מרינה אשקלון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
איכות הסביבה |
←איכות הסביבה: הרחבה, הוספת מקור |
||
שורה 21:
במעגן מקומות עגינה לכ־650 סירות. המרינה מהווה מרכז ים תיכוני למשטים ולאירועי ספורט שונים ומארחת מעת לעת משטים חשובים ובינלאומיים, כגון: "משט ה־EMYR" ו"משט הערים". בית מינהלת המרינה מספק את השירותים הדרושים לעוגנים ולמעגנה, בהם אחזקה, שירותי מנהלה ו[[המגדלור במרינה אשקלון|מגדלור המרינה]]. במתחם המרינה קומפלקס המשלב דירות נופש, מסעדות, בתי קפה, פעילויות ספורט, מרכז לחינוך ימי, מועדון [[צלילה]] ועוד. כמו כן, פועלת במתחם [[משטרת ישראל|נקודת משטרה]] האחראית על [[מעבר גבול|ביקורת הגבולות]]. במתחם המרינה ישנו קניון קטן ושטחי מסחר שונים כגון מסעדות, בתי קפה, משרד ניהול והסברים על המקום.
==איכות הסביבה==
קו החוף של אשקלון מצפון למרינה נסוג בין 1987 ל-2017 ב-55 מטר. בשנת 2009, בדק משרד מבקר המדינה את התמודדותם של השלטון המקומי והמרכזי עם סוגיית הרס המצוקים לאורך חוף הים התיכון בישראל. דו"ח המבקר מצא שמבנים ימיים, בעיקר המרינות שנבנו באשקלון ובהרצליה, החמירו את הרס המצוקים. החל משנת 1996 ,משהחלו להתברר ממדי הנזק שנגרם למצוק באשקלון בעקבות בניית המרינה, ביקשו "החברה הכלכלית לאשקלון" ועיריית אשקלון להקים מערכת של שוברי גלים להגן על החוף והמצוק. [[ועדה לשמירת הסביבה החופית|הוועדה לשמירת הסביבה החופית]] דרשה מהעירייה לבצע בדיקות ומדידות ולבחון פתרונות נוספים, אולם העירייה לא ביצעה את הדרישות וזנחה את הטיפול בתכניות להגנת המצוק בנימוק שאין לה התקציבים הדרושים לכך. עוד הועלה כי פעולות הניטור והמעקב אחר מצב החוף, שהיה על החברה הכלכלית והעירייה לבצע בעקבות הקמת המרינה, לא בוצעו כנדרש ולא יכלו לשמש בסיס לקבלת החלטה{{הערה|שם=מבקרהמדינה|[https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Pages/Reports/464-8.aspx התמודדותן של רשויות השלטון עם תהליכי הרס המצוק החופי], 13 באוקטובר 2010, באתר משרד מבקר המדינה}}.
במרץ 2005, קיימה [[ועדה לענייני ביקורת המדינה|הוועדה לענייני ביקורת המדינה]] של הכנסת, דיון בנושא הרס המצוק באשקלון. [[המשרד להגנת הסביבה]] המליץ לבדוק את האפשרות של התקנת מערכת גיאוטיובים (שוברי גלים מטובעים - גלילי שקים הממולאים בחול ים), להגנה על המצוק מצפון למרינה, זאת בתור פתרון זמני{{הערה|{{גלובס|גדי גולן|המצוק באשקלון: הרשויות מתווכחות, המומחים ממליצים, והמצוק מדרדר וקורס|897998|27 במרץ 2005}}}}. הקמת המערכת אושרה על ידי הוועדה לשמירת הסביבה החופית באוגוסט 2005. אך, {{ציטוטון|נמצאו ליקויים רבים בהקמת המערכת ובתחזוקתה על ידי עיריית אשקלון, שלא הכינה תכנית לניקוז הנגר העילי במקביל להתקנת המערכת, כפי שדרשה הוועדה, וזרימתו המשיכה לפגוע ביציבות המצוק; הביצוע של המערכת לא תאם את התכנון המקורי שאישרה הוועדה, פעולות ניטור ומעקב אחר מצב המצוק והחוף לא נעשו כנדרש; ובסופו של דבר לא אכפו העירייה והחברה הכלכלית על החברה שהקימה את המערכת למלא את כל התחייבויותיה לתחזוקתה, לפי החוזה שנחתם עמה, ולא פעלו לשיקום ולתחזוק המערכת שנהרסה זמן קצר לאחר שהוקמה; הוועדה לא עמדה על כך שהעירייה תקיים את החלטותיה במלואן, ולא ערכה מעקב אחר המערכת שנועדה להיות פתרון זמני וניסיוני. אי פיקוח ואי-הקפדה על ביצוע המערכת כנדרש גרמו לכישלונה}}{{הערה|שם=מבקרהמדינה|}}.
בסוף 2013 הוקמה "החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון", שביצעה ב-2015 הגנה ימית באמצעות הזנת חול בכמה מוקדים לאורך חוף אשקלון. אך ב-2019 התברר שההגנה אינה יעילה ומלון הרלינגטון, הניצב כ-17 מטר מקצה המצוק נמצא בסכנת קריסה{{הערה|{{גלובס|שלומית צור|התפוררות עד האסון הבלתי נמנע הבא: מי ייקח אחריות על המצוק הגדול באשקלון|1001273498|9 בפברואר 2019}}}}.
== פעילויות שיט ==
| |||