, ודחף את ציור הקרב לעבר ייצוג העובדות כפי שהן. חלק מקטעי הקרב שלו הושפעו מסצינות של [[סלבדור רוזה]], כמו "הקרב" בגלריה נציונלה של רומא.
 
הוא תרם תרומות משמעותיות לז'אנר ציור הקרבות, בבדים הקטנים שלו. אלה מציגים נקודת מבט מקרוב של קרב שנשלט על ידי מאבק אלים בין פרשים. מאבק של סוסים וגברים חסרי מעצורים בתנועות מסתחררות. עבודות אלה השפיעו על עבודתו של [[ז'אק קורטואיס]] בז'אנר הקרב. <ref>Marco Chiarini, ''The Thirty Years' War and its Influence on Battle Painting in Italy in the Seventeenth and Eighteenth Centuries'' at the Westfälisches Landesmuseum für Kunst und Kulturgeschichte</ref>
 
== סצינות ז'אנר ==
בציורי הז'אנר שלו צ'רקוצירקווצי מציג את נאמנותו לסגנון ה[[במבוצ'יאנטי|במבוצ'אנטי]] - חבורת הציירים ההולנדים והפלמים סביב [[פיטר פאן לר]] ו[[יאן מיאל]] שפיתחו סגנון חדש ברומא. העבירו לשם מסורת ציור שנטועה בצפון אירופה של ציור הז'אנר. תרומתו החשובה של הבמבוצ'אנטי הייתה ההיכרות של הציור הרומאי עם נושאים חדשים הנגזרים מציורי ז'אנר [[פלנדריה|פלמיים]] והולנדים הכוללים "כייסים, חבורות שיכורים וגרגרנים, מעשנים רעועים ונושאים 'קודרים' אחרים."<ref name=":4">David A. Levine (December 1988). ''The Roman Limekilns of the Bamboccianti''. The Art Bulletin (College Art Association) 70 (4): 569–589</ref>
[[קובץ:Cerquozzi-niños cogiendo fruta.jpg|ממוזער|מיכלאנג'לו צ'רקוצירקווצי, נערים קוטפים ענבים,1640-5]]
בתקופה המוקדמת שלו הראה צ'רקוצירקווצי את שליטתו בסגנון של [[פיטר פאן לר]] במידת הקומפקטית שלו, דמויות האנטי-גיבור, ואפקטים יפים של אור-צל דרמטיים. בעבודות אלה צ'רקוצירקווצי תיעד את חייו הפשוטים של העם הרומי, בין חורבותיו, במסבאותיו ובמריבותיו. לעיתים קרובות הוא צייר את המקומות ברומא ובאזור [[קמפניה]] .<ref name=":1" /> צ'רקוצירקווצי לא היה חסיד נלהב של סגנונות פלמיים והולנדים אלה ונבדל מהם בדגש ששם על אלמנטים עלילתיים ואנקדוטיים. הוא הציג גם דמויות בעלות מעמד חברתי גבוה יותר, נטייה שנמצאה גם בעבודתו של יאן מיאל בשנות ה -40 וה -1650.<ref name=":0" /> <ref>Ludovica Trezzani. "Miel, Jan." Grove Art Online. Oxford Art Online. Oxford University Press. Web. 6 July 2016</ref> הציורים ״המסיבה״ ו״גן עם אמנים״ של צ'רקוצירקווצי מציגים מאפיינים של החבורה ההולנדית בטבעיותם ובפורמט הקטן שלהן. עם זאת, במקום תיאור אורח חיים פשוט, הוא מתאר קבוצות של גברים ונשים לבושים אלגנטי. אלה כוללים את האמן עצמו, הרופא שלו וינצ'נזו נרי וחברים אחרים העוסקים בשיחה ובמשחקים.<ref name=":0" />
 
ההשקפה ההיסטורית המסורתית בתולדות האמנות הייתה כי סגנון הבמבוצ'אנטי הציע מבט ריאליסטי - "דיוקן אמיתי של רומא והחיים העממיים שלה, ללא שינוי" כפי שראה זאת האמן. עם זאת, בני דורם לא ראו בדרך כלל את הבמבוצ'אנטי כריאליסטים. השקפה אלטרנטיבית לאמנות הבמבוצ'אנטי היא שעבודותיהם מהוות [[אלגוריה|אלגוריות]] מורכבות המספקות פרשנות לאמנות קלאסית במטרה להביא את המתבונן להגות רעיונות נשגבים. לפיכך הם עומדים במסורת ארוכה של [[פרדוקס]], בה נושאים עממיים או וולגריים היו הכלי להעברת משמעויות פילוסופיות חשובות.<ref name=":4" />
 
בעוד סגנון הציור שלו נתקל בבוז גלוי על ידי ציירים איטלקים, הם בכל זאת התקבלו לאקדמיה דה סנט לוקה ברומא. זאת הייתה העמותה היוקרתית של אמנים מובילים ברומא. שצ'רקוצירקווצי ופאן לר התקבלו שניהם אליה. צ'רקוצירקווצי אפילו נכנס לאקדמיה בשנת [[1634]] כשהיה רק ​​בן 30. אי-אהבתם של אמנים אחרים לבמבוצ'אנטי הוסברה בכך שהם ייצרו ציורים שהיו לעיתים קרובות "זולים יותר" בעיניהם, ובכך היוו תחרות חזקה עבור ציירים "רציניים", במיוחד בסוף שנות ה-50–1640 כאשר המצב הכלכלי היה בשפל. בניגוד למה שהאמנים האחרים האמינו, הבמוצ'אנטי המצליחים ביותר כמו צ'רקוצירקווצי הצליחו למעשה לקבל מחירים גבוהים עבור עבודותיהם.<ref name=":3" />
 
== ציורי טבע דומם ==
צ'רקוצירקווצי צייר ציורי טבע דומם לאורך הקריירה שלו. ציורי טבע דומם המוקדמים שלו חיקו את יצירתו של [[פייטרו פאולו בונצי]], מומחה לסוגה זו. הוא צייר פירות מגוונים, בסגנון [[ריאליזם (אמנות)|ריאליזם]] שהראה את השפעתו של [[קאראווג'ו|קרוואג'ו]]. הוא התחיל לחבר ציור גדול של דומם הכולל דמויות בגודל טבעי.<ref name=":1" />
[[קובץ:Michelangelo Cerquozzi - Still life with pumpkin, grapes and pears.jpg|ממוזער|מיכלאנג'לו צ'רקוצירקווצי, טבע דומם, 1620/1660]]
דוגמאות לציורי טבע דומם הם הנערים קוטפים פרי (1640–1645) וקטיף ה[[רימון מצוי|רימונים]] (אחרי 1640), המתארים שניהם צעיר ואישה צעירה בבוסתן, והאיש מציע לאישה היושבת חתיכת פרי. הדמויות מראות בבירור את השפעתה של הגישה הטבעית של קראווג'ו. הביטוי המעוות במקצת של דמות הצעיר, פלג גופו העירום והחולצה הלבנה הפתוחה, מזכירים יצירות מוקדמות מסוימות של קרוואג'ו. העיבוד המעולה של עלי הגפן והענבים "הסל הפירות" של קארוואג'יו. עם זאת, שפע הדלעות, הרימון הפתוח ונוכחות נוף שבקושי נראית ברקע מצביעים על שלב מתקדם יותר בהתפתחות הז'אנר ומראים השפעות בארוקיות מלאות. <ref>Michelangelo Cerquozzi, Niños cogiendo fruta, at the Prado Museum (in Spanish)</ref><ref name=":1" />
 
 
== שיתופי פעולה ==
צ'רקוצירקווצי שיתף פעולה לעיתים תכופות עם ציירי נוף ואדריכלות שונים. אלה כללו שיתופי פעולה עם הציירים האדריכליים [[ויויאנו קודצי]] (החל משנות ה-1630) וצייר הנוף אנג'לוצ'יו .
צ'רקוצירקווצי וקודצי הפכו למשתפי פעולה תכופים. מכיוון שהקומפוזיציות של קודאצי תיארו בדרך כלל חורבות ומונומנטים עתיקים, שיתוף הפעולה גרם כנראה לצ'רקוצירקווצי להתרחק מייצוג אנקדוטות של החיים הכפריים לנושאים מפוארים ואקזוטיים יותר. בשנת [[1657]] שיתפו שני האמנים פעולה עבור הקרדינל פלביו צ'יג'י, אחד מפטרוני האמנות החשובים בתקופתו. חלק מהבדים שיצרו לקרדינל צ'יג'י טיפלו בתוכן המקורי. למשל, קומפוזיציה שכונתה "אמבטיית נשים" מייצגת ציורי פנים של מבנה רנסאנסי נאה, בו מוצגות נשים רבות עירומות בבריכות שקועות, אולי נושא מפתיע עבור הקרדינל.<ref name=":3" />
 
צ'רקוצירקווצי שיתף פעולה עם ויויאנו קודאצי בשנת [[1648]] בציור המתאר את מרד מסניאלו . <ref>''The Revolt of Masaniello'' Archived 2006-10-17 at the Wayback Machine at the Borghese Gallery (in Italian)</ref> עבודה זו עוסקת במרד האנטי ספרדי שהתרחש ב־[[7 ביולי]] [[1647]] בפיאצה דל מרסאטו ב[[נאפולי]] בתמיכת [[צרפת]]. צ'רקוצירקווצי עיצב בתפיסתו את האירוע בפרספקטיבה נופית ומאתגרת. הוא השתמש בצורה מבריקה בסגנון הבמבוציאטני הטבעי כדי לייצר תיאור קומי-הרואי של המרד.<ref name=":0" /> הוא תיאר פרסקו היסטורי מלא חיים בזעיר אנפין של כיכר העיר, תושבים זועמים, וחיות מוקפים כולם על ידי הנוף הרחב של העיר הנפתחת אל ה[[וזוב|ווזוב]] .<ref name=":1" /> האירועים השונים שהתרחשו במהלך המרד מתוארים בפנורמה יחידה זו. מנהיג המרד מופיע על סוס בחלק הקדמי של הציור.<ref name=":5">Wendy Wassyng Roworth, The Evolution of History Painting: Masaniello's Revolt and Other Disasters in Seventeenth-Century Naples, The Art Bulletin, Vol. 75, No. 2 (Jun., 1993), pp. 219-234</ref>
 
צ'רקוצירקווצי התייחס למרד האנטי ספרדי שהיה אירוע חשוב מאוד במאזן הכוחות של אירופה, באופן די אובייקטיבי אף על פי שבדרך כלל התייחס אליו כפרו ספרדי. היצירה הוזמנה למעשה על ידי [[ברנרדינו ספאדה]], [[חשמן|קרדינל]] פרו-צרפתי. [5] צ'רקוצירקווצי, שצייר ז'אנר וסצנות קרב, היה בחירה הגיונית עבור הקרדינל.
 
המרד ההיסטורי נחשב עדיין ל'חדשות" בזמן שהקרדינל הזמין את הציור. מסניאלו מיוצג לא כל כך כגיבור, ואפילו לא כגיבור קומיקס, אלא כסוג של ילד פלא, שהשיג השגים מדהימים. מסניאלו, הדייג שהפך למלך, היה באופן דומה סטייה במהלך הרגיל של האירועים האנושיים, ולכן היה ראוי לייצוג כזה.<ref name=":5" />
[[קטגוריה:ילידי 1602]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1660]]
{{מיון רגיל:צ'רקוצירקווצי, מיכלאנג'לו}}
{{בקרת זהויות}}