אינטרוספקציה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הצלת 1 מקורות והוספת 0 לארכיון.) #IABot (v2.0 |
עריכה |
||
שורה 3:
אינטרוספקציה משמשת גם ב[[פילוסופיה]], ב[[אמנות]], ב[[פסיכותרפיה|טיפול נפשי]], ב[[רפואה]], ב[[מדיטציה]] וגם כאחת מ[[שיטות מחקר|שיטות המחקר]] בחלק מהענפים של ה[[פסיכולוגיה]]{{הערה|שם=מקור לפרק|[https://plato.stanford.edu/entries/introspection/ Stanford Encyclopedia of Philosophy, Introspection, 2.2.2010]}}. בכל אחד מהתחומים הללו, האדם - נבדק, מטופל, מטפל או יוצר - מתבונן (או מתבקש להתבונן) אל תוך עולמו הפנימי, מזהה תהליכים פסיכולוגיים העוברים עליו בזמן מסוים או במהלך ביצוע פעולה כלשהי, ויכול לבטא או לדווח (למשל לחוקר או למטפל) על [[חשיבה|מחשבות]], גורמי [[הנעה]], [[רגש]]ות, [[חוויה|חוויות]] ו[[תחושה|תחושות]] שאותם זיהה בתוכו.
==מקור המושג==
[[תחדיש|טביעת המונח]] 'אינטרוספקציה' מיוחסת ל[[וילהלם וונדט]] שפרסם ב-[[1879]] את הספר "עקרונות הפסיכולוגיה הפיזיולוגית" בו דגל במחקר ניסויי ובשימוש באינטרוספקציה.
{{ציטוט|תוכן="אינטרוספקציה היא מצב פסיכולוגי שאינו יכול להימצא בכפיפה אחת עם מצבים אחרים. חשיבה על ענייני העולם מונעת אינטרוספקציה. רגשות עזים ביותר מונעים אינטרוספקציה. כל פעולה הדורשת תשומת לב מונעת אינטרוספקציה. [...על כן] אינטרוספקציה היא תשומת הלב למה שהוא פאסיבי בהכרת האדם. על ידי העובדה שאדם מודע לעצמו, הוא משתנה".|מקור=[[סימון וייל (פילוסופית)|סימון וייל]]}}
== האינטרוספקציה כידע ייחודי לכל אדם ==▼
כאשר החלו פסיכולוגים לחקור [[פסיכולוגיה התנהגותית]] ולעשות [[ניסויים בבעלי חיים]], זנחו במידה חלקית את האינטרוספקציה ככלי מחקר לטובת [[פסיכולוגיה ביהביוריסטית|פסיכולוגיה התנהגותית]], בין השאר מאחר ש[[בעלי חיים]] לא יכולים לדווח על תחושותיהם.▼
ישנה מחלוקת בנוגע לשאלה האם אינטרוספקציה מקנה למתבונן ידע ייחודי על עצמו, שאף אדם אחר לא יכול לקלוט מהתבוננות עליו, או שהיא זהה במהותה להתבוננות על נפשותיהם של אנשים אחרים{{הערה|שם=מקור לפרק|[https://plato.stanford.edu/entries/introspection/ Stanford Encyclopedia of Philosophy, Introspection, 2.2.2010]}}.▼
אליסון גופניק טוענת שהתבוננות "פנימית" איננה שונה אצל בני האדם מהתבוננות על בני אדם אחרים, מאחר שילדים מפתחים את יכולת האינטרוספקציה שלהם באותו הגיל בו הם מפתחים את יכולתם להבין את הנפשות של אחרים{{הערה|שם=article1|{{cite journal |authors=Alison Gophnik|title=▼
How we know our minds: The illusion of first-person knowledge of intentionality |journal=Behavioral and Brain Sciences|▼
|volume=16 |issue= |pages=1-14 |date=1993 |pmid= |pmc= |doi=10.1017/S0140525X00029253 |url=https://www.cambridge.org/core/journals/behavioral-and-brain-sciences/article/theories-and-illusions/C02BD961BB80AC18762C5D5B4B43CA74}}}}.▼
==ביקורת על השיטה==
שורה 18 ⟵ 24:
|volume=20 |issue=2 |pages=158-177 |date=1913 |pmid= |pmc= |doi=10.1037/h0074428 |url=http://psycnet.apa.org/record/1926-03227-001}}}}.
▲כאשר החלו פסיכולוגים לחקור [[פסיכולוגיה התנהגותית]] ולעשות [[ניסויים בבעלי חיים]], זנחו במידה חלקית את האינטרוספקציה ככלי מחקר לטובת [[פסיכולוגיה ביהביוריסטית|פסיכולוגיה התנהגותית]], בין השאר מאחר ש[[בעלי חיים]] לא יכולים לדווח על תחושותיהם.
▲== האינטרוספקציה כידע ייחודי לכל אדם ==
▲ישנה מחלוקת בנוגע לשאלה האם אינטרוספקציה מקנה למתבונן ידע ייחודי על עצמו, שאף אדם אחר לא יכול לקלוט מהתבוננות עליו, או שהיא זהה במהותה להתבוננות על נפשותיהם של אנשים אחרים{{הערה|שם=מקור לפרק|[https://plato.stanford.edu/entries/introspection/ Stanford Encyclopedia of Philosophy, Introspection, 2.2.2010]}}.
▲אליסון גופניק טוענת שהתבוננות "פנימית" איננה שונה אצל בני האדם מהתבוננות על בני אדם אחרים, מאחר שילדים מפתחים את יכולת האינטרוספקציה שלהם באותו הגיל בו הם מפתחים את יכולתם להבין את הנפשות של אחרים{{הערה|שם=article1|{{cite journal |authors=Alison Gophnik|title=
▲How we know our minds: The illusion of first-person knowledge of intentionality |journal=Behavioral and Brain Sciences|
▲|volume=16 |issue= |pages=1-14 |date=1993 |pmid= |pmc= |doi=10.1017/S0140525X00029253 |url=https://www.cambridge.org/core/journals/behavioral-and-brain-sciences/article/theories-and-illusions/C02BD961BB80AC18762C5D5B4B43CA74}}}}.
==ראו גם==
| |||