משתמש:Nettadi/חולית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
קידוד קישורים |
||
שורה 1:
==מקורות היסטוריים==
בפראפרזה על אמירת-הכנף של [[וינסטון צ'רצ'יל]] "ההיסטוריה תהיה אדיבה כלפיי, מכיוון שאני עומד לכתוב אותה." <ref>[https://he.wikiquote.org/wiki/וינסטון_צ'רצ'יל#היסטוריה אמרות כנף של צ'רציל באתר ויקיציטוט]</ref> הגורם המרכזי בחותם שהותיר שלטונו הקצר של אלאגבאלוס בהיסטוריה הם כתבי ההיסטוריונים הרומאיים [[קסיוס דיו]] ו[[הרודיאנוס]] שכתבו אודותיו.הם לא חוסכים מאלאגבלוס את שבט ביקורתם ועושים זאת מבלי לברור במילים. כתיבתם האכזרית לא הותירה מקום לפרשנות או לקול שקול יותר ורגשי התיעוב שבכתביהם השפיעו על המקור ההיסטורי השלישי ה[[היסטוריה אוגוסטה]] שנכתבה במרחק של למעלה ממאה שנים לאחר מותו של אלאגבלוס, ככל הנראה בתקופת [[קונסטנטינוס|קונסטנטינוס "הגדול"]]. כתבים אחרים של היסטוריונים ביזנטיים שסיכמו ועיבדו את כתבי דיו הוסיפו גם הם פרטים צבעוניים על דמותו המבוזה של האוגוטוס הצעיר. הכותבים מתמקדים כל אחד על פי דרכו במגרעותיו האישיות, מעשיו הנפשעים ונפשו הסוטה של אלאגבאלוס ובעיקר באכזריותו, בקנאותו הדתית ובסטיותיו המיניות. מחקרים שנכתבו בתחילת [[המאה ה-21]] חושפים את היקף הדעות הקדומות, האינטרסים הזרים והשנאה העיוורת של ההיסטוריונים הרומאיים שמעוותים את ה[[היסטוריוגרפיה]] ויוצרים דמות מפלצתית חד- ממדית. מחקרים אלו מנסים להסתמך על מעט הממצאים ה[[ארכאולוגיה|ארכיאולגיים]] שנותרו לאחר שהסנאט ציווה על "מחיקת קיומו", בראש וראשונה מטבעות שונים שנמצאו ברחבי האימפריה וכתובות שחמקו ממחיקה.
Elagabalus, who succeeded Caracalla after Macrinus’ fleeting reign, and
ruled for less than four years (218–22) before being assassinated at the age
שורה 27 ⟵ 25:
the statues of the gods, which the previous emperor had moved from their
places, to their original temples and shrines’ (Herod. vi.1.3). The Emesene
betyl disappeared totally from the coins.
<ref>
In conclusion, Dio refused to take the reign of Elagabalus seriously, portraying the emperor as negatively as he could. The young priest from Emesa was presented as embodying everything Dio despised. Elagabalus had no right to the throne and came to power only by means of a military uprising. Even worse, he was not a proper Roman, but a foreigner; an intruder who violated Roman traditions and had no respect for the senate, executing senators without trial and giving power to unworthy favourites – in short, ruling as a tyrant. His violation of traditional Roman state religion also fits this pattern. In his character and behaviour, Elagabalus showed traits deemed typical of an ‘Oriental’: effeminacy and licentiousness. All of these points support Dio’s opinion that the rule of Elagabalus was an affront to Roman dignity, a period of unprecedented madness in which ‘everything got turned upside down’.³² Only with the reign of Severus Alexander would the Empire return to a normal state of affairs.
| |||