|
==ארכאולוגיה==
צריכת החזיר בעת העתיקה בארץ ישראל נלמדת גם לפי ממצאים [[ארכאולוגיהממצא ארכאולוגי|ממצאים ארכאולוגיים]], בעיקר [[ארכאוזואולוגיה|עצמות בעלי החיים]] שמתגלים ב[[חפירה ארכאולוגית|חפירות ארכאולוגיות]]. ב[[תקופת הברזל|תקופת הברזל א']] ([[המאה ה-12 לפנה"ס|מאות 12]] - [[המאה ה-11 לפנה"ס|11 לפנה"ס]] בקירוב), בה הופיע לראשונה ישראל כקבוצה מובחנת מה[[כנענים]] ומ[[גויי הים]] (ובהם ה[[פלשתים]]) בארץ ישראל, הועלתה ההצעה כי העדרן של עצמות חזיר מאתרים בני-התקופה יכולה לציין אותם כאתרים ישראליים, בניגוד לקבוצות אחרות בהן הייתה אכילת [[בשר חזיר]] מקובלת, למשל בקרב ה[[פלשתים]]. המחקר הארכאוזואולוגי מסייע בזיהוי שרידי חזירים באתרים, בקביעת היותם חיות משק או חיות ציד, ובמקורם כבעלי-חיים מקומיים או מיובאים{{הערה|Hesse, B. and Wapnish, P. (1997). "Can Pig Remains Be Used for Ethnic Diagnosis in the Ancient Near East?" In The Archaeology of Israel: Constructing the Past, Interpreting the Present. edited by N.A. Silberman and D. Small, 238-70. Sheffield: Sheffield Academic Press}}.
העדות הארכאולוגית לצריכת בשר חזיר או הימנעות ממנה משמשת במחקר של [[ימי בית שני|ימי הבית השני]], [[התקופה הרומית בארץ ישראל]] ו[[התקופה הביזאנטית בארץ ישראל]], כאמצעי להבחנה בין קבוצות אתניות שונות בחברה: יהודים ושומרונים (שנמנעים מצריכת חזיר) מול פגאנים ולאחר מכן נוצרים, שצרכו בשר חזיר כבדרך קבע{{הערה|ר' בוכניק, גיא בר-עוז ו[[רוני רייך]], "טביעת אצבע יהודית בשרידי עצמות בעלי החיים מסוף ימי הבית השני בירושלים", בתוך: ברוך, א. ופאוסט, א. (עורכים): '''[[חידושים בחקר ירושלים]]''', 13, רמת גן, [[אוניברסיטת בר-אילן]], 2007, עמ' 86-73.}}.
|
