הבדלים בין גרסאות בדף "מיכלאנג'לו צ'רקווצי"

תיקוני כתיב
(כתיב צ'רקווצי)
(תיקוני כתיב)
{{אישיות}}
[[קובץ:Michelangelo Cerquozzi - Battle scene.jpg|ממוזער|250px|מיכלאנג'לו צ'רקווצי, תמונת קרב, 1620/1640]]
'''מיכלאנג'לו צ'רקווצי''' ([[אנגלית]]: '''Michelangelo Cerquozzi''';{{כ}} [[12 בפברואר]] [[1602]] - [[6 באפריל]] [[1660]]) היה צייר [[בארוק]] איטלקי, שנודע בזכות סצנות הז'אנר שלו, תמונות קרב, יצירות דתיות ומיתולוגיות קטנות וסגנון [[טבע דומם]]. סצינותסצנות הז'אנר שלו הושפעו מיצירותיהם של אמני הז'אנר הפלמי וההולנדי המכונה "ה[[במבוצ'יאנטי|במבוצ'אנטי]]" שהיה פעיל ב[[רומא]] ויצר ציורים קטנים והדפסים מחיי היומיום של המעמדות הנמוכים ברומא ובאזור הכפרי שלה. הוא היה אחד מציירי הקרב החשובים שפעלו ב[[איטליה]] במחצית הראשונה של המאה ה -17, מיכאלאנגמיכלאנג'לו צ'רקווצי זכה לכינוי 'מיכאלאנג"מיכלאנג'לו דל באטאגלי'באטאלי" ('"מיכאלאנג'לו של הקרבות'").<ref name=":0">David A. Levine. " Cerquozzi, Michelangelo." Grove Art Online. Oxford Art Online. Oxford University Press. Web. 6 July 2016</ref>
 
== חייו ==
מיכלאנג'לו צ'רקווצי נולד ברומא כבנם של מרצ'לו צ'רקווצי ולוצ'יה וסאלי, שניהם אזרחים רומיים. אביו היה סוחר עור מצליח והמשפחה הייתה אמידה. מיכלאנג'לו צ'רקווצי החל את הכשרתו האמנותית בגיל 12 בסטודיו של [[ג'וזפה צ'סאריזארי]], צייר היסטוריה שבסטודיו אימן גם את [[קאראווג'ו|קרוואג'ו]] הצעיר עם הגעתו לרומא.<ref name=":1">Giuseppe Scavizzi, Michelangelo Cerquozzi, detto Michelangelo delle Battaglie at Dizionario Biografico degli Italiani - Volume 23 (1979) (in Italian)</ref>
 
ביוגרפים מתארים את צ'רקווצי כאמן שהיה בקשר הדוק עם מעגל האמנים הפלמיים וההולנדים הפעילים ברומא. ראשית הקשר נוצר בשנים 1620–1621 כשהוא התגורר או עבד ברומא לצד ג'ייקוב דה הייז (הידוע גם בשם ג'אקומו פימינגו), צייר קרבות מ[[אנטוורפן]] שהגיע לרומא בשנת [[1601]].<ref name=":0" /><ref name=":2">Laura Bartoni, Le vie degli artisti : residenze e botteghe nella Roma barocca dai registri di Sant'Andrea delle Fratte, 1650-1699, Edizioni Nuova cultura, Rome, 2012, page 412-413 (in Italian)</ref> ייתכן שהוא למד עם ג'ייקוביקוב דה הייזהאסה (Jacob de Hase) לפני תאריך זה. בשנת [[1624]] הוא התגורר עם הציירים ההולנדים פאולוס בור, במקור מ[[אמרספורט]], ויאן הרמנס במקור מ[[ריימס]], ובשנים 1625–1630 עם [[וילם מיכילס]] הפלמי. בשנת [[1631]] היה לו כבר סטודיו עם תלמידיו מתאו בוניצ'לי ומישלסומיכילס.<ref name=":2" />
 
יצירתו מהתקופה המוקדמת אינה ידועה מספיק. הוא צייר כמה ציורי קרב והפיק גם ציורי טבע דומם אשר חיקו את יצירתו של [[פייטרו פאולו בונזי]], מומחה לסגנון טבע דומם. צ'רקווצי הצטרף לאקדמיה דה סנט לוקה בשנת [[1634]] והשתתף בישיבותיה עד שנת [[1652]].<ref>Michelangelo Cerquozzi at Hadrianus</ref>
[[קובץ:Michelangelo Cerquozzi - The Rehearsal, or A Scene from the Commedia dell'Arte.jpg|ממוזער|250px פיקסלים|מיכלאנג'לו צ'רקווצי, החזרה על ההצגה, 1630-40]]
צ'רקווצי הצטרף לאקדמיה דה סנט לוקה בשנת [[1634]] והשתתף בישיבותיה עד שנת [[1652]].<ref>Michelangelo Cerquozzi at Hadrianus</ref>
 
[[קובץ:Michelangelo Cerquozzi - The Rehearsal, or A Scene from the Commedia dell'Arte.jpg|ממוזער|250px פיקסלים|מיכלאנג'לו צ'רקווצי, החזרה על ההצגה, 1630-40]]
צ'רקווצי זכה להכרה בהדרגה החל משנת [[1630]] ויצירותיו נמכרו היטב לכל סוגי הפטרונים. החסות המוקדמת של רוכשים כמו הסוחר [[דומיניקו ויולה]] מילאה תפקיד חשוב בהתפתחות הקריירה שלו. הוא היה גם מסוגל להסתמך על עמלות מהלקוחות הבולטים כולל אנשי מקצוע כגון עורך הדין רפאלו, המרקיז והרופא וינצ'נזו נרי ולקוחות אריסטוקרטיה מהמעגל של [[משפחת ברבריני]] הקרדינל רפצ'אולי, הרוזן קמילו קארנדיני, מונסיניור ראג'י ואחרים. רבים מהפטרונים שלו היו ממעגלים שתמכו בעניין ה[[ספרד]]י ב[[איטליה]].<ref name=":3">Haskell, Francis (1993). Patrons and Painters: Art and Society in Baroque Italy. 1980. Yale University Press. pp. 135–141.</ref>
 
 
== יצירה ==
מיכאלאנג'לו צ'רקווצי ידוע בעיקר בזכות ציור בדים קטנים המתארים סצינותסצנות ז'אנר וסצנות הקרב התוססות בציורי הבארוק שלו. צ'רקווצי הוכר כצייר טבע דומם בולט, ואילו הקריירה הרבת-פניםרבת־הפנים שלו כללה גם יצירות דתיות ומיתולוגיות. <ref>Michelangelo Cerquozzi, called Michelangelo delle Battaglie (Rome 1602 - 1660), The Rehearsal, or A Scene from the Commedia dell'Arte at Galerie Canesso</ref> אומרים שהוא צייר כמה תמונות מזבח בכנסיות לא מזוהות. <ref>Alessandro Zuccari, Michelangelo Cerquozzi, nicknamed Michelangelo delle battaglie at Banca d'Italia</ref>
[[קובץ:Michelangelo Cerquozzi - Party in a garden with Roman artists.jpg|ממוזער|250px|מיכלאנג'לו, צ'רקווצי, מסיבת גן עם שחקיניםאומנים רומיים, 1620/1640]]
עבודותיו הדתיות של צ'רקווצי הן בדרך כלל תמונות בגודל בינוני, כמו ציורי הז'אנר שלו, דמויות קטנות ובלתי מוגדרות בתפאורות נוף נטורליסטיות. הוא גם צייר כמה ציורים אלגוריים, כולל של עונות השנה, כגון הקיץ והאביב .<ref name=":0" />
 
== ציורי קרב ==
מיכאלאנג'לו צ'רקווצי קיבל את הכינוי 'מיכאלאנג"מיכלאנג'לו דל באטאגלי'באטאלי" על ציורי הקרב שלו. בציורי הקרב הוא התאים את סגנון הבמבוצ'יאנטי לז'אנר. צ'רקווצי השתמש בשפה מיידית, כמעט אכזרית, ודחף את ציור הקרב לעבר ייצוג העובדות כפי שהן. חלק מקטעי הקרב שלו הושפעו מסצינותמסצנות של [[סלבדור רוזה]], כמו "הקרב" בגלריה נציונלה של רומא.
 
הוא תרם תרומות משמעותיות לז'אנר ציור הקרבות, בבדים הקטנים שלו. אלה מציגים נקודת מבט מקרוב של קרב שנשלט על ידי מאבק אלים בין פרשים. מאבק של סוסים וגברים חסרי מעצורים בתנועות מסתחררות. עבודות אלה השפיעו על עבודתו של [[ז'אק קורטואיס]] בז'אנר הקרב. <ref>Marco Chiarini, ''The Thirty Years' War and its Influence on Battle Painting in Italy in the Seventeenth and Eighteenth Centuries'' at the Westfälisches Landesmuseum für Kunst und Kulturgeschichte</ref>
 
== סצינותסצנות ז'אנר ==
בציורי הז'אנר שלו צ'רקווצי מציג את נאמנותו לסגנון ה[[במבוצ'יאנטי|במבוצ'אנטי]] - חבורת הציירים ההולנדים והפלמים סביב [[פיטר פאן לר]] ו[[יאן מיאל]] שפיתחו סגנון חדש ברומא. העבירו לשם מסורת ציור שנטועה בצפון אירופה של ציור הז'אנר. תרומתו החשובה של הבמבוצ'אנטי הייתה ההיכרות של הציור הרומאי עם נושאים חדשים הנגזרים מציורי ז'אנר [[פלנדריה|פלמיים]] והולנדים הכוללים "כייסים, חבורות שיכורים וגרגרנים, מעשנים רעועים ונושאים 'קודרים' אחרים."<ref name=":4">David A. Levine (December 1988). ''The Roman Limekilns of the Bamboccianti''. The Art Bulletin (College Art Association) 70 (4): 569–589</ref>
[[קובץ:Cerquozzi-niños cogiendo fruta.jpg|ממוזער|מיכלאנג'לו צ'רקווצי, נערים קוטפים ענבים,1640-5]]
בתקופה המוקדמת שלו הראה צ'רקווצי את שליטתו בסגנון של [[פיטר פאן לר]] במידת הקומפקטית שלו, דמויות האנטי-גיבורהאנטי־גיבור, ואפקטים יפים של אור-צלאור–צל דרמטיים. בעבודות אלה צ'רקווצי תיעד את חייו הפשוטים של העם הרומי, בין חורבותיו, במסבאותיו ובמריבותיו. לעיתים קרובות הוא צייר את המקומות ברומא ובאזור [[קמפניה]] .<ref name=":1" /> צ'רקווצי לא היה חסיד נלהב של סגנונות פלמיים והולנדים אלה ונבדל מהם בדגש ששם על אלמנטים עלילתיים ואנקדוטיים. הוא הציג גם דמויות בעלות מעמד חברתי גבוה יותר, נטייה שנמצאה גם בעבודתו של יאן מיאל בשנות ה -40 וה -1650.<ref name=":0" /> <ref>Ludovica Trezzani. "Miel, Jan." Grove Art Online. Oxford Art Online. Oxford University Press. Web. 6 July 2016</ref> הציורים ״המסיבה״ ו״גן עם אמנים״ של צ'רקווצי מציגים מאפיינים של החבורה ההולנדית בטבעיותם ובפורמט הקטן שלהן. עם זאת, במקום תיאור אורח חיים פשוט, הוא מתאר קבוצות של גברים ונשים לבושים אלגנטי. אלה כוללים את האמן עצמו, הרופא שלו וינצ'נזו נרי וחברים אחרים העוסקים בשיחה ובמשחקים.<ref name=":0" />
 
ההשקפה ההיסטורית המסורתית בתולדות האמנות הייתה כי סגנון הבמבוצ'אנטי הציע מבט ריאליסטי - "דיוקן אמיתי של רומא והחיים העממיים שלה, ללא שינוי" כפי שראה זאת האמן. עם זאת, בני דורם לא ראו בדרך כלל את הבמבוצ'אנטי כריאליסטים. השקפה אלטרנטיבית לאמנות הבמבוצ'אנטי היא שעבודותיהם מהוות [[אלגוריה|אלגוריות]] מורכבות המספקות פרשנות לאמנות קלאסית במטרה להביא את המתבונן להגות רעיונות נשגבים. לפיכך הם עומדים במסורת ארוכה של [[פרדוקס]], בה נושאים עממיים או וולגריים היו הכלי להעברת משמעויות פילוסופיות חשובות.<ref name=":4" />
 
בעוד סגנון הציור שלו נתקל בבוז גלוי על ידי ציירים איטלקים, הם בכל זאת התקבלו לאקדמיה דה סנט לוקה ברומא. זאת הייתה העמותה היוקרתית של אמנים מובילים ברומא. שצ'רקווצי ופאן לר התקבלו שניהם אליה. צ'רקווצי אפילו נכנס לאקדמיה בשנת [[1634]] כשהיה רק ​​בן 30. אי-אהבתםאי־אהבתם של אמנים אחרים לבמבוצ'אנטי הוסברה בכך שהם ייצרו ציורים שהיו לעיתים קרובות "זולים יותר" בעיניהם, ובכך היוו תחרות חזקה עבור ציירים "רציניים", במיוחד בסוף שנות ה-50–1640 כאשר המצב הכלכלי היה בשפל. בניגוד למה שהאמנים האחרים האמינו, הבמוצ'אנטי המצליחים ביותר כמו צ'רקווצי הצליחו למעשה לקבל מחירים גבוהים עבור עבודותיהם.<ref name=":3" />
 
== ציורי טבע דומם ==
צ'רקווצי צייר ציורי טבע דומם לאורך הקריירה שלו. ציורי טבע דומם המוקדמים שלו חיקו את יצירתו של [[פייטרו פאולו בונצי]], מומחה לסוגה זו. הוא צייר פירות מגוונים, בסגנון [[ריאליזם (אמנות)|ריאליזם]] שהראה את השפעתו של [[קאראווג'ו|קרוואג'ו]]. הוא התחיל לחבר ציור גדול של דומם הכולל דמויות בגודל טבעי.<ref name=":1" />
[[קובץ:Michelangelo Cerquozzi - Still life with pumpkin, grapes and pears.jpg|ממוזער|מיכלאנג'לו צ'רקווצי, טבע דומם, 1620/1660]]
דוגמאות לציורי טבע דומם הם הנערים קוטפים פרי (1640–1645) וקטיף ה[[רימון מצוי|רימונים]] (אחרי 1640), המתארים שניהם צעיר ואישה צעירה בבוסתן, והאיש מציע לאישה היושבת חתיכת פרי. הדמויות מראות בבירור את השפעתה של הגישה הטבעית של קראווגקאראווג'ו. הביטוי המעוות במקצת של דמות הצעיר, פלג גופו העירום והחולצה הלבנה הפתוחה, מזכירים יצירות מוקדמות מסוימות של קרוואגקראוואג., במיוחד העיבוד המעולה של עלי הגפן והענבים "הסלסל הפירות" של קארוואג'יו. עם זאת, שפע הדלעותהדלועים, הרימון הפתוח ונוכחות נוף שבקושי נראית ברקע מצביעים על שלב מתקדם יותר בהתפתחות הז'אנר ומראים השפעות בארוקיות מלאות. <ref>Michelangelo Cerquozzi, Niños cogiendo fruta, at the Prado Museum (in Spanish)</ref><ref name=":1" />
 
הנושא של קטיף הפרי והצעתו לצעירה היה שכיח כבר במאה ה -16ה־16 בארצות השפלה. ב"קטיף הרימונים" הצעיר מציע רימון לנשים צעירות. הרימון היה במשך מאות שנים סמל לפוריות ושפע, ללא ספק בגלל הזרעים הרבים שהוא מכיל. המשמעות הארוטית של הקומפוזיציה מעידה על ידי העובדה שהפירות המוצעים עומדים להתפוצץ ועל ידי המבט האוהב שהאישה מפנה כלפי הגבר. <ref>Michelangelo Cerquozzi, ''Harvest of pomegranates'' at the Museum Boijmans Van Beuningen</ref>
 
הוא זכה להצלחה ניכרת עם ציורי טבע הדומם שלו, המופיעים לעיתים קרובות במכירות של המאה ה -17 וה -18.
 
== שיתופי פעולה ==
צ'רקווצי שיתף פעולה לעיתים תכופות עם ציירי נוף ואדריכלות שונים. אלה כללו שיתופי פעולה עם הציירים האדריכליים [[ויויאנו קודצי]] (החל משנות ה-1630) וצייר הנוף אנג'לוצ'יו. צ'רקווצי וקודצי הפכו למשתפי פעולה תכופים. מכיוון שהקומפוזיציות של קודאצי תיארו בדרך כלל חורבות ומונומנטים עתיקים, שיתוף הפעולה גרם כנראה לצ'רקווצי להתרחק מייצוג אנקדוטות של החיים הכפריים לנושאים מפוארים ואקזוטיים יותר. בשנת [[1657]] שיתפו שני האמנים פעולה עבור הקרדינל פלביו צ'יג'י, אחד מפטרוני האמנות החשובים בתקופתו. חלק מהבדים שיצרו לקרדינל קיג'י טיפלו בתוכן המקורי. למשל, קומפוזיציה שכונתה "אמבטיית נשים" מייצגת ציורי פנים של מבנה רנסאנסי נאה, בו מוצגות נשים רבות עירומות בבריכות שקועות, אולי נושא מפתיע עבור הקרדינל.<ref name=":3" />
צ'רקווצי וקודצי הפכו למשתפי פעולה תכופים. מכיוון שהקומפוזיציות של קודאצי תיארו בדרך כלל חורבות ומונומנטים עתיקים, שיתוף הפעולה גרם כנראה לצ'רקווצי להתרחק מייצוג אנקדוטות של החיים הכפריים לנושאים מפוארים ואקזוטיים יותר. בשנת [[1657]] שיתפו שני האמנים פעולה עבור הקרדינל פלביו צ'יג'י, אחד מפטרוני האמנות החשובים בתקופתו. חלק מהבדים שיצרו לקרדינל צ'יג'י טיפלו בתוכן המקורי. למשל, קומפוזיציה שכונתה "אמבטיית נשים" מייצגת ציורי פנים של מבנה רנסאנסי נאה, בו מוצגות נשים רבות עירומות בבריכות שקועות, אולי נושא מפתיע עבור הקרדינל.<ref name=":3" />
 
צ'רקווצי שיתף פעולה עם ויויאנו קודאצי בשנת [[1648]] בציור המתאר את מרד מסניאלו . <ref>''The Revolt of Masaniello'' Archived 2006-10-17 at the Wayback Machine at the Borghese Gallery (in Italian)</ref> עבודה זו עוסקת במרד האנטי ספרדי שהתרחש ב־[[7 ביולי]] [[1647]] בפיאצה דל מרסאטו ב[[נאפולי]] בתמיכת [[צרפת]]. צ'רקווצי עיצב בתפיסתו את האירוע בפרספקטיבה נופית ומאתגרת. הוא השתמש בצורה מבריקה בסגנון הבמבוציאטני הטבעי כדי לייצר תיאור קומי-הרואי של המרד.<ref name=":0" /> הוא תיאר פרסקו היסטורי מלא חיים בזעיר אנפין של כיכר העיר, תושבים זועמים, וחיות מוקפים כולם על ידי הנוף הרחב של העיר הנפתחת אל ה[[וזוב|ווזוב]] .<ref name=":1" /> האירועים השונים שהתרחשו במהלך המרד מתוארים בפנורמה יחידה זו. מנהיג המרד מופיע על סוס בחלק הקדמי של הציור.<ref name=":5">Wendy Wassyng Roworth, The Evolution of History Painting: Masaniello's Revolt and Other Disasters in Seventeenth-Century Naples, The Art Bulletin, Vol. 75, No. 2 (Jun., 1993), pp. 219-234</ref>
 
צ'רקווצי התייחס למרד האנטי ספרדי שהיה אירוע חשוב מאוד במאזן הכוחות של אירופה, באופן די אובייקטיבי אף על פי שבדרך כלל התייחס אליו כפרו ספרדי. היצירה הוזמנה למעשה על ידי [[ברנרדינו ספאדה]], [[חשמן|קרדינל]] פרו-צרפתי. [5] צ'רקווצי, שצייר ז'אנר וסצנות קרב, היה בחירה הגיונית עבור הקרדינל.