אלאגבאלוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
החלפות (, הייתה , מתייחס, המאה ה-21)
שורה 92:
עם עלייתו לשלטון ולאחר כניסתו לרומא הוסיף הסנאט את התואר "כוהן ראשי לאל השמש אלאגבל" לרשימת תאריו הרשמיים, בכתובות שונות הוא מוזכר לא רק בתואר [[פונטיפקס מקסימוס]] דהיינו הכוהן העליון של הדת ברומא המופקד על ניהול חיי הפולחן והדת של המדינה אלא גם בתואר "הכוהן הגדול של אלאגבל, אל השמש הבלתי מנוצח". על גבי מטבעות הנשואים את דמותו מופיעות בדרך כלל הכתובות "כוהן של אל השמש אלאגבל" {{כ}}SACERD(OS) DEI SOLIS ELAGAB(ALI) ; "הכוהן הגדול ואוגוסטוס" {{כ}} SVMMVS SACERDOS AVG(VSTVS) או "כוהן-אוגוסטוס בלתי מנוצח {{כ}} INVICTVS SACERDOS AVG(VSTVS) במקביל למינויו ככוהן ראשי, ככל הנראה בסוף שנת 220 העלה אלאגבלוס את אל-השמש לדרגת האל העליון בפנתיאון הרומאי, מעל לאל יופיטר והרודיאנוס מוסיף כי על פי צו שניתן עוד בניקומדיה שמו של אלאגבל היה צריך להאמר ראשון בכל שבועה או הצהרה רשמית.
 
ההיסטוריה אוגוסטה מציין כי אלאגבאלוס "אימץ" את פולחן האלה קיבלה האנטלית במקור אך בעלת מעמד מיוחד ברומא שם התבסס פולחנה בדמות "האם הגדולה" (Magna Mater) ואבן שחורה שמקורה במטאוריט היתההייתה דמותה של האלה. פולחן זה כלל מרכיבים של אורגיות פולחניות, והכוהנים השתתפו בטקסים של סירוס עצמי שזכו לשם "יום דם". (Dies sanguinis) הכוהנים לבשו בגדי אישה עדו תכשיטים צימחו שיער ארוך והתאפרו. <ref> Martijn Icks. The Crimes of Elagabalus: The Life and Legacy of Rome's Decadent Boy Emperor. Harvard University Press 2012 page 113 </ref>סממנים של פולחן שההיסטוריונים הרומאיים מייחסים גם לאלאגבאלוס ככוהן של אל השמש.
 
====הקמת מקדש לאל השמש====
שורה 118:
בכתבי קסיוס דיו בלבד מתוארת דמותו של זוטיקוס (Zoticus) שמשך את תשומת ליבו של אלאגבאלוס באבר מינו הגדול, על פי המסופר פנה האוגוסטוס זוטיקוס "אל תפנה אלי בלשון זכר כי אני אשה", סיפור זה מקבל נפח נוסף מספר ההיסטוריה הביזנטי שנכתב במאה הרביעית לספירה ה"אפיטום דה ססאריבוס" (Epitome de Caesaribus) המרחיב את דברי דיו ומציין כי אלאגבאלוס "הפך עצמו לאישה ודרש כי יפנו אליו בהטיה הנקבית של שמו: "בסיאנה" במקום "בסיאנוס". דמות נוספת שמוזכרת בכתבי קסיו דיו בלבד ובכתבים של היסטוריונים ביזנטים המצטטים אותו היא דמותו של נהג המרכבה הירוקלס (Hierocles), על פי המסופר אלאגבאלוס התחתן עם מאהבו ופנה אליו כ"[[בעל (משפחה)|בעל]]" וקיים איתו מערכת יחסים זוגית במהלכה ספג האוגוסטוס מכות נמרצות מידי בן זוגו, דיו מוסיף ומציין כי להירוקלס היה יותר כוח והשפעה מלאוגוסטוס עצמו.
 
במחקרים עדכניים שפורסמו בעשור השני של המאה ה21ה-21 דנים היסטוריונים בהשפעה של שנאתו של קסיוס דיו לאלאגבאלוס על ההיסטוריוגרפיה של תקופת שלטונו, הטענה היא כי הטענות על התנהגותו הנשית של אלאגבאלוס, נישואיו להירוקלס ותיאורים נוספים המתיחסיםהמתייחסים להתנהגותו השעוריתית וחסרת המעצורים הם סיפורים שמטרתם להציג את אלאגבאלוס כ[[ארכיטיפ]] של השליט הרע והשחתת המידות שנובעת משלטון דיקטטורי-שושלתי של שליטים לא ראויים שמתמכרים לכל גחמה ותאווה בגלל [[מגלומניה]]. <ref>Josiah Osgood. Cassius Dio’s Secret History of Elagabalus pp 177–190 in Cassius Dio: Greek Intellectual and Roman Politician Bril 2016</ref>
 
====כחלק מפולחן אלאגבל====
שורה 126:
 
עם הניצנים של קבלת הנרטיב של הקהילה הגאה כחלק אינטגרלי בתוך תהליכים היסטוריים של ההיסטוריה האנושית וההבנה כי דמויות היסטוריות שונות מגלמות בביוגרפיה שלהן היבט להטב"י בעל משמעות להבנת הדמות ומעבר לכך, קיבל אלאגבאלוס תשומת לב מחודשת.
[http://www.glbtqarchive.com/ באנציקלופדיה הלהטבית] מופיע הערך אלאגבאלוס כדמות גבר הומוסקסואל, בהצמדות למחקר ההיסטורי האקדמי אך בדגש נוסף על חשיבות הנרטיב ההיסטורי של אלאגבלוס מול תפיסה סוציו-פוליטית פרוגרסיבית המעלה אל קדמת הבמה את ההיסטוריה של [[הומופוביה]] ו[[טרנספוביה]]. {{הערה|Louis Godbout, [http://www.glbtqarchive.com/ssh/elagabalus_S.pdf "Elagabalus"], '''GLBTQ Encyclopedia''', Chicago: glbtq, Inc., 2004 {{אנגלית}}}}
 
במאמר [[פובליציסטיקה|כתיבת דעות]] במגזין לתרבות [[קוויר]] מקוון מתואר אלאגבאלוס כגבר טרנסגנדר שביקש להיות ולחיות כאישה וזאת על בסיס הפסקאות הרלוונטיות בכתבי קסיוס דיו, על בסיס זה ההתייחסות במאמר היא לקיסרית אלאגבאלוס, בלשון נקבה. המאמר נכתב על בסיס תאוריית הקוויר שטוענת שהסדר החברתי הקיים הוא פטריארכלי, דיכוטומי ושגוי מיסודו מתוך הבנה שיש לתקן, להכיר בדמויות הקוויריות ההיסטוריות כחלק ממאבק אקטיביסטי, פוליטי וחברתי. <ref>[https://www.spectrumsouth.com/transgender-lives-empress-elagabalus/ Anna Burns. Transgender Lives in Ancient Rome: The Case of Empress Elagabalus. September 6, 2019 נקרא בפברואר 2020]</ref>